האש של יצחק

[אשו דיצחק]

72. זאת תורת העולָה, היא העולה על מוֹקְדה על המזבח כל הלילה. זאת תורת, כנ"י. העולה, מחשבה רעה, העולה ברצון בן האדם, להטות אותו מדרך האמת. היא העולה, העולה ומשׂטינה על האדם. וצריכים לשרוף אותה באש, שלא לתת לה רשות להשׂטין, ומשום זה, על המזבח כל הלילה. לילה זה כנ"י, שנקראת בתחילת הכתוב, זא"ת, כדי לטהר האדם מהרצון הזה.

73. על מוקדה. נהר דינור הוא מקום לשרוף את כל אלו שאינם נמצאים כמו שצריכים להיות. ומביאים אותם באש השורפת ההיא, ומעבירים ממשלתם מהעולם. וכדי שלא תשלוט, צריך על מוֹקְדה כל הלילה, ונכנעת ואינה שולטת.

74. כתוב, והנה ה' עובר ורוח גדולה וחזק מפָרק הרים, לא בָּרוח ה'. רוח גדולה, הוא רוח סערה, העומד לפני הכול ושומר הקדושה כקליפה השומרת את המוח. וכתוב, ואחַר הרוח רַעַש, לא בָרעש ה'. רעש כמ"ש, ותישָׂאֵני רוח ואשמע אחריי קול רעש גדול ברוּך כבוד ה' ממקומו. הרי רעש זה, הוא אחרי הרוח, כמו הרעש של אליהו. כאן הרעש הוא מפני שכתוב, ברוך כבוד ה' ממקומו. ואחר הרעש אש. אש, זהו שכתוב בדניאל, נהר דינור עובר ויוצא מלפניו, והיא האש שראה אליהו.

75. כתוב, ודמות החיוֹת מַראֵיהם כגחלי אש בוערות כמראֵה הלפידים היא מתהלכת בין החיות ונוֹגַה לָאש ומן האש יוצא ברק. והיא האש שראה אליהו. אשר החיות האלה הן מרכבה אל המלכות. וזהו שכתוב, ואחַר האש קול דְממה דקה.

קול זהו הקול האחרון, המלכות, שהיא דְממה, כי אין לה דבר פרטי משלה, אלא היא דְממה מֵעצמה, כי המלכות אין לה מעצמה כלום, אלא הכול נותן לה ז"א. וכשמתקבצים עליה הספירות דז"א להשפיע לה, היא נשמעת בכל העולמות, שכל העולמות בי"ע מקבלים ממנה, וכולם מזדעזעים ממנה. דממה דקה נקראת, משום שהיא דקה וקטנה מכל הספירות דאצילות.

76. אש תמיד תוּקַד על המזבח לא תִכבה, זוהי האש של יצחק. שכתוב, הנה האש והעצים, שהם הדינים הנמשכים מקו שמאל, מטרם התכללותו בקו ימין. אש תמיד, שעומדת תמיד במלכות, כדי שתקבל החסדים מז"א. והעצים, אלו הם העצים של אברהם, החסדים הנמשכים מקו ימין. שכתוב, ובִיעֵר עליה הכוהן עצים בבוקר בבוקר. והכוהן הוא איש החסד.

77. האש של יצחק, הדין של קו שמאל דז"א, יורד ומגיע למזבח, למלכות, ויוצאת גחלת אחת לצד מזרח, וגחלת אחת לצד מערב, וגחלת אחת לצד צפון, וגחלת אחת לצד דרום, שהם חו"ג תו"מ, לד' קרנות המזבח, והכוהן מחזיר אותה לד' קרנות.

