הַגידה לי שאהבה נפשי
286. הַגידה לי שאהבה נפשי, איכה תרעה, איכה תרביץ בצהריים. אם לא תדעי לך היפה בנשים, צאי לך בעִקבֵי הצאן ורְעי את גְדיוֹתייך על מִשכְּנות הרועים.
287. פסוקים אלו כנ"י, המלכות, אמרה אותם אל המלך הקדוש, ז"א. הגידה לי שאהבה נפשי. שאהבה נפשי, אין הפירוש שנפשי אוהבת, אלא האוהב את נפשי, כמ"ש, אֶת שאהבה נפשי ראיתם. ולמלך הקדוש נאמר: אתה, שאהבה נפשי, איכה תרעה.
288. כל זמן שכנ"י נמצאת עם הקב"ה, הקב"ה בשלמות, ורועה ברצון את עצמו ואחרים. לעצמו, שזן את עצמו מינִיקת החלב של אמא עליונה, שמקבל שפע הבינה, ומאותה היניקה שינק, הוא משקה כל שאר האחרים ומניק אותם.
כל זמן שכנ"י נמצאת עם הקב"ה, הקב"ה בשלמות, בשמחה, ושורות בו ברכות, ויוצאות ממנו לכל שאר האחרים, לכל העולמות. וכל זמן שכנ"י אינה נמצאת עם הקב"ה, נמנעות ממנו הברכות ומכל שאר האחרים.
289. כל מקום שלא נמצאים זכר ונוקבא, אין הברכות שורות עליו. וע"כ הקב"ה גועה ובוכה, כמ"ש, שָׁאוֹג ישאג על נָוֵוהו. ואומר, אוי שהחרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי.
290. ובשעה שכנ"י יצאה בגלות, אמרה לפניו, הגידה לי שאהבה נפשי: אתה, שאהבה נפשי, אתה, שכל אהבת נפשי בך. איכה תרעה: איך תזון את עצמך מעומק הנחל שאין שפעו נפסק, מבינה? איך תזון את עצמך מהארת העדן העליון, מחכמה? איכה תרביץ בצהריים: איך תזון כל אלו האחרים המושקים ממך תמיד?
291. ואני הייתי ניזונה ממך בכל יום והייתי מושקית, ואני השקיתי כל העולמות התחתונים, וישראל ניזונו ממני. ועתה, שַׁלָמָה אהיה כעוֹטְיה, איך אהיה מתעטפת בלא ברכות, וכשיצטרכו את אלה הברכות, לא ימצאו אותן בידי? על עדרֵי חבריך, איך אעמוד עליהם, ולא אהיה רועה ומזינה אותם? עדרי חבריך, אלו הם ישראל, שהם בני האבות, אברהם יצחק יעקב, שהם המרכבה הקדושה למעלה, חג"ת דז"א, וע"כ קוראת להם, חבריך.
292. אמר הקב"ה לכנ"י, עזבי את שלי, כלומר, שלא תדבר מן החסר לז"א, כי שלי הוא דבר סתר מלהיוודע. אבל אם לא תדעי לך, במה שנוגע לעצמך, הנה לך עצה, היפה בנשים, כמ"ש, הינך יפה רעייתי, שהוא שם של כנ"י. צאי לך בעקבי הצאן, אלו הם הצדיקים, שהם נידָשים בין העקבים, כלומר שהכול דשים אותם ברגליהם, ובשבילם יינתן לך כוח להתקיים.
ורעי את גדיותייך על משכנות הרועים, אלו הם תינוקות של בית רבן, שהעולם מתקיים בשבילם, ונותנים כוח לכנ"י בגלות. משכנות הרועים, אלו הם בתי רבם, מקום בית המדרש, שהתורה נמצאת תמיד בהם.
293. אם לא תדעי לך היפה בנשים. בשעה שצדיקים נמצאים בעולם, ואלו תינוקות של בית רבן נמצאים ועוסקים בתורה, יכולה כנ"י להתקיים עימהם בגלות. ואם אינם בשיעור המספיק, היא והם אינם יכולים להתקיים בעולם.
ואם צדיקים נמצאים, הם נתפסים תחילה, ומתים כדי לכפר על בני דורם. ואם לא, אלו הגדיים שהעולם מתקיים בשבילם, נתפסים תחילה, והקב"ה לוקח אותם מהעולם, אע"פ שלא נמצא בהם חטא. ולא זה בלבד, אלא שמרחיק ממנו את כנ"י, והיא יוצאת לגלוּת.