מרכבת יחזקאל

248. יחזקאל, כשראה השכינה מתוך הקליפות, מתוך מלבושים, ראה עימה ע"ס בלי פירוד כלל. ואלו הן המוח שבתוך כולן. ראה אותן מתוך נהר כְּבָר שלמטה, שהוא רֶכב שלמטה במט"ט, כי כב"ר, אותיות רכ"ב. כמ"ש, רֶכב אלקים ריבותיים אלפֵי שִנְאָן.

כל ריבוא הוא 10,000. ריבותיים הם 20,000. הוצֵא מזה שניים שאינם, כי שנאן, הוא אותיות שאינן. אלפֵי, הם 2,000 שאינן. נשארים י"ח אלפים (18,000), כחשבון ח"י (18) עולמות, יסוד שנקרא חי, הכולל ע"ס, שהתלבש באותיות ט' מִן מט"ט.

והוא אותיות ט' מטוֹטפות, כמ"ש בו, והיו לטוטפות בין עיניך. מיהן העיניים? אלו הם שלמעלה, כמ"ש, נפתחו השמיים ואראה מראות אלקים. מראות הן עשר מראות של מט"ט, שיחזקאל ראה, כנֵר בתוך עששית, תשע מראות בגלוי, ואחת סתומה.

אע"פ שיחזקאל ראה את השכינה מלובשת בלבושים של בי"ע, עכ"ז ראה הייחוד, הקשר של הספירות ז"א ומלכות. שראה את השכינה מיוחדת עם ז"א. ראה עימה ע"ס בלי פירוד כלל. שז"א, שהוא ט"ר, מחובר עם המלכות בלי פירוד כלל.

ואלו ע"ס הן המוח המלובש בפְנים. אבל הוא ראה אותן כשהן מלובשות במט"ט. כי בזמן הגלות מלובש זיווג ז"א ומלכות במט"ט. וראה אותן בהתלבשות בנהר כבר, שהוא מט"ט.

כב"ר אותיות רכ"ב, ע"כ כתוב במט"ט, רכב אלקים ריבותיים אלפי שנאן. הוצא מזה שניים שאינם, נשארים 18,000, כחשבון ח"י עולמות, יסוד שנקרא חי, הכולל ע"ס. כי ז"א ומלכות כשהם בזיווג ע"י היסוד, נקרא אז היסוד ח"י עולמות, כי אז יורדים ע"ס דאו"י מיסוד למלכות, ועולים ע"ס דאו"ח מהמלכות לז"א.

ומתוך שהזיווג הוא בחכמה שספירותיה אלָפים, ע"כ נבחנות ל-20,000, 10,000 דאו"י ו-10,000 דאו"ח, שנכללות במט"ט. וע"כ כתוב, רכב אלקים ריבותיים. שמט"ט, המרכבה של אלקים, יש בו 20,000 אורות.

אמנם אע"פ שהזיווג הוא עם המלכות, הרי עצם המלכות חסרה גם במלכות, כי המלכות, המנעולא, נגנזה, ובמקומה משמשת יסוד דמלכות, מפתחא. ע"כ חסרים ב"ס מהעשרים, כי חסרה המלכות מע"ס דאו"י, והמלכות של ע"ס דאו"ח. ואין שם אלא ח"י ספירות.

והיו לטוטפות בין עיניך, הארות החכמה שבמלכות המכונות עיניים. כמ"ש, נפתחו השמיים ואראה מראות אלקים. כי מראות הן הארות החכמה הנקראות עיניים. מראות הן עשר מראות של מט"ט, שע"ס המלכות המלובשות במט"ט נקראות מראות. כי אין מראֶה וראייה, אלא רק במלכות בלבד. מטעם, שאין גילוי הארת החכמה בשום ספירה אלא רק במלכות.

