ב' מזבחות
[תרין מדבחן]
84. ב' מזבחות הם למטה, וב' מזבחות הם למעלה. ב' המזבחות שלמעלה:
א. אחד הוא פנימי מכל, שמוקרבת בו קטורת פנימית ודקה, שהיא קשר האמונה. והכוהן העליון מכל, קושר קטורת זו בקשר האמונה. וזה נקרא מזבח הזהב. ומכאן נקטר ונקשר קשר האמונה לקשור הכול בקשר אחד.
ב. ואחד הוא, מזבח אחר, שנקרא מזבח הנחושת, והוא מבחוץ. ומיכאל השר הגדול, מקריב עליו קורבן ניחוח להקב"ה.
וב' מזבחות למטה בביהמ"ק: מזבח הזהב ומזבח הנחושת. בזה קטורת ובזה חֲלָבים ואֵמוּרים.
ג' פרצופים הם במלכות, שהם מלובשים זה בתוך זה. פרצוף חב"ד פנימי מכולם, ועליו מלביש פרצוף חג"ת, ועליו מלביש פרצוף נה"י. והם נחלקים לפנימי וחיצוני. שפרצוף חב"ד הוא פנימי, וב' הפרצופים חג"ת נה"י הם חיצוניים. וקטורת היא בינה.
מזבח אחד הוא הפרצוף הפנימי של המלכות, חב"ד, הפנימי מכל ג' הפרצופים שלה. בו מוקרבת קטורת פנימית ודקה, שרומזת על בינה, שהיא דקה מלהשיג בה. שזה עושה קשר האמונה, המלכות, בקטורת, בינה. חכמה, הנקראת כוהן גדול, מקשרת קטורת, בינה, במזבח, במלכות הפנימית. וזה נקרא מזבח הזהב.
כי הבינה נקראת זהב. וע"ש הקטורת שבמלכות, שהיא בינה, היא נקראת מזבח הזהב. ומכאן נקטר ונקשר קשר האמונה לקשור הכול בקשר אחד. כי ע"י קשר בינה במלכות, נקשרות כל הספירות בקשר אחד, שכולן מתייחדות זו בזו.
מזבח אחר, נקרא מזבח הנחושת, והוא מבחוץ. המזבח שבו"ק שלה, שבב' הפרצופים החיצוניים חג"ת נה"י. ומיכאל השר הגדול מקריב עליו קורבן, קורבן של נשמות הצדיקים.
85. וע"כ כתוב, שמן וקטורת ישַמח לב. ולא כתוב, שמן וחֲלָבים ואֵמוּרים ישַמח. אע"פ שגם הם המתקת הרוגז והדין, כמו שמן וקטורת. אבל יש הפרש. כי שמן וקטורת, הרומזים על ייחוד חו"ב, כי שמן הוא חכמה, וקטורת היא בינה, הם שמחת הכול. ולא מצד הרוגז והדין, כי בהם עצמם אין שום דין כלל. משא"כ החלבים והאמורים שעל ידיהם נעשה הייחוד של ז"א ומלכות, לא כתוב בהם, ישַמח לב, מחמת שיש בהם אחיזה לדינים.
והמזבח הפנימי, הוא נקרא קול דממה דקה, משום שהוא מזבח פנימי, הנקשר בקשר האמונה. אשר הקטורת הדקה מכל, בינה, שאין השגה בה מחמת דקוּתה, היא בקשר האמונה, שנקשרת במלכות, הנקראת אמונה.
86. המזבח הפנימי נקרא מזבח ה'. ומזבח אחר נקרא המזבח החיצוני, מזבח הנחושת. כמ"ש, מזבח הנחושת אשר לפני ה' קָטון מֵהָכִיל. כתוב, וכָלִיל על מזבחֶךָ, אשר האות ח' היא סגולה, שהיא מורה על רבים, שמשמע שניים. וכתוב, את מזבחותיך ה' צבאות, שמשמע שניים.
87. אין כאן אלא מזבח אחד, שלפעמים נקרא פנימי ולפעמים חיצוני. כתוב, ויִיבֶן משה מזבח ויקרא שמו, הוי"ה נִיסִי. כנגד הפנימי בנה זה. וע"כ נקרא, הוי"ה ניסי. כי הפנימי נקרא מזבח הוי"ה. ניסי, כלומר, שרשם ותיקן רשימת אות ברית קודש.
כי בשעה שבא עמלק להעביר הרשימה הקדושה הזו, ברית מילה, מישראל, המזבח הזה, המלכות, עמד כנגדו לנקום נקמה של אות ברית. וע"כ נקראת המלכות, כמ"ש, חֶרב נוקמת נְקַם ברית. ומלכות תיקנה לישראל את הרשימה הקדושה. ומשה בנה כנגד המזבח הזה, וקרא לו הוי"ה ניסי. וזהו המזבח הפנימי, שנקרא קול דממה דקה.
88. ועל המזבח הפנימי כתוב, אש תמיד תוּקַד על המזבח. והיא האש של יצחק, דינים דקו שמאל, שנמצאים תמיד. ואז שֵׁם המזבח אדנ"י, דין. ואז נקרא מזבח חיצוני. וכשיסדר עליו הכוהן העצים, חסדים שקו שמאל מתלבש בהם, שמו של המזבח מתבשם, וקוראים לו בשם של רחמים, מזבח הוי"ה, שהוא אז מזבח פנימי.
ולפעמים עומד המזבח בבחינת דין שהוא מזבח חיצוני, ולפעמים בבחינת רחמים שהוא מזבח פנימי. ואינם ב' מזבחות נפרדים זה מזה. רבי שמעון אמר, שניים היו, והפנימי עומד על מזבח שמבחוץ, כלומר, שמתלבשים זה בזה, כי הפרצוף הפנימי של המלכות מלובש בפרצוף החיצוני, והחיצוני ניזון מהפנימי, ונקשרים זה בזה.
89. צדיק ה' בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו. כמה יש לבני אדם להסתכל בכבוד אדונם, ולא יטו מדרכיהם לחוץ. כי בכל יום ויום דין תולה בעולם, משום שהעולם נברא בדין, ועומד על דין.
90. וע"כ צריך האדם להישמר מעוונותיו, כי אינו יודע הזמן שהדין שורה עליו. יושב בביתו, שורה עליו הדין. יוצא מביתו לחוץ, שורה עליו הדין. ואינו יודע, אם ישוב לביתו או לא, שיכול למות ולא ישוב לביתו.
יוצא לדרך על אחת כמה וכמה, שיש לחוש שלא ישוב לביתו. כי אז הדין יוצא לפניו. כמ"ש, צֶדק לפניו יהלך. משום זה צריך האדם להקדים ולבקש רחמים לפני המלך, כדי שיינצל מהדין, בשעה ששורה בעולם. כי בכל יום ויום שורה דין בעולם. כמ"ש, ואֵל זועם בכל יום.