239. ואלה הגויים, אשר הניח ה' לנסות בם את ישראל. אמר רבי, מסתכל הייתי באותו העולם הנצחי, ואין העולם עומד אלא על אלו הצדיקים, המושלים על רצון ליבם כמ"ש, עדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ. למה זכה יוסף לאותה המעלה והמלכות? משום שכבש יצרו. כי כל הכובש את יצרו, מלכות שמיים ממתינה עליו.
240. לא ברא הקב"ה את יצה"ר, אלא לנסות בו בני אדם. כמ"ש, כי יקום בקרבך נביא ונתן אליך אות או מופת. ובא האות והמופת, אשר דיבר אליך לאמור, נלכה אחרי אלוהים אחרים. לא תשמע אל דברי הנביא ההוא, כי מנסה ה' אלקיכם אֶתכם.
241. ולמה צריך ניסיון, הרי כל מעשי בני אדם גלויים לפניו? אלא שלא לתת פתחון פה לבני אדם, רְאה מה שכתוב, ולוט יושב בשער סדום, שהיה יושב לנסות את הבריות. כמ"ש, והרשעים כַּיָם נִגְרָש. אפילו בשעת דינו של רשע הוא מעיז פניו, ואזי הוא ברשעתו קיים, כמ"ש, טרם ישכבו.
242. כשם שברא הקב"ה גן עדן בארץ, כך ברא גיהינום בארץ. וכשם שברא גן עדן למעלה, כך ברא גיהינום למעלה. גן עדן בארץ, כמ"ש, וייטע ה' אלקים גן בעדן מקדם. גיהינום בארץ, כמ"ש, ארץ עֵפָתָה כמו אופל.
243. גן עדן למעלה, כמ"ש, והייתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלקיך. וכתוב, והרוח תשוב אל האלקים אשר נְתָנָהּ. גיהינום למעלה, כמ"ש, ואת נפש אויביך יקַלְעֶנה בתוך כף הקָלַע.
244. גן עדן למעלה לנשמות צדיקים גמורים, להיות ניזונים מהאור הגדול של מעלה. גיהינום למטה לאותם הרשעים שלא קיבלו ברית מילה, ולא האמינו בהקב"ה ובדתו, ולא שמרו שבת. ואלו הם עכו"ם, שנידונים באש, כמ"ש, מהאש יצאו והאש תאכלֵם.
245. גיהינום למעלה, לאותם פושעי ישראל, שעברו על מצוות התורה ולא חזרו בתשובה, שדוחים אותם לחוץ עד שיקבלו עונשם. והולכים וסובבים כל העולם, כמ"ש, סביב רשעים יתהלכון.
246. ושם נידונים 12 חודש אח"כ. מְדוֹרם עם אותם שקיבלו עונשם במותם, כל אחד כפי המקום הראוי לו. והרשעים של עכו"ם נידונים תמיד באש ובמים, ושוב אינם עולים, כמ"ש, ואִשָׁם לא תכבה.
247. משפט הרשעים בגיהינום, כמ"ש, וה' המטיר על סדום ועל עמורה גופרית ואש. ושוב אינם עולים ולא יקומו ליום הדין, כמ"ש, אשר הפך ה' באפו ובחמתו. באפו בעוה"ז ובחמתו בעוה"ב.
248. הרשעים שקלקלו ברית מילה שבהם, וחיללו שבת בפרהסיה, וחיללו את המועדות, ושכפרו בתורה, ושכפרו בתחיית המתים, וכדומה להם יורדים לגיהינום שלמטה, ונידונים שם ושוב אינם עולים.
249. אבל יקומו ליום הדין, ויקומו לתחיית המתים. ועליהם כתוב, ורבים מישֵני אדמת עפר יקיצו, אלה לחיי עולם ואלה לחרפוֹת לדִראון עולם. דראון, שהכול יאמרו די בראייתם. ועל הצדיקים שבישראל כתוב, ועמֵך כולם צדיקים.