וישתַחוּ ארצה

117. והוא עבר לפניהם, וישתַחוּ ארצה שבע פעמים, עד גִשְתו עד אחיו. וכתוב, כי לא תשתחווה לאל אחר. איך יעקב, הבחיר שבאבות, שנבחר חלק שלם להקב"ה והתקרב אליו ביותר, השתחווה לאותו רשע עשיו, שהוא בצד אל אחר? הלוא מי שמשתחווה לו, משתחווה לאל אחר? והאם הוא השתחווה לו כמו לאותו השועל שהגיעה שעתו?

משל הוא, שיש זמן שהשועל מוֹלֵך על כל החיות. ואז אע"פ שהוא הקטן שבחיות, כולם משתחווים לו. והאם גם יעקב השתחווה לעשיו, מפני שהשעה הייתה משחקת לו? אינו כן. כי עשיו הוא כאל אחר, ויעקב לעולם לא ישתחווה לאותו הצד ולאותו החלק.

118. לומדים, שאסור להקדים שלום לרשעים. ואם אסור, איך דוד אמר לנבל הרשע, ואמרתם כה לֶחָי? פירושו, לחי העולמים, אל הקב"ה. ולא לנבל אמר, ונבל יחשוב שאומר עליו.

119. כעין זה, וישתחו ישראל על ראש המיטה. האם לבנו השתחווה? אלא למקום השכינה היה כורע ומשתחווה, שהייתה בראש המיטה. כי השכינה נמצאת למראשותיו של חולה.

אף כאן כתוב, והוא עבר לפניהם, וישתחו ארצה. והוא, זו השכינה העליונה, שהייתה הולכת לפניו. שהיא השמירה העליונה, שהייתה שומרת אותו. כיוון שראה אותה יעקב, אמר, עתה הגיעה השעה להשתחוות אל הקב"ה, שהיה הולך לפניו.

120. כרע והשתחווה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו, ולא כתוב, וישתחו לעשיו. אלא כיוון שראה, שהקב"ה הולך לפניו, אז השתחווה לנגדו. כדי שלא לתת כבוד להשתחוות לאחֵר זולתו. אשריהם הצדיקים שכל מעשיהם שעושים הם בשביל כבודו של ריבונם, וכדי שלא יטו ימין ושמאל מדרך הישר והאמצעי.