ותמת שרה בקריית ארבע
62. ותמת שרה בקריית ארבע. כעין זה לא היה בכל נשי העולם. כי נאמר חשבון ימיה ושנותיה וחיים שלה בעולם, ומקום ההוא שנקברה בו, כדי להראות, שלא היה בכל נשי העולם כמו שרה.
63. והרי במרים כתוב, ותמת שם מרים ותיקבר שם, כמו בשרה? הוא נכתב רק כדי להראות חטאם של ישראל, כמ"ש, ולא היה מים לעדה וייקהלו על משה. כי המים לא הלכו בישראל, אלא בזכותה של מרים. אבל לא נאמר במיתתה מספר ימים ושנים, כמו שנאמר בשרה.
64. כתוב, אשריךְ אֶרץ שמלכך בן חורין. אשריהם ישראל שהקב"ה נתן להם התורה, לדעת כל הדרכים הסתומים, ולגלות להם סודות העליונים.
65. אשריך ארץ, זוהי ארץ החיים. הנוקבא, המלבישה לאלקים חיים, שהיא אמא, משום שהמלך שלה, ז"א, הכין לה כל הברכות שהתברך מהאבות העליונים, או"א עילאין, שהמלך הזה הוא הו', שעומד להשפיע עליה תמיד ברכות. והוא נקרא בן חורין, להיותו בן יובֵל, בינה, ישסו"ת, שהמוחין שלה מוציאים עבדים לחירות, שהם המוחין דהארת חכמה. והוא בן לעולם העליון, או"א עילאין, שמשפיע תמיד מזיווגם התמידי, כל חיים, וכל אור, וכל שמן של גדולה וכבוד.
כי המלך, ז"א, בן ליובֵל, שמשם מושפע מוחין דחירות, שהוא הארת חכמה. והוא גם בן לאו"א, שזיווגם תמידי ולא נפסק לעולם, שמהם כל המוחין. וע"כ נקרא בן חורין ולא בן חירות. וכל המוחין של יובל ושל או"א עילאין משפיע בן הבכור, ז"א, לארץ הזו, לנוקבא, כמ"ש, בני בכורי ישראל. ישראל, ז"א. ונקרא בן בכור, בעת שיש לו כל אלו המוחין. וע"כ כתוב עליה, אשריך ארץ.
66. וכתוב, אִי לך ארץ שמלכך נער. שהארץ התחתונה ועולם התחתון יונק אז מממשלת העורלה. והכול נמשך למטה רק ממלך שנקרא נער, מט"ט. אוי לעולם הצריך לינוק כך.
67. הנער הזה, מט"ט, אין לו מעצמו מאומה, אלא רק מה שמקבל ברכות מהנוקבא לזמנים ידועים. וכל פעם שנמנעו הברכות ממנו, כי נפגמה הלבנה, הנוקבא, וחשכה, אוי באותה שעה לעולם הצריך לינוק ממנו את קיומו. ועוד נידון העולם בהרבה דינים, מטרם שיונק ממנו, אלא מהקליפות, כי הכול מתקיים ונעשה אז בדין.
68. ותמת שרה בקריית ארבע היא חברון. כי לא היה מיתתה ע"י אותו נחש העקלתון, מלאך המוות, ולא שלט עליה, כמו שהוא שולט על כל בני העולם, שכל בני העולם מתים על ידו, מיום שאדם גרם להם המיתה. חוץ ממשה אהרון ומרים, שלא מתו ע"י מלאך המוות, אלא בנשיקה, שכתוב בהם, על פי ה'. ומשום כבוד השכינה לא כתוב במרים על פי ה', אע"פ שגם היא מתה בנשיקה.
69. אבל בשרה כתוב, שמתה בקריית ארבע בסוד עליון, ולא ע"י אחר. בקריית ארבע ולא בנחש. בקריית ארבע היא חברון, שהתחבר דוד באבות. וע"כ לא הייתה מיתתה ע"י אחר, אלא בקריית ארבע.
יש ב' בחינות מלכות, רביעית ושביעית. שמבחינת למעלה מפרסא, מחזה ולמעלה דז"א, נקראת רביעית לאבות, חג"ת, ונקראת מלכות דוד, וכן קריית ארבע. והיא המתוקנת נקראת ארץ החיים, שעליה כתוב, אשריך ארץ שמלכך בן חורין. ומבחינת למטה מפרסא, מחזה ולמטה דז"א, נבחנת שביעית לבנים, נה"י, ונקראת מלכות יוסף.
בשרה כתוב, שמתה בקריית ארבע בסוד עליון, כלומר מלכות דוד, שהיא העליונה, שלמעלה מפרסא דז"א. ולא ע"י האחרת, שהיא המלכות התחתונה, שלמטה מפרסא, שנקראת שביעית. וכמו כן נאמר, בקריית ארבע, ולא בנחש. וע"כ נשמע, שלא מתה מבחינת הנחש, שהוא מלאך המוות, כי אין לו שליטה ואחיזה במלכות שמבחינת למעלה מפרסא, הנקראת קריית ארבע.
בקריית ארבע היא חברון, שהתחבר דוד המלך באבות, חג"ת, שלמעלה מפרסא דז"א, וע"כ לא היה מותה ע"י מלאך המוות, הנמשך ממלכות תחתונה, אלא בקריית ארבע.
70. כאשר ימי האדם מתקיימים במדרגות עליונות, חג"ת נהי"מ, מתקיים האדם בעולם. כיוון שלא מתקיים עוד במדרגות עליונות, שגמר חיי שבעים שנה, הנמשכים משבע ספירות חג"ת נהי"מ, ימיו יוצאים מהספירות ויורדים למטה מהספירות, עד שקרבים לאותה מדרגה שהמוות שורה בה, מלאך המוות, שהוא מתחת ספירת המלכות, ששם כתוב, לַפֶּתח חטאת רובץ.
ואז מקבל רשות להוציא הנשמה. והוא עף כל העולם בעפיפה אחת, ונוטל הנשמה, ומטמא את הגוף, ונשאר הגוף טמא. אשריהם הצדיקים שלא נטמאו בו, ולא נשאר בגופם טומאה.
וזה לראָיה, שלא שלט בשרה מלאך המוות. כי התבאר כאן, שעניין המיתה בא לאדם אחר שיוצא משבע ספירות ובא למתחת המלכות התחתונה, ששם מקומו של מלאך המוות, שאז נוטל רשות ומוציא נשמתו. ונמצא ששרה שמעולם לא ירדה מתחת המלכות התחתונה, אלא שמתה בקריית ארבע, שהיא המלכות העליונה שלמעלה מפרסא, שבמקום החזה דז"א, ודאי שלא מתה ע"י מלאך המוות.