האידרא זוטא קדישא
איך נאצלה החכמה דל"ב שבילים
62. עתיקא קדישא הזה, הסתום מכל סתומים, לא נזכר בתורה ואינו נמצא, כי משום שהוא ראש עליון לכל העליונים, אינו נזכר בתורה אלא רק ראש אחד בלי גוף. כמ"ש בדניאל, ושֵׂיער ראשו כצמר נקי, ולא נזכרים גוף וזרועות ושוקיים, כדי לקיים את הכול.
63. הנסתר והסתום והגנוז מכל, שהוא כתרא דא"א, תיקוניו נתקנו באותו המוח הסתום מכל, חו"ס. ואחר שהתפשט ונתקן כולו, יצא חסד עליון מכתרא דא"א והתפשט, ונתקן, ונכלל הכול במוח הסתום, חכמה דא"א. כשנתקן הלבן הזה באור הזה, כשהחסד עליון דכתרא נכלל בחו"ס דא"א, בטש רדל"א במו"ס, והאיר, והוציא מהמזל המכובד מוח אחר, שמתפשט ומאיר לל"ב שבילים, שהם או"א.
והמוח הזה מאיר מהמזל המכובד. כי הדיקנא הוא שורש למוח דל"ב שבילים. והאירו במוח הזה ג' ראשים עליונים, חו"ב, ואחד הכולל אותם, מוח הדעת. ואלו חב"ד תלויים במזלא ונכללים בו. ונמצא, שכל אור החכמה שהתחתונים מקבלים, אינם מקבלים מחכמה שבראש א"א, אלא מחכמה המתפשטת בדיקנא דא"א.
64. ממוח דל"ב שבילים מתחיל להתגלות הכבוד של הדיקנא, המזל הסתום. כי ממנו בא ונמשך בכל מדרגה. וכשהם מיתקנים בכל המדרגות, הם מיתקנים, כמו שעתיקא קדישא, ג' ראשים מתעטרים בו, כך כל המדרגות הן בג' ראשים. וכשהן מאירות, תלויות כל המדרגות זו בזו בג' ראשים, שהם ב', מב' הצדדים ימין ושמאל, ואחד הכולל אותם באמצע שלהם, שהם ג' קווים, ימין שמאל ואמצע, הנוהגים בכל מדרגה, ושדרכם משפיעה כל מדרגה אל התחתונה ממנה.
הזוהר מפרש איך כל המוחין יוצאים ממזלא. תחילה נכללה חו"ס דא"א מג' ראשים, רדל"א כתרא מו"ס. ונתקנה מהם בג' קווים. ואח"כ מוציאה חו"ס ג' קווים שבה בזה אחר זה במזלא, שהוא הדיקנא, שבו מיתקנים כל הדינים הבאים מתיקון ג' קווים, בג' זריעות חולם שורוק חיריק, ובגילוי הדינים ממחלוקת ימין ושמאל, שהם מכונים שערות. ומג' קווים אלו שבדיקנא, מתפשט ויוצא המוח של ל"ב שבילים, אשר החכמה שבו היא הארת חכמה דשמאל, שהוא חב"ד דאו"א וישסו"ת, המשפיעים לזו"ן.
הנסתר הסתום והגנוז מכל, כתרא דא"א, זה רדל"א המאיר שליטה אחת מתוקה ונאה בראש א"א, שהיא הקטנות של עליית המלכות בבינה דרדל"א, שמתיקון זה התמעט לו"ק, והיא נקודת החולם שממנה נתקן קו ימין. תיקוניו נתקנו באותו המוח הסתום מכל, שע"י תיקון זה דרדל"א התמעטה חו"ס לו"ק, קו ימין, שנתקן במו"ס.
ואחר שהתפשט ונתקן כולו, לאחר המיעוט שבקו ימין, חזרה והתפשטה הי' שיצאה מאויר, וחזר להיות אור החכמה, ונתקן כל המיעוט שמקודם, הנעשה בקו הימין. ותיקון זה הוא נקודת השורוק, תיקון קו השמאל.
ואח"ז ע"י התעוררות מרדל"א, נכללו ימין ושמאל שבמו"ס זה בזה, וחסד עליון, קו ימין, יצא מגלגלתא ונכלל במו"ס בקו אמצעי, הכולל ימין ושמאל. ואז נשלמת הארת מו"ס בג' קווים. כשנתקן הלבן הזה באור הזה, כשנתקן חסד באור חו"ס, שנשלם בג' קווים, בטש רדל"א במו"ס, וחזר והאיר הארת הגדלות במו"ס, והוציא מהמזל המכובד מוח אחר, שמתפשט ומאיר לל"ב שבילים.
בעת שיצאו ג' קווים במו"ס, האירו את כוחם בשערות דיקנא בזה אחר זה, אשר כל הדינים שדרכם לבוא עם תיקון ג' קווים, יצאו אז בשערות דיקנא, כי שערות פירושן סערות ודינים. עד שנתקנו בהן ג' קווים על שלמותם, כלומר שהדיקנא נמצא בי"ג מידות הרחמים, שהארת מו"ס מתפשטת בדיקנא בג' קווים, שבכל קו חו"ב תו"מ. ואז יוצא ממנו מוח אחר שהוא או"א, שמתפשט ומאיר לל"ב שבילים, החכמה של המין השני, חכמה דקו שמאל, חכמה דל"ב שבילים, המתחדשת ויוצאת מדיקנא.
ל"ב שבילים הם עשרה מאמרות וכ"ב (22) אותיות, ע"ס דבינה וכ"ב אותיות דז"א, שעלו למ"ן והתחברו בבינה. ובעליית ז"א לבינה נעשה הפרש חדש בין מו"ס לחכמה דשמאל, כי במו"ס נמצא שקו האמצעי, הכולל יחד ימין ושמאל, בא מלמעלה. כי רדל"א, הוא קו האמצעי, הכולל כתרא ומו"ס. אבל בבינה, ז"א שעלה אליה למ"ן, הוא קו האמצעי, הכולל ומייחד ימין ושמאל שבבינה, ונמצא בה הקו האמצעי למטה מימין ושמאל.
65. תחת השם עתיקא קדישא למעלה למעלה יש אינו נודע, ואינו מושג, ואינו נרשם, שהוא רדל"א, הכולל הכול. וב' הראשים התחתונים, גלגלתא ומו"ס, ימין ושמאל, כלולים בו, שהוא מייחד אותם. ואז הכול נתקן בדרך ב' ראשים לימין ושמאל, ואחד הכולל אותם ומייחד אותם זה בזה, רדל"א. והוא אינו במניין הספירות, ולא בכלל שלהם, שאינו אפילו כתר אליהם. ולא בחשבון, שאינו בבחינת חכמה, הנקראת חשבון, אלא ברצון הלב.
66. המקום שנמצאת בו התחלה, הוא מהארת עתיקא קדישא המאיר ממזלא, הארת החכמה, המתפשטת ל-32 צדדים, חכמה דל"ב שבילים, שיוצאת מאותו מו"ס, מהארתו בדיקנא. ומה שעתיקא קדישא מאיר בתחילה, זה המוח דל"ב צדדים, ההתחלה ממה שהתגלה, ונעשה לג' ראשים, חו"ב וראש הכולל אותם, מוח הדעת. ואלו שלושה חב"ד מתפשטים לז"א, ומאלו מאירים כל המדרגות.