ותישא אשת אדוניו את עיניה
210. ויהי אחר הדברים האלה, ותישא אשת אדוניו את עיניה אל יוסף. כמה צריך האדם להישמר מחטאיו וללכת בדרך מתוקנת, כדי שלא יַשׂטה אותו היצה"ר, שהוא מקטרג עליו כל יום ויום.
211. ומשום שהוא מקטרג עליו תמיד, צריך האדם להתגבר עליו, ולעלות עליו במקום מוצק, שהיצה"ר לא יוכל להזיז אותו ממקומו, כי צריך להיות גיבור ממנו, ולהתחבר במקום הגבורה. משום שכאשר האדם מתגבר עליו, הוא אז בצד הגבורה, ומתדבק בצד ההוא, כדי להתחזק. ומשום שהיצה"ר גיבור, צריך האדם להיות גיבור ממנו.
212. ואלו האנשים המתגברים עליו, נקראים גיבורי כוח, להיותם נמצאים מין עם מינו, שמשום שהתגברו על גיבור, נעשו לבחינת גבורה כמוהו. ואלו הם מלאכיו של הקב"ה, הצדיקים, הבאים מצד הגבורה הקשה, כדי להתגבר על היצה"ר, ונקראים גיבורי כוח עושי דברו. ברכו ה' מלאכיו, הצדיקים, כמו יוסף, שנקרא צדיק וגיבור, ושמר ברית קודש שנרשם בו.
213. ויהי אחר הדברים האלה. מהו? מקום זה שהיצה"ר מקטרג שם, היא המדרגה שנקראת, אחר הדברים. מלכות נקראת דברים, מדרגה אחרונה שבקדושה. ואחריה היצה"ר והקליפות. ע"כ, אחר הדברים, הוא היצה"ר.
משום שיוסף נתן לו מקום שיקטרג עליו. כי אמר היצה"ר, ומה אביו מתאבל עליו, ויוסף מפאר את עצמו ומסלסל בשערו? אז התגרה בו הדוב, אשת פוטיפר, וקטרג עליו.
214. ויהי אחר הדברים האלה. בזמן שהקב"ה משגיח על העולם לדון אותו, ומוצא רשעים בעולם. כי משום עוונות בני אדם נעצרים שמיים וארץ, וחוקיהם אינם נוהגים כראוי.
215. אלו שאינם שומרים ברית קודש, גורמים פירוד בין ישראל לאביהם שבשמיים. כמ"ש, וסרתם ועבדתם אלוהים אחרים והשתחוויתם להם. וכתוב, ועצר את השמיים ולא יהיה מטר. שזה, שאינו שומר ברית, הוא כמשתחווה לאל אחר, שמשקר באות ברית קודש.
216. כשברית קודש נשמר בעולם כראוי, אז הקב"ה נותן ברכות למעלה, שתהיינה מושפעות בעולם, כמ"ש, גשם נדבות תניף אלקים, נחלתך ונִלְאָה אתה כוננתָהּ. גשם נדבות, זהו גשמי רצון, בעת שחפץ הקב"ה בכנ"י, וחפץ להשפיע לה ברכות. אז, נחלתך ונלאה אתה כוננתה. נחלתך הוא ישראל, נחלת הקב"ה, כמ"ש, יעקב חבל נחלתו. ונלאה, זוהי כנ"י, שהיא נלאה בארץ נוכרייה, צמאה לשתות ואין לה. ואז היא נלאה. וכאשר ניתנו גשמי רצון, אז, אתה כוננתה.
218. וע"כ שמיים וארץ וכל צבאם, כולם עומדים על הברית הזה, כמ"ש, אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמיים וארץ לא שמתי. ומשום זה צריכים להיזהר בזה. וע"כ כתוב, ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה. ואח"כ כתוב, ותישא אשת אדוניו את עיניה אל יוסף. כלומר, כיוון שלא נשמר, והיה מפאר את עצמו, שהיה מסלסל בשערו, והיה יפה תואר ויפה מראה, ע"כ, ותישא אשת אדוניו את עיניה אל יוסף.