פחז כמים אל תוֹתַר
544. ראובן היה בכור יעקב. לו היה ראוי הכול, מלכות בכורה וכהונה, ונעבר ממנו הכול, וניתן המלכות ליהודה, הבכורה ליוסף, הכהונה ללוי. כמ"ש, פחז כמים אל תוֹתַר, שלא תישאר בהם. ומה שאמר יעקב, ראובן בכורי אתה, כוחי וראשית אוני, יתר שְׂאת ויתר עָז, כאן בירכוֹ והזכירוֹ לפני הקב"ה.
545. זה דומה לאהובו של המלך, שיום אחד עבר בנו בשוק. אמר אל המלך, זהו בני, אהוב נפשי. שמע המלך, והבין שהוא ביקש על בנו, שייטיב עימו. כך יעקב אמר, ראובן בכורי אתה, כוחי וראשית אוני. הזכירו כאן למלך, שייטיב עימו.
546. פחז כמים אל תותר. כאן אמר מה שיקרה לו, שלא יישאר בארץ ויִשרה מחוץ לארץ, בעבר הירדן מזרחה. כנגד זה, ממונה אחד מצד המשכן, הנוקבא, למעלה, ממונה תחת יד מיכאל, נדחה ג"כ לחוץ ממשכן. כי יש לי"ב שבטים י"ב שורשים במשכן העליון, הנוקבא. וכיוון שראובן נדחה מארץ ישראל לעבר הירדן, כן שורשו למעלה נדחה לחוץ ממשכן.
ויש אומרים, שממונה הנדחה ממשכן למעלה, היה תחת יד גבריאל, ואע"פ שראובן חסד, ומיכאל ראש המלאכים שמצד חסד, וגבריאל ראש מצד השמאל, גבורה, עכ"ז יש בראובן גם גבורה.
ומביא ראיה מהכתוב, ויהודה עוד רָד עִם אל, שירידה זו מורה, שהוא צד הגבורה, ונקרא ב"ד, וסמוך לנחלתו בארץ הוא ראובן, כי נחלת יהודה נמשך עד הירדן ממערב, ונחלת ראובן נמשך עד הירדן ממזרח. וסמיכות זו מורה, שיש גם בראובן גבורה.
ואע"פ שמלכות, גבורה תתאה, נלקחה מראובן והיא של יהודה, מ"מ עוד לא נקי לגמרי מגבורה, שהרי ראובן סמוך כנגדו היה נחלתו, ומורה שיש בו גבורה.
547. עתידים בני ראובן לערוך שתי מלחמות בארץ. כתוב, כוחי, בגלות מצרים. וראשית אוני, שהיו הראשונים מאחיהם למלחמה. יתר שְׂאת, גלות אשור. שלשם הוגלו בני גד ובני ראובן ראשונים לכולם, וסבלו הרבה רעות, והרבה עינויים סבלו, ולא שבו משם עד עתה.
548. ויתר עָז. בזמן שהמלך המשיח יתעורר בעולם, הם ייצאו ויערכו מלחמה בעולם וינצחו, ויתגברו על העמים, ובני העולם יפחדו מהם, ויתחלחלו לפניהם.
ויחשבו בני ראובן להתגבר במלכות, ולא יישארו בה. כמ"ש, פחז כמים אל תותר, שלא יישארו במלכות, אפילו בצד אחד בעולם, משום שכתוב, כי עלית משכבֵי אביך, שעתידים לבוא ולערוך מלחמה בתוך ארץ הקדושה. משכבי אביך, ירושלים. שירצו לקחת אותה ממלך המשיח.
549. בד' רוחות העולם התפזרו בני ראובן בגלות, כנגד כל ישראל, שהוגלו ארבע פעמים בגלות בד' רוחות העולם. כמ"ש, כוחי, גלות אחד. וראשית אוני, שתיים. יתר שאת, שלוש. ויתר עָז, ארבע. כעין זה עתידים הם לערוך מלחמה בד' רוחות העולם, ולמשול במלחמתם על כולם. וינצחו עמים רבים וימשלו עליהם.
550. פחז כמים אל תותר. נרמז על ההרהור הראשון, שהיה ליעקב בטיפה הראשונה, ברחל. כי אילו היה הרהור של הטיפה ההיא במקומה בלאה, היה נשאר ראובן בכל, במלוכה ובכהונה ובבכורה. אבל, פחז כמים אל תותר, כי עלית משכבי אביך, שעלית בהרהור אחר, אז חיללת.
551. פחז כמים אל תותר. כשבני ראובן יערכו מלחמה בעולם, וינצחו עמים רבים, לא יישארו בני ראובן במלכות. מה הטעם? מפני שעתידים לערוך מלחמה בארץ הקדושה.
כי בדיוק כתוב, כי עלית משכבי אביך, שזה ירושלים. הלוא משכב, היה צריך לומר? אלא אביך ישראל סבא, ז"א, ע"כ אומר משכבֵי אביך ולא משכב, משום שפעמיים נחרב ירושלים, ובשלישית תיבנה בזמן מלך המשיח.
וכאן התגלתה ברכה בכתוב, בכורי אתה, כוחי וראשית אוני. ומה שהיה, שנלקחה ממנו הברכה והמלכות והכהונה, כמ"ש, פחז כמים אל תותר. ומה שיהיה כשיבואו ישראל לארץ, שלא יהיה לו חלק בארץ, אלא בעבר הירדן. ומה שיהיה בזמן מלך המשיח במעשה ראובן, שיעשה מלחמות בעמים רבים וגם בירושלים.