67. הזוהר מבאר, איך ב' ראשים חו"ב ואחד הכולל אותם, הדעת, מתפשטים ממוח דל"ב שבילים לז"א ולשאר המדרגות.
נחקקה חכמה דל"ב שבילים, והוציאה נהר אחד, בינה מחוץ לחכמה, בסיבת עליית המלכות לבינה, שע"י זה נמשך ויוצא הנהר להשקות הגן, המלכות, שלולא יציאת הבינה מחכמה, לא היו מוחין למלכות. ועלייה זו של מלכות לבינה הוא קו ימין. ונכנס בראש דז"א, ונעשה מוח אחד, מוח החכמה שבימין דראש ז"א.
ומשם נמשך ויוצא בכל הגוף דז"א, ומשקה כל אלו הנטיעות. כמ"ש, ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. והתבאר עניין יציאת הימין דראש דז"א, חכמה דימין, הנעשית בעיקרה ע"י עליית המלכות לבינה, ויציאת הבינה משום זה מחוץ לחכמה.
68. עוד נחקקה חכמה דל"ב שבילים, ונמשכה ונכנסה בראש דז"א, ע"י ירידת המלכות מבינה, נקודת השורוק. ונעשה מוח אחר, מוח הבינה, קו השמאל דראש דז"א.
אח"כ האור ההוא, קו האמצעי דראש דז"א, שנמשכו ממנו אלו ב' ההמשכות, כלומר, שמייחד זה בזה קו ימין וקו שמאל, חו"ב, ומושך אותם וכולל אותם יחד בתוכו, ונחקקו והתחברו בראש אחד של עמקות הבור, מוח הדעת, כמ"ש, בדעתו תהומות נבקעו. ונכנס בראש דז"א ונעשה מוח אחר, מוח הדעת. ומשם נמשך ונכנס לתוך הגוף דז"א, וממלא כל אלו החדרים והמסדרונות שבגוף. כמ"ש, ובדעת חדרים יימלאו.
69. חב"ד דז"א מאירים מאור של אותו מו"ס העליון, המאיר במזלא. ומזלא מאיר במוח דל"ב שבילים, שהוא או"א. ומאו"א נמשך לחב"ד דז"א. והכול תלוי זה בזה, ונקשר זה בזה, עד שיהיה נודע שהכול אחד. והכול הוא עתיקא, ולא נפרד ממנו כלום.
אלו ג' אורות חב"ד דז"א מאירים לג' אחרים, לאבות, חג"ת דז"א. ואלו מאירים לבנים, נה"י דז"א. והכול מאיר ממקום אחד, ממו"ס, עתיקא. כשמתגלה עתיקא, רצון הרצונות, הכול מאיר, והכול נמצא בשמחה שלמה.