אמנם יחזקאל לא קיבל מראות המלכות מהמלכות עצמה, אלא מתוך ההתלבשות במט"ט. כנר בתוך עששית, כנר העומד בתוך מנורה שדפנותיה מזכוכית, ורואה הארת הנר מתוך דפנות הזכוכית, כך ראה יחזקאל מראות השכינה, הנר, מתוך הכלים של מט"ט, העששית.

אמנם אע"פ שאנו אומרים שראה עשר מראות המלכות, אינן אלא תשע מראות, כי המלכות דמלכות נגנזה, ובמקומה משמשת הארה מהיסוד, הנקראת מפתחא. לכן ראה ט' מראות, ט"ר דמלכות, אבל המראה של מלכות דמלכות לא ראה, כי היא סתומה וגנוזה.

249. מראֶה אחת שראה בראשונה מאלו עשר מראות, היא כמ"ש, וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראֵה אבן ספיר דמות כיסא.

250. אמר הקב"ה למחנות של מעלה, כל מי שיתפלל, גיבור או חכם או עשיר, גיבור הוא בזכויות, שמתגבר על יצרו, חכם בתורה, עשיר במצוות, לא תיכנס תפילתו בהיכל הזה עד שתראו בו סימנים אלו, שנתן בעצמו את התיקונים שלי. ומשום זה, אם דומה הרב למלאך ה' צבאות, תורה יבקשו מפיהו. פירושו, מי שיהיה רשום בסימנים אלו בלבושו, תקבלו תפילתו.

סימן אחד שיהיה רשום בתפילתו בתכלת שבארבע כנפי הציצית, שהתכלת דומה לרקיע, מט"ט. ונמצא, שהוא דומה למלאך ה' צבאות, שהצורה שלו תכלת שבציצית.

251. משום זה שיעור הציצית, הוא כמו שלומדים, טלית שהקטן מתכסה בו ראשו ורובו, שהוא אותו שכתוב בו, ונער קטן נוהג בם, מט"ט, הנקרא נער קטן.

והוא נוהג בד' חיות, שהם ד', והוא כולל שש מעלות לכיסא, חג"ת נה"י, שהם ו', ומשום שהוא כלול מעשר, מתלבשים בו ע"ס דז"א ומלכות דאצילות, שהם י', ובו נראה הקב"ה בשכינתו אל הנביאים, שהוא כלול מע"ס.

ומצד השכינה המלובשת במט"ט, שהיא ספירה עשירית, תכלת שבציצית, נמצא גם מט"ט תכלת של כל הצבעים, שכל הצבעים נכללו בתכלת.

252. המלכות נקראת תכלת, התכלית של ע"ס. ובה כתוב, וַתֵכֶל כל עבודת משכן אוהל מועד, להיותה תכלית הכול. תכלת מלשון כלה. כמ"ש, ויהי ביום כַּ_ת משה להקים את המשכן. וביארו חכמים, כי כ_ת כתוב מלשון כלה. וע"כ נקראת השכינה תכלת. והיא אור התכלת אשר בנר, האוכל חלבים ועולות.

אור קו השמאל שבמלכות, הארת החכמה, מכונה תכלת. כי:

א. היא התכלית של ע"ס, מלשון הכתוב, ולכל תכלית הוא חוקר. וכן שלומדים, תכלית חכמה תשובה ומע"ט. שפירושו תוצאה ומטרה. כי הארת החכמה שבמלכות היא תוצאה מכל ט"ר.

ב. מלשון, וַתֵכֶל כל עבודת משכן אוהל מועד. שתכלת לשון גמר, כי הארתה גומרת כל הספירות.

ג. תכלת, מלשון כלה, כי המלכות היא כלה לז"א.

ד. נקראת תכלת מלשון כליה, שהיא אור התכלת אשר בנר, האוכל חלבים ועולות. כי הדינים הבאים עם הארת החכמה שבה, מכלים ושורפים את הכול. כמו התכלת שבציצית, חוטים הלבנים הם אורות החסדים, ופתיל תכלת הם הארת החכמה שבמלכות.

