צְאֶנה ורְאֶינה בנות ציון

651. צְאֶנה ורְאֶינה בנות ציון במלך שלמה, בעטרה שעיטרה לו אימו ביום חתונתו. לא מצאנו בתורה כולה, שבת שבע עשתה עטרה לשלמה. מהו, צאנה וראינה? היה לו לכתוב, בואו וראו, מהו צאנה?

652. פסוק זה נקרא על אלו הצדיקים שנפטרו מהעוה"ז, ונקברו בארץ הקדושה של ישראל. ושיצאו נשמותיהם בארץ ישראל. ועתידה בת קול להתעורר בכל ציוּן וציון שבבית הקברות. ואמרה, צאנה וראינה, צאנה מתחת לריקבון שבעפר ותתעוררנה משנתכן. המצבה נקראת ציוּן, והנקברות נקראות בנות ציוֹן.

653. צאנה וראינה. זכאים אתם הצדיקים לראות בזיו כבוד העליון של המלך הקדוש, שכל השלום הוא שלו. וזוכים לזה בזכות עטרה, שעיטרה לו אימו, שפירושו, בזכות כתר תורה, שהכתירו לו הצדיקים בדברי תורה, בעוה"ז. אימו, כמו אוּמוֹ, האומה שלו. ואומו של הקב"ה הם הצדיקים.

654. ביום חתונתו. חתנות זו ממי היא? מהאום ההוא, חתונתו של אותה האומה שלו. ביום חתונתו, ביום שנעשו מוכשרים לעשות מצוות התורה, שהיא שמחת הצדיקים.

נעשו מוכשרים מ-13 שנים והלאה. כי ביום ההוא חובה על הצדיקים לעשות שמחת לב, כיום שהולך לחופה. ובגלל זכות זו, עתיד הקב"ה לעורר אותם ולהעביר כרוז לפניהם בשמחה, צאנה וראינה בנות ציון.

655. יהי מאורות ברקיע השמיים. כשהקב"ה מחייה את המתים, ויעביר הכרוז על כל ציוּן וציון, בה בעת יורדת הנשמה כאור, וכנר המאיר באורו של רקיע השמיים, על הגוף שהתעורר מהארץ. כמ"ש, יהי מאורות ברקיע השמיים, שמאורות הם הנשמות. להאיר על הארץ, על אותו הגוף היוצא מהארץ.

656. זהו זוהר הרוח השורה על הגוף להחיות אותו, ולהאיר החושך שלו. כמ"ש, יהי מאורות ברקיע השמיים. להאיר על הארץ, על הגוף, היוצא מהארץ.

657. אותו הרוח, שעתיד הקב"ה להחיות בו המתים, הוא רוח מהמַראָה של מעלה, כאשר ישיגו בני אדם הדעות הנכונות. כמ"ש, ונתתי רוחי בכם וִחְייתם. לא כתוב, ונתתי רוח בכם, אלא, רוחי, אותו הנאצל מהמראה שלו. וכתוב, ואת רוחי אתן בקִרבכם. ואח"כ יהיה סימן ידוע בעולם. כמ"ש, והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים.