הייבום והגלגול

45. מצוות הקב"ה בתורה, להיות אח מייבם לאשת אחיו, לעשות בן לאחיו, כדי שלא יׂאבד מעולם ההוא. וזהו כמו עניין כלאיים בציצית. שאמרו, מה שאסרתי לך כאן, התרתי לך כאן, אסרתי לך כלאיים בכל מקום, התרתי לך כלאיים בציצית. אסרתי לך אשת אח, התרתי לך יְבָמה.

כמו שמרכיבים תפוחים או דקלים מִין במינו, ואסור להרכיב מין בשאינו מינו. וכתוב בו, כי האדם עץ השדה. שגם האדם אסור בשאינו מינו, שהם העריות. אבל ביבמה מרכיבים מין בשאינו מינו, כדי שלא להאביד נפש המת, ולא יימחה שמו מישראל.

46. וזהו עניין הגלגול. גלגל אין לו תנועה בלי אַמת המים המגלגלת אותו. אף כך, אמת המים היא אות ו', בה נעשה גלגול הגלגל. כמו גלגל שאין לו תנועה בלא אמת המים, אף כך, הגלגל הוא אות י', ואין לו תנועה בלא אמת המים, שהיא ו'.

יבמה היא אות ה'. אותיות בינה בן י"ה, כי הבן, ז"א, יוצא מזיווג י"ה, חו"ב, וע"כ הוא נרמז באימו בשמה, בן י"ה, אותיות בינה. באות י', חכמה, ברא עוה"ב, שהוא עולם ארוך, ו', ז"א.

47. משום זה, מי שאין לו בן, כנגד ז"א, ו', עוה"ב, אינו מבני העוה"ב. כי הים, בינה, עוה"ב, הוא כנגד הו', כי הו' יוצאת מביניהם של י"ה, אשר י' חכמה וה' בינה, הנקראת ים. וע"כ נקראת הו' ג"כ עוה"ב כמוה.

ומהים, בינה, מתחלקים כמה נחלים, הספירות של הו', ז"א, שסובבים העולם, מלכות, עד שחוזרים לים, בינה, שמשם יצאו הנחלים, ז"א. כמ"ש, כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא, אל מקום שהנחלים הולכים, שם הם שבים ללכת. עד שחוזרים כמו שיצאו. כמו שהנחלים יצאו מהבינה, כן חוזרים אל הבינה.

48. אף כך בנשמת האדם, כתוב, והרוח תשוב אל האלקים אשר נְתָנה. שתשוב אליו בשלמות, כמו שנתן אותה. אם תשוב בתשובה, שהיא בינה עליונה, אותיות בן י"ה, אות ה' שבה מוכפלת באות י' שבה, עשר פעם חמש, שהם חמישים. והרי היא בגי' ים (50), אותיות י"ה שבבינה, ה' פעם י'.

אותיות בן שבבינה, זה הנחל היוצא ממנה, ז"א, ומתחלק לכמה נחלים, לו"ק, כמו אילן המתפשט לכמה ענפים. ובעת שהאדם חוזר בתשובה, מתדבק בנחל, ז"א, ושב עם נחליו לבינה, הנקראת תשובה, ונקראת ים. כמ"ש, כל הנחלים הולכים אל הים.

49. ואם אינה חוזרת נשמה שלמה, כמו שהייתה שלמה בעת נתינתה, כתוב בה, שם הם שבים ללכת, היא וכל הנשמות האחרות שכמוה, שאינן שלמות, שבים לעוה"ז להתגלגל.

אף כך, אם הוא אינו שלם בבן, או שאין לו בת, שנרמזת בעוה"ז, מלכות, שיהיה נשלם על ידה בעוה"ז, מלכות, הנבראת בה'. כמ"ש, אלה תולדות השמיים והארץ בְּהִבָּראם, שפירושו בה' בְּרָאם. אף הוא צריך להתגלגל פעם שנייה, כי נשמתו אינה שלמה. וכתוב עליו, שם הם שבים ללכת.

50. יה"ו דהוי"ה, חג"ת, הן כמ"ש, הן כל אלה יפעל אֵל פעמיים שלוש עם גבר, שהנשמות באות בגלגול בשלוש אותיות יה"ו. וברשעים כתוב, ובכן ראיתי רשעים קבורים ובאו. שאע"פ שבאו בגלגול, נשארו רשעים. גרמו כמ"ש, אלה אלוהיך ישראל, שפגמו באל"ה, יה"ו. כמ"ש עליהם, על שלושה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו.

שפירושו, אחר שקלקלו עצמם ג"פ בגלגולם, ולא זכו להיתקן ביה"ו, שכתוב בו, מקום שייפול העץ שָם יְהוּ, שתיקון העץ, האדם, הוא ביה"ו. אז, על ארבעה לא אשיבנו, שהיא ה"ת, אות רביעית דהוי"ה, שלא ישיבנה פעם רביעית בגלגול כנגדה. אלא שנידונים בגיהינום, במשחית אף וחֵמה.

51. ולבושים של שלוש אותיות יה"ו, נודעים בקשת, והם לבן אדום וירוק. מי שיבוא בגלגול פעם ראשונה, הוא לבן, כנגד הי' דהויה, חסד. ובשנייה, הוא אדום, כנגד ה' דהוי"ה, גבורה. ובשלישית, הוא ירוק, כנגד ו' דהוי"ה, ת"ת, יעקב, קו האמצעי, הכולל החסד והגבורה.

ומשום שביעקב נכללו האותיות י"ה, חו"ג, ונשרש האילן, וניטע וגדל, ועשה פירות טובים, ע"כ כתוב, לא עתה יֵבוש יעקב ולא עתה פניו יחוורו, שלא תהיה מרכבתו ביצה"ר, נחש, וכל מיני חיות רעות. ומשום זה כתוב עליו, וַיָשר אֶל מלאך ויוכל.

ומשום שאדם נקרא אילן, דומה לאילן שניטע במקום שאינו עושה פירות. אז עוקרים אותו ונוטעים במקום אחר. ומשום זה, אין אדם מוחזק להיות עקר, עד שהולך לארץ ישראל, וניטע שם באישה.

52. אף כך, צדיק המטולטל ממקום למקום, מבית לבית, הוא כאילו בא בגלגול פעמים הרבה. ועושה חסד לאלפים, לאוהביו, עד שיזכה להיות שלם לעוה"ב. אבל לרשעים אין מביאים אותם בגלגול יותר מג"פ. ואם חוזר בתשובה, הגלות מכפרת עוון, והטלטול ממקום למקום נחשב לו כגלגול, והוא נשלם בצדיק. ומשום זה צדיקים שוב אינם חוזרים לעפרם, שאינם באים בגלגול.

53. הכתוב, ועפר אחֵר ייקח וטָח את הבית, מרמז על הרשע, שייקח בגלגול גוף אחר הבא מהעפר, ויתקן את הנשמה. וכן כתוב, ואדם על עפר ישוב, שישוב בגלגול, וכמ"ש, וישוב העפר על הארץ כשהיה. שישוב בגלגול, משום שהרשע מנוגע, ואין בו אלא אישה רעה, יצה"ר, שאישה רעה צרעת לבעלה, גוף של הרשע. התיקון שלו, יגרשנה ויתרפא, שיגרש גוף הזה, ויתגלגל, וייקח גוף אחר, ויתרפא.

כי האישה הרעה, הגוף, גרמה אל מה שכתוב, ויגרש את האדם. האדם זה הנשמה. את האדם, זה הגוף, בת זוגו של האדם, של הנשמה, כמ"ש, כציפור נודדת מן קינה, כן איש נודד ממקומו. שבגלל שהאיש גרם, שהציפור, הנשמה, נדדה בגללו מן קינה, שגורשה ממקומה העליון מחמת חטאיו, לפיכך, כן איש נודד ממקומו, שישוב ויתגלגל.

54. משום זה כתוב, גם ציפור מצאה בית ודרור קן לה, אשר שָׁתה אפרוחיה. גם ציפור מצאה בית, יְבָמָה. הציפור, נשמת הנפטר בלא בנים, מצאה בית, שהתגלגלה ובאה בגוף היבמה, שנעשתה בית לה. ודרור קן לה, הגואל, המייבם אותה, שמצא קן ביבמה. אשר שתה אפרוחיה, בן ובת, שמולידים.

אשרי מי שעושה קן, שמייבם אשת אחיו, וגאל את מִמְכַּר אחיו. שהיבמה מכורה לו משום שאינה שלו, אלא של אחיו, וע"כ נקראת ממכר אחיו.

55. ומשום זה אמר משה, ויתעבר ה' בי למענכם. כאן עניין העיבור, שהמלכות התעברה מנשמת משה. משה הציל שישים ריבוא (600,000) נשמות ישראל כמה פעמים, שבא בגלגול בכמה דורות, והצילם. ומשום זה זכות כולם תלה הקב"ה במשה. ומשום זה לומדים, אישה אחת ילדה במצרים שישים ריבוא בכרס אחד, שזהו משה, השקוּל כנגד שישים ריבוא נשמות ישראל.

56. הדרך היא, שבעלי הסוד אומרים מרגלית לתלמידיהם, ואם התלמידים אינם מבינים ברמז, מחזירים להם אותו הדבר בדרך שְׂחוק. כעין מי שאמר, שביצה אחת הפילה שישים כרכים, כי ביצה באה, שנפלה מהעוף שפרח באוויר, והיכתה שישים כרכים אלו.

והלֵצים אמרו, שהוא לא אמר, אלא שאדם כתב על הנייר את המילים שישים כרכים, ובאה ביצה שיצאה מהעוף, ומחקה את המילים, שישים כרכים שנכתבו. ובעלי התורה לא אמרו דברי שׂחוק ודברים בְּטֵלים, בתורה.

57. אלא ביארו, כי ייקרא קן ציפור לפניך בדרך בכל עץ או על הארץ, אפרוחים או ביצים. שַלֵח תְשַלַח את האֵם ואת הבנים תיקח לך. אפרוחים הם בעלי משנה. ביצים הם בעלי מקרא. אפרוחים ז"א, שבו אחוזים בעלי משנה. ביצים המלכות, שבה אחוזים בעלי מקרא.

וכמו שנפל מאותו הניפּוֹל, ז"א, הנקרא ניפול, ובר נַפְלֵי, משום שממנו הנפילה, בדומה לעוף שביצה נופלת ממנו. שממנו נפילת הביצה, שהיא אתרוג, ששיעורו כביצה. כלומר, שביצה ואתרוג הם מלכות, וע"כ אתרוג שיעורו כביצה. ועליה כתוב, ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת. שנפלה בגלות וצריכים להקימה.

ונפלו עימה בגלות שישים הֵמה מְלָכוֹת, חג"ת נה"י שלה, שכל אחת כוללת עשר. הנקראות כרכים, משום שכרוכים בה. מלשון, כיצד כורכים את שְמע. שכורכים פירושו, מחברים שלא יהיה הפסק. אף כאן, כרכים, פירושו ו"ק שלה המחוברות בה. והם כנגד שישים מסכתות, כי תשבע"פ, המלכות, מחולקת על שישים מסכתות, שהן כנגד שישים מלָכות.

ועלמות אין מספר, הם בתולות אחריה רֵעותיה, ההיכלות שבבריאה, שהם הלכות שאין להם חשבון, בהיותם בבריאה.

פירוש, שעוף אחד, ז"א, הפיל ביצה, הפיל המלכות לגלות, ונמחקו שישים כרכים, כי ע"י הנפילה התבטלו חג"ת נה"י שלה, המכונים שישים כרכים.

