137. ויאמר אלקים, ייקוו המים מתחת השמיים. זהו הצד התחתון, צד שמאל, צד אחד שבא', י' תחתונה שבה. הצד הנקרא חושך. וזהו, מתחת השמיים, מתחת לקו האמצעי שבא', ת"ת, הנקרא שמיים. כי מאותו הצד, מקו האמצעי, נבדלו המים התחתונים, שמאל, מצד האחר של המים שלמעלה, ימין, ונובעים בהמשכה של הסתר. כי קו האמצעי מיעט והסתיר האור דג"ר שבשמאל.
138. באיזה מקום נגנז האור שנגנז? באות ו', קו האמצעי, שמיעט הג"ר דחכמה שבשמאל. וכשהוא נגנז הכול נגנזו, כל אלו שנמשכו מצד שמאל נגנז אורם. כמ"ש, ויימנע מרשעים אורם. והצד האחר נגנז עימו, שנלקח האור מהם.
ע"כ כתוב, מתחת השמיים אל מקום אחד, שמקום זה הוא צד ימין, שנשאר בתחילה אחד בלי חברו, בעת שנגנז אור השמאל. ומצד הימין, כשנחלקו המים של שמאל, ונקוו בתוך הימין, אז נראתה היבשה מצד השמאל. שאז נראה ג"כ אור השמאל, אלא שנראה יבשה, מחמת הדינים שבו.
כמ"ש, ותיראה היבשה, שייראה ויתגלה האור, שהוא יבשה מרוב הדינים. וכתוב, הר ציון ירכתי צפון, קריית מלך רב. כי מהצד ההוא נראתה החכמה והתגלתה. כי הכתוב מכנה צד צפון, שמאל, בשם, קריית מלך רב, משום שמצד השמאל, נראתה והתגלתה החכמה, כמ"ש, ותיראה היבשה.
ומלך רב, רומז על הארת החכמה, שנקראת רב וגדול. אחר שנגנזו ב' הצדדים, ימין ושמאל, שנכללו בקו האמצעי, חזר הכול להיות ו', בשליטת החסדים, והכול נסתם בתוכו, ונעשה אור אחד.