506. ויקרא אליו מלאך ה', אברהם אברהם. אברהם האחרון אינו כאברהם הראשון, כי האחרון אחר העקידה הוא שלם, שכבר נכלל ביצחק. ואברהם הראשון אינו שלם, משום שעוד לא היה נכלל ביצחק.
כעין זה שמואל שמואל, שהאחרון שלם והראשון אינו שלם, כי האחרון כבר היה נביא והראשון עוד לא היה נביא. אבל משה משה, אינו מפסיק טעם ביניהם, משום שמיום שנולד לא סרה ממנו השכינה, ואין הפרש מהראשון אל האחרון.
אברהם אברהם, הזכיר שמו פעמיים, כדי לעורר אותו ברוח אחר, במעשה אחר ובלב אחר. כי עד עתה היה מתלבש בדין, כדי לקיים מצוות הקב"ה. ע"כ היה המלאך צריך להחזירו למידת החסד. וזה עשה בכפילת שם אברהם אברהם, שעוררו ברוח אחר, שלא ישלח ידו אל הנער, ובמעשה אחר, שיעלה האיִל לעולה תחת בנו, ובלב אחר, לאהבה את יצחק בנו כבראשונה.
507. יצחק התברר והתעלה לרצון לפני הקב"ה בעקידתו על המזבח, כריח של קטורת הסמים, שהיו מקריבים לפניו הכוהנים פעמיים ביום. והקורבן נשלם, כמו שהיה נקרב ונשרף לריח ניחוח לפני ה'.
כי אברהם היה מצטער בשעה שנאמר לו, אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה, שחשב, שקורבנו לא נשלם, ולחינם עשה וסידר הכול ובנה מזבח. מיד, ויישא אברהם את עיניו וירא, והנה איל אחר, והקריבו תחת יצחק, ובזה נשלם.
508. הוא היה איל שנברא בין השמשות. והרי בן שנה היה. וכן הוא צריך להיות כמו עולת תמיד. ואיך ייתכן שהאיל נולד בין השמשות? אלא שהתמנה אז בערב שבת בין השמשות, הכוח של אותו האיל, שיהיה נועד לבוא בפועל אל אברהם, בשעה שיצטרך לו.
וע"כ נולד באמת בזמנו, וכשהיה בן שנה הזדמן לאברהם. כמו כל הדברים שנבראו בערב שבת בין השמשות, שהתמנה אז רק הכוח שיזדמן הדבר בפועל לעת הצורך. וכן הוא אותו האיל שנקרב תחת יצחק.