253. על אור החכמה שבה, הנקרא תכלת, אמר יחזקאל, דמות כמראֵה אבן ספיר דמות כיסא. הסגולה של האבן הזאת, שמי שיורש אותה, אין אור הגיהינום שולט עליו. ואין אש בעולם שיוכל לקלקל אותה, ולא כל מיני מתכות. שאם מכים על אבן ספיר בפטיש, יישבר הפטיש עליה והיא אינה ניזוקה. כש"כ מים שאין מזיקים אותה. וכל העליונים והתחתונים דס"א, יראים מפניו.

תכלת של הים, עליו כתוב, כי תעבור במים איתך אני. כי בסגולה זו של אור התכלת שבמלכות, הנקרא אבן ספיר, סוס ורוכבו רמה בים, שהוא הממונה של מצרים, שנטבע בים בכוח אור התכלת הזה.

254. מצבע תכלת זה יראים העליונים והתחתונים. המחנות של הים יראים מפניה, והמחנות של הרקיע, שהוא תכלת, יראים מפניה. המחנות של תכלת של אש הגיהינום, תכלת דס"א, יראים מפניה.

כי בעת שמגולה אור התכלת שבמלכות, הארת החכמה, מתגלים עימה דינים קשים מאוד, המפילים אימה ורעד על כל החיצוניים.

255. תכלת היא דין, כי שֵם המלכות אדנ"י, אותיות דינא. שני צבעים רשומים בטלית, לבן ותכלת. ועל שני צבעים אלו כתוב, ותחת רגליו כמעשה לִבְנת הספיר. לבנת היא לבן של הספיר, כי הספיר כלול משני גוונים רחמים ודין, לבן רחמים ושחור שחרות של תכלת.

ועל שני צבעים אלו רמזו חכמים, מאימתי קוראים את שמע בשחרית? משיַכִּיר בין תכלת ללבן. כי בת מלך, מלכות, היא ק"ש, ייחוד הקב"ה, כלולה משני צבעים לבן ותכלת, הוי"ה אדנ"י, הוי"ה לבן ואדנ"י תכלת, כדי להיות רחמים ודין. כמו הקב"ה, ז"א, הכלול משני צבעים, הוי"ה אדנ"י, להיות רחמים ודין, כיסא דין וכיסא רחמים.

256. כמראה אבן ספיר דמות כיסא. אם אבן ספיר היא תכלת שבציצית, מהו דמות כיסא? כנגד הכיסא, שיש לה ע"ב (72) גשרים, ע"ב אורות משֵם ע"ב, יהיה האדם רשום בע"ב קשרים וחוליות של ציצית, כנגד ע"ב גשרים של הכיסא. ח"י קשרים וחוליות לכל צד מד' כַּנְפות בגדו, שהם חמישה קשרים וי"ג (13) חוליות, וד"פ ח"י הם ע"ב. כי הכיסא, אות ה', המלכות, היא לכל צד בד' חיות הכיסא, שהם ד', כנגד ד' כנפות כסותו.

257. שש מדרגות של הכיסא, שהן ו', מט"ט, כולל ד' חיות. כמ"ש, ונער קטן נוהג בם. והם מיכאל גבריאל נוריאל רפאל. ומט"ט הוא שש מעלות לכיסא, חג"ת נה"י. שכל אחת כלולה ממאה, העולים 600. ציצית מלאה בשתי אותיות י', עולה 600. ואם חסר י' אחת מציצית, משלימה החיריק במקומה, שהיא כמו י'. ובכל צד בד' כנפות בגדו, יש ציצית העולה 600, ועם י"ג חוליות של הציצית, הם תרי"ג (613).

