פרק שלישי

[פרקא תליתאה]

33. תשעה תיקונים מכובדים נמסרו לזקָן. כל מה שהתכסה ולא התגלה, נמצא עליון ומכובד. והדיקנא, הרי גנז אותו הכתוב, שלא נמצא שום כתוב שידבר מדיקנא. כמ"ש, עיני ה'. באוזני ה'. וכן, לחייו כערוגת הבושם. ואין זֵכר לדיקנא, משום שהוא עליון ומכובד.

34. תיקון ראשון של הזקן, שערות על שערות, יוצאות מכנגד פתח האוזניים עד ראש הפה, עד השפה העליונה.

תיקון שני, מראש הזה של השפה עד הראש האחר של השפה.

תיקון שלישי, אורַח, הנמצא תחת ב' נקבי החוטם, והוא מלא שערות עד שאינו נראה.

תיקון רביעי, הלחיים מתכסות בשערות מצד זה ומצד זה.

תיקון חמישי, בהם נראים ב' תפוחי הפנים האדומים כמו ורד.

תיקון שישי, בחוט אחד תלויות שערות שחורות קשות עד החזה.

תיקון שביעי, השפתיים נפנו משערות, והם אדומים כמו ורד.

35. תיקון שמיני, שערות קצרות יורדות על הגרון ומכסות העורף.

תיקון תשיעי, שערות גדולות וקטנות, קשות כגידים, יורדות בשווה, שמתערבות אלו באלו והן שוות.

באלו ט' תיקונים נמצא גיבור וחזק מי שנמצא. כלומר, ז"א.

תשעה תיקוני דיקנא דז"א נמשכים מי"ג (13) תיקוני דיקנא דא"א ששמונה תיקונים נמשכים מחו"ס, וחמישה תיקונים מגלגלתא. אלו הנמשכים מחו"ס הם ג"פ נרנח"י דנפש ודרוח ודנשמה. וההפרש, כי י"ג תיקונים הם ג"ר ממש, אבל תשעה תיקונים ו"ק דג"ר.

תיקון א', שורש הדיקנא, כמו תיקון א' של י"ג תיקוני דיקנא דא"א.

וכן תיקון ב', עיבור בלחי העליון, ו"ק דנפש.

וכן תיקון ג', ג"ר דנפש.

בתיקון ד' יש שינוי, כי תיקון ד' של י"ג תיקוני דיקנא דא"א, הוא שערות של השפה התחתונה, ו"ק דרוח, ותיקון ה', אורַח שבשערות השפה התחתונה, ג"ר דרוח. אבל כאן אין אורח בשפה התחתונה דז"א, משום שגם האורח שבשפה העליונה אינו מאיר, משום שמלא עם שערות. וע"כ נתקנו כאן במקומם לו"ק דרוח, שהלחיים מתכסות בשערות מצד זה ומצד זה.

תיקון ה', ג"ר דרוח, בהם נראים ב' תפוחי הפנים האדומים כמו ורד, וכיוון שג"ר דרוח אחוריים, ע"כ אדומים.

תיקון ו', כללות הדיקנא, שהו"ק דרוח שבפנים נמשכים למקומם למטה, בלחי התחתון.

תיקון ז', השפתיים נפנו משערות, והם אדומים כמו ורד. ג"ר דרוח, הנמשכים מב' תפוחים למטה.

תיקון ח', שערות קצרות יורדות על הגרון, נמשך מתיקונים ט' וי' של י"ג תיקוני דיקנא דא"א.

תיקון ט', נמשך מתיקון י"א שבי"ג תיקוני דיקנא דא"א.

36. תשעה אמר דוד, מהכתוב, מן המצר קראתי יה, עד הכתוב, כל גויים סבבוני, כדי לסובב עצמו בהם ולהגן עליו. שהם כנגד תשעה תיקוני דיקנא דז"א:

א. מן המצר קראתי יה.

ב. ענני במרחב יה.

ג. ה' לי לא אִירָא.

ד. ה' לי בעוזריי.

ה. טוב לחסות בה'.

ו. טוב לחסות בה'.

ועם ג"פ אדם, שכתוב בהם, הרומזים לג' תיקונים, הם תשעה.

ואלו תשעה תיקונים, הם כמ"ש, ותוצא הארץ דשא, עשב, מזריע, זרע, למינהו, ועץ, עושה פרי, אשר זרעו בו, למינהו. תשעה תיקוני דיקנא אלו נעקרו משֵם שלם, מי"ג תיקוני דיקנא דא"א, ובאו לז"א. ואח"כ חזרו ונשתלו בשם שלם, כמ"ש, וייטע ה' אלקים, שם מלא דעתיק ודז"א. בעליון, בא"א, נמצאים י"ג תיקוני דיקנא. התחתון, ז"א, נראים בתשעה תיקוני דיקנא. וי"ג ותשעה הם כ"ב (22), שהם כ"ב אותיות שנחקקו מחמתם.

