ויַרְא את המקום מרחוק
495. כתוב, ביום השלישי, ויישא אברהם את עיניו, וירא את המקום מרחוק. וכתוב, כי ביצחק ייקרֵא לך זרע, משום שיעקב ייצא ממנו. כי יצחק קו שמאל, שקיומו רק ע"י קו אמצעי, יעקב. והוא נקרא ביום השלישי. כי אברהם יצחק יעקב, חג"ת, ג' ימים. ויעקב, ת"ת, יום השלישי. וע"כ הסתכל ביעקב, שהוא קיומו של יצחק.
496. וירא את המקום מרחוק. כמ"ש, מרחוק ה' נראה לי, שזה מסך דחיריק שבקו אמצעי. וירא את המקום, זה יעקב. הסתכל אברהם ביום השלישי, במדרגה השלישית, ת"ת, וראה שם את יעקב, שעתיד לצאת ממנו. אבל מרחוק ולא בזמן קרוב. שראה רק את המסך, אבל עוד לא ראה אז את התיקון של קו אמצעי, שנקרא יעקב, קומת החסדים היוצאת על מסך דחיריק, וראה כי התיקון הזה יהיה בזמן רחוק.
497. איזה שבח לאברהם לראות שיעקב עתיד לצאת ממנו, בעוד שהולך לעקוד את יצחק, שזה מביא אותו להרהר אחר דבריו של הקב"ה, כי אם יעלה אותו לעולָה, איך ייצא ממנו יעקב?
498. ודאי שראה את יעקב, שהרי עוד מקודם העקידה היו לו מוחין העליונים היוצאים על ג' קווים, אשר קו אמצעי הוא יעקב. ועתה הסתכל ביום השלישי, מדרגה ג', ת"ת, כדי להביא ממנו את השלמות, להשלים המוחין שלו, שאין שלמות אלא מקו אמצעי.
ואז ראה את יעקב, כמ"ש, וירא את המקום, קו האמצעי, אבל מרחוק, ללא השגה, משום שהלך לעקוד את יצחק, ולא רצה להרהר אחר הקב"ה, שאמר לו להעלות אותו עולה, וע"כ לא השיג היטב את קו אמצעי, יעקב.
499. מרחוק. ראה אותו במראה שאינה מאירה, ראה את המסך דחיריק בלי קומת החסדים, שיוצאת על המסך הזה. ומשום זה ראה אותו ולא נגלה לו בשלמות.
אילו מראה המאירה, קומת אור החסדים, הייתה נמצאת על המראה שאינה מאירה, המסך, היה אברהם משיג אותו כראוי. אמנם לא כך היה, אלא מרחוק בלבד היה, שראה רק מסך שלו המעכב על האור, ולא ראה את הזיווג דהכאה שעליו, המוציא קומת אור החסדים.
500. המראה המאירה הסתלקה מהמסך, משום שהיא מדרגת יעקב, ומשום שעוד לא נולד יעקב, לא נמצא עתה קומת החסדים במסך.
ועוד, כדי שילך לעקוד את בנו ויקבל שכר. כי אם הייתה המראה המאירה נמצאת על המסך, הרי היה משיג בבירור שייצא ממנו יעקב, ולא היה מקיים מצוות הקב"ה לעקוד את בנו. וירא את המקום מרחוק, שראה את יעקב מרחוק, שלא זכה בו כי לא השיג אותו.
501. ויבואו אל המקום. אע"פ שבא לאותה ראייה, וראה את יעקב, אמר אברהם, ודאי הקב"ה שאמר לו לעקוד את יצחק, יודע זה באופן אחר כראוי. מיד כמ"ש, וייבן שם אברהם את המזבח. שאע"פ שראה שיצחק יוליד את יעקב, עכ"ז לא הרהר, וביטל דעתו מפני הקב"ה, ובנה את המזבח.
502. ויאמר יצחק אל אברהם אביו, ויאמר, אבי, ויאמר, הנני בני. משום שלא השיב לו, אמר פעם שנייה, אבי. ואז השיב לו, הנני בני. ולא השיב לו על האמירה הראשונה, משום שאברהם הסתלק מרחמי אב על בנו, ובא למדה"ד, ע"כ לא ענה לו על האמירה הראשונה. ומשום זה אמר, הנני בני. הנני, שהסתלקו רחמים ונהפך לדין. אני, רומז על מדה"ד, והנני, כמו הנה אני, שיָרד לדין.
503. ויאמר אברהם, אלקים יִראה לו השׂה לעולה. ואינו כתוב, ויאמר אביו. משום שלא היה עימו כאָב, אלא היה בעל מחלוקת שלו. וכתוב, אלקים יִראה לו השה לעולה. יראה לו, לעצמו, בעת שיצטרך לזה. אבל עתה בני לעולה, ולא שה. מיד כתוב, וילכו שניהם יחדיו, שיצחק הלך כרצון אביו.
504. הן אֶרְאֶלָם צעקו חוּצה, מלאכי שלום מר יִבְכָּיוּן. הן אראלם, מלאכים העליונים, שצעקו, שנעקד יצחק, ורצו שיתקיים הכתוב, ויוצא אותו החוצה, בברכת הזרע.
505. מלאכי שלום, אלו הם מלאכים אחרים, שהיו עתידים ללכת לפני יעקב. ובשביל יעקב הבטיח להם הקב"ה את השלמות. כמ"ש, ויעקב הלך לדרכו, ויפגעו בו מלאכי אלקים. ואלו נקראים מלאכי שלום. כולם בכו כשראו את אברהם, שעקד את יצחק, והזדעזעו עליונים ותחתונים, וכולם על יצחק.