58. והניפול הוא בן י"ה, ז"א, שבתוך חמישים שערי בינה, שהם י"ה, שמכפילים י' עם ה', הם חמישים. ו', ז"א, נקרא ניפול, שנפל אחרי ההוא שכתוב בו, איך נפלת משמיים הֵילֵל בן שחר, שהוא המלכות, הנקראת כן ע"ש שני המצבים שלה, שחורה ומהוללת. וז"א נפל אחריה, כשהיא בגלות, כדי להקימה. וע"כ נקרא ניפול, ולא נפל, ולא נופל, משום שבו נפילה, שלא הוא הנופל, אלא ממנו נופלת המלכות, משמיים לארץ.

ובו י"ו, שז"א כולל אותיות י"ו דהוי"ה, חכמה וז"א, ויורד בהם להקים את אותיות ה' דהוי"ה, בינה ומלכות, שכתוב בהן, ותלכנה שתיהן. וזהו כמ"ש, שַלֵח תְשַלַח, שלח הראשון מבית ראשון, שנחרב, כנגד ה"ר. ושלח השני מבית שני, שנחרב, כנגד ה"ת דהוי"ה.

וירדו י' ו' דהוי"ה להקים אותן שתי אותיות ה'. כמ"ש אז, י'שמחו ה'שמיים ו'תָגֵל ה'ארץ. שראשי תיבות שלהם י"ה ו"ה, כי י"ו התחברו באותיות ה'.

59. שמש מתגלה ביום ומתכסה בלילה, ומאיר בשישים ריבוא כוכבים. אף משה כך, אחר שנפטר מהעולם, חוזר ומתגלגל ומאיר בשישים ריבוא נשמות ישראל, אם הדור הוא כראוי. וזהו הגלגול שאמר עליו קוהלת, דור הולך ודור בא. ואין דור פחות משישים ריבוא. והארץ לעולם עומדת, זוהי כנ"י, המלכות, שכתוב בה, והארץ הֲדום רגליי. וכן, והיה זרעך כעפר הארץ.

60. דור הולך ודור בא. שהדור שהולך הוא הדור שבא, הלך חיגר בא חיגר, הלך עיוור בא עיוור. ועוד ביארו חכמים, שעתיד היה משה לקבל התורה בדור המבול, אלא לא קיבל אז, משום שהיו רשעים. כמ"ש, בשַגם הוא בשר. בשגם, אותיות משה. ונקרא בשגם, כדי לכסות הדבר.

וקוהלת עוד החסיר אות ב' מן בשגם, כדי לכסות הדבר. שאמר, אמרתי שֶגַם זה הָבֶל. אשר שגם הוא משה. והחסיר ב', כדי להעלים העניין.

61. יתרו, נקרא שמו קֵיני, משום שנפרד מקין. כתוב בקין, קניתי איש את ה', כי ראתה חוה את יתרו ברוח הקודש, שעתידים בניו לשבת בלשכת הגזית, בסנהדרין.

62. כך רבי פְּדָת, שהשעה הייתה דוחקת לו, שלא היה לו אלא קַב חרובים מערב שבת לערב שבת, כמו רבי חנינא. למה זה, אחר שיצאה בת קול ואמרה, כל העולם כולו אינו ניזון אלא בשביל חנינא בני?

63. אלא הוא גרם מקודם, בגלגול הראשון, שחרב קב מי', שהוא יב"ק. אף כך לא היה לו אלא קב חרובים. יב"ק ראשי תיבות ייחוד ברכה קדושה. י' היא ייחוד, אהי"ה, בינה, שממנו באה נביעה לאות ב', שהיא ברכה, שם הוי"ה, ז"א, קודש, וממנו התקדשה ק', קדושה שלו, השם אדנ"י, מלכות.

ורבי פדת גרם בגלגול הראשון שקב שלו יהיו חרובים, שהם קדושה וברכה, שהייחוד לא יאיר בהם, אף כך לא היה לו אלא קב חרובים. אף כך איוב, היה בן יבמה, ומשום זה נענש על מה שקרה לו כבר בגלגול הראשון.