שַלחֵני כי עלה השחר

681. קח נא ברכתי אשר הוּבָאת לָך. כשראה יעקב את המקטרג ס"מ באותו הלילה, שנאבק עימו במעבר יַבּוֹק, ראה אותו בצורה של עשיו, ולא הכיר אותו עד שעלה השחר. כיוון שעלה השחר והסתכל בו, ראה אותו בפנים נסתרים ומגולים. הסתכל בצורה שלו, שהייתה כצורתו של עשיו, מיד השגיח וידע שהוא הממונה של עשיו, ס"מ. התקיף אותו, כמ"ש, ויאמר, שַלחֵני כי עלה השחר. משום שהגיע זמנו לזמר ולשבח אל הקב"ה. וע"כ אמר, כי עלה השחר.

682. וכאן יש להסתכל, שהשליטה שלו אינה אלא בלילה בחושך. כמ"ש, מפחַד בלילות, שזה פחד הגיהינום. ומה שכתוב, בלילות, לשון רבים, הם ס"מ ונוקבא שלו לילית. ומשום זה אינו שולט אלא בלילה.

683. ויאמר, שלחני כי עלה השחר. כי עלה השחר, משום שכשבא הבוקר ועברה שליטת החושך של הלילה, אז נכנסו הוא והמחנות שלו בנקב של תהום הגדול שבצד צפון, עד שבא הלילה, ונפתחו הכלבים, הס"א, מכבליהם, ושולטים ומשוטטים בלילה, עד שבא הבוקר. וע"כ היה ס"מ לוחץ ואומר, שלחני כי עלה השחר. משום שאינו שולט ביום.

684. כעין זה גלות ישראל, בחינת לילה ונקרא לילה. מלכות עכו"ם הרְשעה שולטת על ישראל, עד שיבוא הבוקר, הגאולה, ויאיר להם הקב"ה, ויוסר שליטתם של מלכות עכו"ם. וע"כ אמר, כי עלה השחר, היה מוחזק בידו, ותש כוחו, כי עבר הלילה.

וע"כ התגבר עליו יעקב, וראה צורתו כצורת עשיו, ולא בגלוי כל כך. ואז הוכרח ס"מ, והודה לו על הברכות, שבירך אותו אביו. כי אמר לו, לא אשלחך כי אם בירכתני. וכתוב, ויברך אותו שם.

685. כתוב אח"כ, כי על כן ראיתי פניך כראות פני אלקים ותִרְצֵני. כי ראה בפנים של עשיו כאותה הצורה ממש שנראה לו ס"מ, כי בכל מקום שאדם מקושר, כך נראים פניו.