נהר דינור

278. נהר די נור, שכתוב עליו בדניאל, נהר אש נמשך ויוצא לפניו. נשמות הצדיקים טובלות ומיטהרות בו, ונשמותיהם של הרשעים נידונות בו, ונשרפות לפניו כקש לפני אש, אש אוכלת אש.

הוי"ה בניקוד אלקים, בינה, הוא החמה. הנרתיק שלו הוא אדנ"י. לעת"ל מוציא הקב"ה חמה מנרתיקה, שהשם אדנ"י, מלכות, לא יכסה ע"ש הוי"ה בניקוד אלקים, בינה. ואז מתגלה אש הדין שבקו שמאל דבינה, בלי נרתיק המלכות. הצדיקים מתרפאים בה, והרשעים נידונים בה.

279. ומאש החיות של כיסא דין, היה יורד אריה של אש, לאכול ולשרוף הקורבנות והממונים, כי על כל איבר שחטא בו, יש מחבל קטגור אחד, שהתמנה עליו. עשה עבירה אחת, קנה לו קטגור אחד. ומיד כשירדה אש של גבוה, ושורפת האיברים והפְדָרים והאֵמוּרִים של הפרים והכבשים והעַתודים והעיזים, שזה הוי"ה שיורד כאריה של אש, לשרוף אותם. נשרפים האיברים שלהם, ונשרפים המחבלים הממונים על האיברים שחטאו, ומתכפרים עוונותיהם של ישראל, שהם איברי השכינה.

280. בזמן ההוא מתקרבות החיות הממונות על הזכויות, שהן מכיסא רחמים, שהוא תשובה, אמא עליונה, בינה. מתקרבות בשם הוי"ה, שנכנס בהן. ומשום זה הוא קורבן להוי"ה, שאין מי שיוכל לקרב החיות והיסודות, להביא שלום ביניהם. אלא השם הוי"ה, ז"א, קו האמצעי. שבשמו הוי"ה, מתקרבים מים לאש, קו ימין לקו שמאל, ואינם מכבים זה את זה. והרוח, קו אמצעי, מתקרב אל העפר, מלכות. ואין מפריד ביניהם.