נחש הרקיע

[חויא דרקיעא]

71. באמצעו של הרקיע נקשר אורַח מבהיק. והוא נחש הרקיע, שנקרא בפי התוֹכְנים [אסטרונומים], קו החלב, שכל הכוכבים הדקים כולם קשורים בו, ועומדים בו תִלֵי תִלים. שהם מקובצים ועומדים בו, כמו הרים על הרים בלי מספר. והם ממונים על מעשים של בני העולם שבסתר.

72. כעין זה, כמה אגודות של אורות הקליפות יצאו לעולם, מאותו נחש העליון הראשון שהתפתה בו אדם. וכולם ממונים על מעשי העולם שבסתר. ומשום זה כשבא האדם להיטהר, עוזרים לו מלמעלה, ועזרת ריבונו סובב אותו ונשמר, ונקרא קדוש.

73. בא האדם להיטמא, כמה אגודות אורות של הקליפות נועדו לו, וכולם שורים בו ומסובבים אותו. ומטמאים אותו ונקרא טמא. וכולם הולכים ומכריזים לפניו, טמא טמא. כמ"ש, וטמא טמא יקרא, וכולם קשורים בנחש הראשון ההוא, ונסתרים בכמה מעשים של בני העולם.

74. כל מעשיו של בלעם הרשע היו מצד הטומאה. כל מיני נחש וכשפים שבעולם, כולם מתקשרים ויוצאים מנחש הקדמוני, שהוא רוח הטומאה המזוהם. וע"כ כל הכשפים שבעולם נקראים נחשים, ע"ש נחש הקדמוני. וכולם מהצד ההוא יוצאים וכל הנמשך אחר כשפים הוא נטמא.

75. ולא עוד אלא שצריך להיטמא מקודם, אם רוצה לעשות כישוף, כדי להמשיך על עצמו הצד ההוא של רוח הטומאה. כי כמו שאדם מתעורר מלמטה, כן הוא ממשיך עליו מלמעלה. אם הוא מתעורר מלמטה בצד הקדושה, ממשיך עליו קדושה מלמעלה, והוא מקודש. ואם הוא מתעורר מלמטה בצד הטומאה, כך הוא ממשיך עליו רוח הטומאה ונטמא. כמו שלומדים, הבא להיטמא מטמאים אותו.

76. משום זה, בלעם הרשע בשביל להמשיך על עצמו רוח הטומאה מהנחש העליון, היה מטמא את עצמו בכל לילה באתונו, והיה עושה עימה מעשה אישות, בשביל להיטמא, ולהמשיך עליו רוח הטומאה. ואחרי זה עשה כשפיו ומעשיו.

77. ותחילת מעשיו היו, לקח נחש מתוך הנחשים, וקשר אותו לפניו, ובקע את ראשו, והוציא את לשונו. ולקח עשבים ידועים ושרף כולם, ועשה מהם קטורת אחת. ואח"כ לקח הראש של אותו הנחש, ובקע אותו לארבע צדדים, ועשה ממנו קטורת אחרת.

78. ועשה סביבותיו עיגול אחד, והיה אומר דברים, ועשה מעשים אחרים, עד שהמשיך עליו רוחות הטומאה, והודיעו לו מה שצריך. ועשה על פיהם מעשיו, כפי מה שידעו מצד הנחש ההוא של הרקיע.

79. ומכאן היה יודע ידיעות וכשפים וקסמים. ומשום זה כתוב, ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים, נחשים ממש. כי העיקר והשורש בטומאה ותחילת הכול אינו אלא בנחש.