37. ע"כ, אם ראה בחלום, שאוחז בידו זקן של אדם חשוב, הוא שלם עם אדונו, שונאיו ייכנעו תחתיו. כש"כ זקן העליון, דא"א, המאיר לזקן התחתון, דז"א. כי זקן העליון נקרא רב חסד, ובז"א נקרא חסד סתם. וכשהוא צריך לאור, מאיר לו זקן העליון, ונקרא גם הוא רב חסד.

38. ויאמר אלקים, ישרצו המים שֶרֶץ נפש חיה. ח"י י"ה. כי בחיה אותיות ח"י י"ה. חי יסוד של ז"א. י"ה או"א. וישרצו המים, שיתפשט אור של זה בזה, שיתפשט אור י"ה בח"י, ביסוד דז"א, ותוצֵא הארץ נפש חיה, הנוקבא. וכן נפשו של אדה"ר, הכול שָרץ בזמן אחד, מים טובים דקדושה, ומים רעים דס"א. וכיוון שאמר, ישרצו, נכללו זה בזה. ויצאה חיה עליונה, הנוקבא, וחיה תחתונה, נפשו של אדה"ר. חיה טובה, הנוקבא, וחיה רעה, לילית, כי נפש חיה הרומשׂת זו לילית.

39. ישרצו המים. ישרצו תרגומו ירחשון, כשרוחשות שפתיו, כשמתנועעות שפתיו דברי תפילה בזַכּות ובנקיות הדעת. ובמים המנקים ומטהרים, רוחש, נפש חיה. כי כשאדם רוצה לסדר תפילתו לאדונו, שפתותיו רוחשות באופן הזה מלמטה למעלה, להעלות כבוד אדונו, למקום השיקוי של הבאר העמוק של בינה.

ואח"כ הולך להמשיך מלמעלה למטה, מאותו השיקוי של הנחל, בינה, לכל מדרגה ומדרגה, עד המדרגה האחרונה, מלכות, להמשיך נדבה לכל מלמעלה למטה. ואח"כ צריך לקשור קשר בכל, שייחד כל המדרגות בא"ס, קשר הכוונה של האמונה. וייעשו כל משאלותיו, בין משאלות הציבור בין משאלות יחיד.

40. התפילה, שיש לאדם לבקש מאדונו, מסודרת בתשעה אופנים:

א. בסדר א"ב.

ב. בהזכרת מידות הקב"ה: רחום, חנון ועוד.

ג. בשמות מכובדים של הקב"ה: אהי"ה י"ה יה"ו אל אלקים הוי"ה צבאות שד"י אדנ"י.

ד. בע"ס כח"ב חג"ת נהי"מ.

ה. בהזכרת הצדיקים: האבות, הנביאים, המלכים.

ו. בשירות ותשבחות, שיש בהן קבלה אמיתית.

ז. למעלה מהם, מי שיודע לתקן תיקונים לאדונו כראוי.

ח. בידיעה להעלות מלמטה למעלה.

ט. ויש מי שיודע להמשיך שפע מלמעלה למטה.

41. ובכל ט' אופני תפילה אלו, צריכים כוונה גדולה. ואם לא, עליו כתוב, ובוזַיי יֵיקָלו. ובכוונת אָמֵן צריך לכוון, שהוא כולל ב' שמות הוי"ה אדנ"י, שהם בגי' צ"א (91), וגם אמן בגי' צ"א. ושם הוי"ה, ז"א, גונז טובו וברכותיו באוצר, הנקרא היכל, שהוא אדנ"י, מלכות. וזה מרומז בפסוק, והוי"ה בהיכל קודשו, הס מפניו כל הארץ. וגם מרומז במה שלומדים, כל טוב האדם בביתו. כי אדם בגי' מ"ה (45), שֵם הוי"ה במילוי אותיות א'. וכל טובו בביתו, אדנ"י, מלכות. כמ"ש, בכל ביתי נאמן הוא. ומתרגם, בכל מי שאיתי, במלכות.

