ששת צירופי יה"ו
281. בעת ההיא, אלו החיות והיסודות הם שלָמים, ונקראים קדושים, שאין טמאים ביניהם. שלָמים הם ה"ת דהוי"ה, מלכות, שהיא שלמות של עמוד האמצעי, ז"א, בכל הוויות הכלולות בז"א לכל ו"ק שלו, שהם חג"ת נה"י. כי ז"א עצמו יה"ו דהוי"ה, שבהן שישה צירופים, וה"ת משלימה אותו בכל צירוף.
282. וסוד הדבר, כמ"ש בספר יצירה, חָתַם רוּם ופָנה למעלה ביה"ו לצד ימין, חסד. והוא הצירוף הראשון. הו"י לצד שמאל, גבורה, והוא הצירוף השני. וה"י בעמוד האמצעי, ת"ת, והוא הצירוף השלישי. יו"ה בנצח, והוא הצירוף הרביעי. הי"ו בהוד, והוא הצירוף החמישי. וי"ה ביסוד, שהוא הצירוף השישי. האילן האוחז אותם כולם הוא ת"ת, כי ת"ת כולל כל ו"ק. והוא עץ עושה פרי.
ומשום זה מקום שייפול העץ, שָׁם יה"ו. שרומז, שת"ת נקרא בשלוש אותיות יה"ו בלבד, וה"ת היא המלכות, המתחברת עימו. וע"כ נבחנים ו"ק שלו בשישה צירופי יה"ו.
ואף כך בכל הוי"ה, מו"ק יש ה"ת שלָמים להוי"ה, שה"ת משלימה להוי"ה, ולכל הוויות שבו"ק הנאחזים בה. כעין זה יה"ו עם האות ה' הוא י"ה ו"ה. הו"י עם האות ה' הוא הוי"ה. וה"י עם האות ה' הוא והיה. ואף כך שאר הוויות.
283. ואלו שישה צירופי יה"ו הם ח"י (18) אותיות של ו"ק, חג"ת נה"י, הכלולות בצדיק חי עולמים, יסוד דז"א. ועם האות ה', מלכות, נעשית חי"ה. והעניין הוא האות ה', שהיא כגון תיבת נח, מלכות, שהתקבצו בה מכל מין ומין, שהם שניים שניים, שבעה שבעה לקורבן. שניים שניים הם ד', שבעה שבעה הם י"ד (14), שביחד הם י"ח (18). ותיבה עצמה, בה האות ה' להיותה מלכות, ונשלמת המילה חי"ה.
284. וצדיק, יסוד, כלול משש מדרגות, ו"ק. ומשום זה התקינו להטיב את החלום בג' שלומות, ג' פסוקים שנזכר בהם שלום, בג' פדיונות, ג' פסוקים שנזכר בהם פדיון, שהיסוד הוא ו', והם ביחד בחשבון שישה, כנגד שש מדרגות דיסוד, כי הטבת החלום היא ע"י היסוד. והוא סולם שבחלומו של יעקב, הכלול משש ספירות. כמ"ש, והנה סולם מוצב אַרצה וראשו מגיע השמיימה, והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו.
מוצב ארצה, השכינה התחתונה, שהיא מלכות, נקראת ארץ, והיא ה"ת. וראשו, זה י', שבו הצדיק, יסוד, שביעי. כי י' היא חכמה שבאמא. וכשמתחילים לספור מבינה, אמא, נמצא היסוד שביעי. מגיע השמיימה, אמא עליונה, ה"ר, בינה שבבינה, שמצד החלום, שמאל, האות ה' שולטת על י', ראש הסולם, ה"י מן אלקים. ומשום זה, והנה מלאכי אלקים עולים, ולא מלאכי הוי"ה.
285. האותיות כסדרן, י"ה ו"ה, עולות בנקודת החולם, כתר, על ד' אותיות, שהתפשטותן היא מחכמה עד המלכות הקדושה, כי חכמה היא י', בינה היא ה"ר, ו"ס חג"ת נה"י הן ו', מלכות היא ה"ת. חולם, כתר על כל האותיות.