עשׂרה עשׂרה הכף
178. כתוב, עשׂרה עשׂרה הכף בשקל הקודש. עשרה עשרה, פעמיים, כי יש עשרה מאמרות במעשה בראשית, כלומר עשר פעמים, ויאמר. והפסוק בראשית נחשב ג"כ למאמר. ועשרה מאמרות, עשרת הדיברות במתן תורה.
משום שהעולם לא נברא אלא בשביל התורה. וכל זמן שישראל עוסקים בתורה העולם מתקיים. וכל זמן שישראל מתבטלים מהתורה, כתוב, אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמיים וארץ לא שׂמתי. שאם לא התורה, שכתוב בה, והגיתָ בו יומם ולילה, אז, חוקות שמיים וארץ לא שמתי. כי הכף היא מלכות, שהיא כוללת ב' עשׂרות אלו, של בריאת עולם ומתן תורה, התלויים זה בזה.
179. עשרה מאמרות למעשה בראשית, כי בעשרה מאמרות נברא העולם. עשרה מאמרות למתן תורה אלו עשרת הדיברות. והם אלו כנגד אלו. שאם לא אלו של מתן תורה, אינם מתקיימים אלו של מעשה בראשית. כתוב, אנוכי ה' אלקיך, במתן תורה. וכתוב במעשה בראשית, יהי אור ויהי אור. כי האמונה של הקב"ה, המלכות, אנוכי, נקראת אור.
180. כתוב, לא יהיה לך אלקים אחרים על פניי, בדומה לכתוב, יהי רקיע בתוך המים. כי, יהי רקיע, פירושו ישראל, שהם חלק הקב"ה, יתאחדו בשמיים, בז"א. שהרי שאר העמים נתן אותם הקב"ה לשרים ממונים שליטים, וישראל, כמ"ש, וייתן אותם אלקים ברקיע השמיים, כי ישראל מתאחדים בשמיים, בז"א.
181. בתוך המים, פירושו, בתוך דברי תורה, כי התורה נקראת מים. ויהי מבדיל בין מים למים, בין הקב"ה, שנקרא באר מים חיים, ובין עבודה זרה, שנקראת בורות נשברים אשר לא יכילו המים, שהם מים מרים, מים עכורים, מכונסים, סרוחים ומטונפים. וע"כ ישראל קדושים, מבדילים בין מים למים, בין הקב"ה לעבודה זרה. שזה דומה לכתוב, לא יהיה לך אלקים אחרים על פניי.
182. כתוב, לא תישא את שם ה' אלקיך לשווא. וכתוב במעשה בראשית, ייקוו המים אשר מתחת השמיים למקום אחד. כל הנשבע בשם הקדוש לשקר, כאילו מפריד אמא, מלכות, ממקומה למעלה, והספירות הקדושות אינן מתיישבות במקומן, כמ"ש, ונִרגָן מפריד אַלוף. אלוף הוא הקב"ה.
וכתוב, ייקוו המים אשר מתחת השמיים אל מקום אחד, שלא תעשה פירוד בין המדרגות הנקראות מים, מחמת שבועת שקר. אלא, אל מקום אחד, כראוי במקום האמת. ולא יתפשטו למקום שקר, שהוא שהמים הולכים למקום הס"א, שאינו של הקב"ה. הרי שהפסוקים דומים זה לזה.
183. כתוב, זָכוֹר את יום השבת לקַדשו. וכתוב במעשה בראשית, תַדשֵׁא הארץ דשא עשב. מתי גדלה הארץ הקדושה, המלכות, והתעטרה בעטרותיה? ביום השבת, כי אז התחברה הכּלה, מלכות, במלך, ז"א, להוציא דשאים וברכות לעולם. הרי שהפסוקים דומים זה לזה.
184. כתוב, כבד את אביך ואת אימך. וכתוב במעשה בראשית, יהי מאורות ברקיע השמיים. אלו מאורות אביך, השמש, ז"א, ואימך, הלבנה, מלכות. ואין שמש אלא הקב"ה, כמ"ש, כי שמש ומגן ה' אלקים. ואין לבנה אלא כנ"י, מלכות. וע"כ שני הפסוקים אחד הם.
185. כתוב, לא תרצח. וכתוב במעשה בראשית, ישרצו המים שֶׁרֶץ נֶפש חיה. שלא תרצח אדם, שנקרא נפש חיה. ולא תהיו כדגים שהגדולים בולעים את הקטנים. הרי ששני הפסוקים אחד הם.
186. כתוב, לא תנאף. וכתוב במעשה בראשית, תוצֵא הארץ נפש חיה למינה. מכאן, שלא ישקר אדם באישה אחרת שאינה בת זוגו. וע"כ כתוב, תוצא הארץ נפש חיה למינה, שאישה לא תוליד אלא ממינה. ומיהו מינה? זהו בן זוגה.
187. כתוב, לא תגנוב. וכתוב במעשה בראשית, ויאמר אלקים, הנה נתתי לכם את כל עשב זורע זֶרע. מה שנתתי לכם ומה שהפקדתי לכם, יהיה שלכם, ולא תגנבו משהו מאחר.
188. כתוב, לא תַענה ברֵעך עֵד שקר. וכתוב במעשה בראשית, ויאמר אלקים, נעשֶׂה אדם בצלמנו. מי שהוא בצורת המלך לא תענה בו שקר. ומי שמעיד שקר לחברו, כאילו מעיד שקר למעלה.
189. כתוב, לא תחמוד אשת רֵעך. וכתוב במעשה בראשית, לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו. הרי בת זוגך כנגדך. שניתנה לו בת זוגו חוה. וע"כ לא תחמוד אשת רעך.
190. ואלו עשרה מאמרות. עשרה מאמרות למעשה בראשית ועשרה מאמרות למתן תורה, כמ"ש, עשרה עשרה הכף בשקל הקודש. שאלו ב' עשרה נשקלו כאחד במשקל אחד. ומשום זה עומד העולם ונמצא בו שלום. וע"כ הכתוב, ואם זֶבח שלָמים קורבנו, הוא לקיים העולם בשלום. ולא עוד, אלא שמכפר על מצוות עשה ועל מצוות לא תעשה, כדי להטיל שלום על הכול.
191. כתוב, הַמְשֵׁל ופַחד עימו עושה שלום במרומיו. המשל, זהו אברהם, שכתוב בו, נשיא אלקים אתה בתוכנו. כמ"ש, ואברכךָ ואגַדְלה שׁמך. ופחד, זהו יצחק, כמ"ש, ופַחד יצחק היה לי. עושה שלום במרומיו, זהו יעקב, כמ"ש, תיתן אמת ליעקב.
וכתוב, והאמת והשלום אֱהָבוּ. כי אמת ושלום, שהם ת"ת ויסוד, קשורים זה בזה, וע"כ יעקב הוא שלמות הכול. אברהם ויצחק, הם ב' קווים ימין ושמאל, ויעקב הוא קו האמצעי, המכריע ומייחד אותם ועושה שלום ביניהם.