42. ואם מכוון בכל אחד מט' אופני התפילה כראוי, זהו אדם המכבד שֵם אדונו את שמו הקדוש. ועל זה כתוב, כי מכבדיי אכבד ובוזיי ייקלו, אכבד אותו בעוה"ז לקיים ולעשות כל צרכיו. ויראו כל עמי הארץ, כי שם הוי"ה נקרא עליו, וייראו ממנו. ובעוה"ב יזכה לעמוד במחיצת חסידים, במחלקת החסידים, אע"פ שלא קרא בתורה כל צורכו, אלא כיוון שזכה להסתכל בידיעת אדונו וכיוון בו כראוי.

43. מי שאינו יודע לייחד את השם הקדוש, ולקשור קשר האמונה, ולהמשיך למקום שצריך, ולכבד שם אדונו, טוב לו שלא נברא. וכש"כ, מי שאינו מכוון באמן. וע"כ כל מי שרוחש בשפתיו בניקיון הלב, במים המנקים, כתוב עליו, ויאמר אלקים, נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, בשביל אדם היודע לייחד צלם ודמות כראוי. ז"א צלם והנוקבא דמות, ויִרְדו בדגת הים.

44. ויאמר אלקים, נעשה אדם. לא כתוב, האדם, שהיה משמעו על אדה"ר בלבד, אלא אדם סתם, להוציא ולהשלים גם אדם של מעלה, שהם זו"ן, הנקראים אדם, שנעשה עתה בשם השלם הוי"ה אלקים. כי כשנשלם אדם התחתון נשלם אדם העליון, שנשלם בזכר ובנוקבא להשלים את הכול. הוי"ה הזכר, ז"א. אלקים הנקבה, מלכות. הוי"ה אלקים שם מלא. התפשט הזכר, ז"א, ונתקן בתיקוניו כאמא, בפי האַמה, בעטרת יסוד, ששם מתגלים החסדים דאמא, היות שהוא קו האמצעי דנו"ה. ז' מלכים דנקודים שהתבטלו, התקיימו כאן ע"י יסוד דז"א, קו אמצעי.

45. הזכר, קו ימין, עיקרו חסדים. ע"כ הדינים של הזכר חזקים בראש, בג"ר, מפני שאין החכמה מתגלה שם. ונוחים בסוף, בנה"י שלו, ששם מקום גילוי החסדים בחכמה. והדינים של הנוקבא להיפך, כי היות שהיא קו שמאל, חכמה בלי חסדים, חושך ואינו מאיר, נמצא שבראשה, שאין גילוי חכמה, אין הדינים דשמאל קשים כל כך. אבל בנה"י שלה, ששם מקום גילוי החכמה, קו שמאל, הם דינים חזקים.

י"ה (15) דינים קשים של עשן שקועים בחיקה, בנה"י של הנוקבא. שיש בהם ג"פ ה"ג, בנצח, בהוד וביסוד, שהן י"ה גבורות. י' קטנה נמצאת בתוכה, חכמה תתאה, הנקראת י', ולהיותה במלכות היא קטנה.

46. רצה עתיק לראות, אם התבשמו הדינים דנוקבא, אם התדבקו אדם ואשתו זה בזה. ובא הנחש על חוה בפיתוי של עצה"ד. וקן של זוהמה נתקן בנוקבא, ונעשה מדור הרע, כמ"ש, ותהר ותלד את קין, שפירושו, קן ומדור של הרוחות הרעות והסערות והמזיקים.

47. התקין באדם הזה כתרים בכלל ופרט. ונכללו בפרט וכלל, השוקיים והזרועות, ימין ושמאל, כלל ופרט בזרועות, פרט וכלל בשוקיים.

קו האמצעי כלל, כי כולל בתוכו ב' הצדדים, ימין ושמאל, חכמה וחסדים, והוא גוף האדם, ת"ת, הכולל חו"ג. וב' הזרועות הם פרט. בשוקיים היסוד כלל, והשוקיים פרט. כי בימין חסדים לבדם, ובשמאל הארת חכמה לבדה.

כלל ופרט פירושו, שהכלל שולט על הפרט. פרט וכלל פירושו, שהפרט שולט על הכלל. ובזרועות שולט הכלל, קו האמצעי, על הפרט, וע"כ החכמה מכוסה שם. ובשוקיים שולט הפרט על הכלל, וע"כ החכמה מתגלה שם.

48. כשקו האמצעי מתחלק בצדדיו, לימין ולשמאל, נתקן זכר ונוקבא ביה"ו. י' ימין, זכר. ה' שמאל, נוקבא. ו', כתוב בה, זכר ונקבה בְּרָאם, ויברך אותם ויקרא את שמם אדם. שהצורה והפרצוף של אדם, יושב על הכיסא, הנוקבא. כמ"ש, ועל דמות הכיסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה. נמצא ו' כולל זכר ונקבה ביחד, אדם היושב על הכיסא.