258. שש מעלות לכיסא הוא ו', ובמילואה וא"ו, שבחשבון י"ג. וא"ו נרמזת בג' מילים מצירופי ע"ב מילים שיש בג' הפסוקים, וייסע ויבוא ויֵט, שהן ג' מילים וה"ו אנ"י וה"ו, שראשי תיבות שלהן הם, ו' א' ו'. ויש חמישה קשרים בציצית, שהם ה', לכל צד מד' כנפות הבגד, והמילוי של ה', שהוא א', הוא הבגד עצמו, אחד לכולם.

ובאות ה' המתחברת עם וא"ו, שהוא בגי' י"ג, נשלם ח"י. שהם האותיות ט' ממט"ט. וח"י רומזת על חיה, ותהיה חיה לכל צד מד' כנפות, ויהיה כלול מד' חיות. כי ד' הכנפות נכללות זו מזו. ולכל חיה ד' פנים וד' כנפיים, שהם ביחד ל"ב (32) פנים וכנפיים. והם תלויות מהחיה הרביעית, שבד' חיות, שהיא פני אדם, אדם המלובש בציצית.

259. הציציות הן ל"ב, כחשבון יו"ד ה"א ה"א, השלֵמות שלהם היא וא"ו, י"ג חוליות שבכל ד' כנפות. וא"ו מתייחד עם כל ד' חיות שבד' כנפות, ומשלים השם יו"ד ה"א וא"ו ה"א למעלה, בז"א ומלכות דאצילות, ומשלים למטה בחיות.

כי עמוד האמצעי, מט"ט, הוא להשלים למעלה כמו הת"ת דאצילות. כי שמו של מט"ט כשם רבו ת"ת, ונברא בצלמו כדמותו, מט"ט כולל כל המדרגות מלמעלה למטה, כי ת"ת ומלכות דאצילות מלובשים בו. ומלמטה למעלה, כלומר שכולל כל ד' חיות הקודש. והוא אחוז באמצע. כמ"ש, והבְּרִיחַ התיכון בתוך הקרשים, מבריח מן הקצה אל הקצה.

260. מט"ט כלול מד' פנים וד' כנפיים של כל חיה שלמעלה בזו"ן, שהם יאהדונה"י, הצירוף של הוי"ה אדנ"י, ז"א ומלכות. כמ"ש, אז ישיר משה. כי ז"א, משה, יש בכל חיה שלו ד' פנים וד' כנפיים, שבגי' א"ז, שמונה. כעין זה, אז באריה, אז בשור, אז בנשר, אז באדם, שהם ל"ב פנים וכנפיים, שבגי' ד"פ אז.

261. ואלו ד' פנים, ד' אותיות הוי"ה, וד' כנפיים, ד' אותיות אדנ"י, הן כנגד ד' בגדי זהב, אדנ"י, וד' בגדי לבן, הוי"ה, שלבש הכוהן כדי לכפר על ישראל. שהם כנגד, אדנ"י שפתיי תפתח, שאומרים בפתיחת תפילת העמידה. וכנגד התפילה עצמה, כי בכל חתימה של ח"י ברכות התפילה יש הוי"ה. וח"י פעמים הוי"ה, יש בהם ע"ב אותיות, כחשבון ויְכֻלו, שהוא יסוד הנקרא כל, כי ח"י הוויות כלולות בצדיק חי העולמים, שהוא, ויכֻלו.

262. ובארבע חיות, שבכל חיה יש הוי"ה אדנ"י, שמונה אותיות לכל צד, ל"ב אותיות. וי"ג אותיות, הנמצאות מראשי תיבות שבג' מילים וה"ו אנ"י וה"ו, שהם וא"ו שבגי' י"ג. הרי י"ג, שהעליונים והתחתונים כלולים בוא"ו הזו, בהם נשלם אדם, שבגי' מ"ה (45), עמוד האמצעי. כי ל"ב אותיות של הוי"ה אדנ"י שבכל צד, עם י"ג אותיות אשר בוא"ו, הן בחשבון מ"ה, כמספר אדם (45).