כי הגחלת באה מהצפון, שהוא קו שמאל, האש של יצחק. וא"כ הייתה צריכה להגיע לצד צפון של המזבח. אלא הכוהן, שהוא חסד, קו ימין, מקבל הגחלת הזאת, שהיא משמאל, ונכלל בה והיא בו, ע"י קו האמצעי, שהוא ישראל, וגם המזבח עצמו, שהוא מלכות המקבלת אותה, נכלל ממנה, וע"כ נכללה הגחלת בכל ג' הקווים, דרום צפון ומזרח, ובמלכות, וע"כ הגיעה ע"י הכוהן לד' קרנות המזבח.

78. במזבח יש כבשׁ אחד, מדרגה שהכוהנים עומדים עליה לשמש במזבח, ויש בה מדרגות ידועות חג"ת נהי"מ, והמדרגה התחתונה, שהיא מלכות שבה, מגיעה ויורדת לתהום העליון, בינה דקליפה, מתוך נקב חלל אחד, המגיע ממנה עד התהום, ובשעה שאלה הגחלים מגיעים לד' קרנות המזבח, מתעורר ניצוץ אש אחד מהם ויורד דרך הנקב לתהום העליון ההוא. שמהניצוץ הזה מקבלת הקליפה כוח להעניש הרשעים.

79. במקום ההוא, על הכבשׁ, יש צבאות צבאות, שאומרים קדוש בקול גדול עליון, שהם מקו ימין, חסד. ומצד אחר אומרים קדוש בקול נעימוּת עליונה, שהם מקו שמאל, גבורה. ומצד אחר צבאות אחרים אומרים קדוש, מקו אמצעי, ת"ת. וכן לד' קרנות של הכבשׁ. שבכל קרן עומדות ג' כיתות אלו, ואומרות ג"פ קדוש. שהם כנגד י"ב צירופי אלכסון, שהם ד' בחינות חו"ג תו"מ, שבכל אחת ג' קווים, והם י"ב.

600,000 רבבות צבאות נמצאים בכל קרן של הכבשׁ. שש הוא חג"ת נה"י, והארת הבינה היא מאות, ומחכמה היא אלף, ומכתר רבבות. ומבחינת יסוד הם צבאות. כלומר, שעליהם הארת הג"ר. ועליהם ממונה אחד, וכולם מתלבשים באפוד, בגדי כהונה, ועומדים על הכבשׁ לסדר עבודת המזבח, המלכות, כנגד התחתונים, שבביהמ"ק.

80. במקום אחר, לעומת הכבשׁ, נמצאים גלי הים הרועשים, כמ"ש, ויַעֲמֵד רוח סערה ותרוֹמם גליו, שהוא כמ"ש, ואחַר הרוח רעש, שיורדים במדרגות ושָׁם אומרים הצבאות בקול נעימוּת, ברוך כבוד ה' ממקומו.

וזהו שכתוב, ואשמע אחריי קול רעש גדול ברוך כבוד ה' ממקומו. כי הם עומדים לעומת הצבאות, העומדים על כבשׁ המזבח, ואומרים ג"פ קדוש קדוש קדוש. ולעומתם משבחים ואומרים, ברוך כבוד ה' ממקומו. וכולם משבחים בשירה ואינם שותקים ביום ובלילה, וכולם מסדרים שבחים בקול נעימוּת.

81. במקום אחר נמצאים צבאות, העומדים ביראה ברעדה וּבִרְתֵת, כמ"ש, וגובַה להם ויִראָה להם. ואומרֵי קדוש, הם כנגד חסד, קו ימין. ואומרֵי ברוּך, הם כנגד גבורה, קו שמאל. ואלו שכאן הם כנגד ת"ת, קו האמצעי. וע"כ אין בהם חידוש, כי כל החידושים הם בימין ובשמאל. וקו אמצעי אינו מוסיף עליהם, אלא שכולל את שניהם בתוכו. וכולם מסתכלים, כלומר, שמקבלים שפע שלהם, אל המזבח שלמעלה, שהוא מלכות.

82. ובשעה שמגיעה האש של יצחק, דינים דקו שמאל, על המזבח, כמה שְׁביבים עולים ויורדים לכל צד, ומתלהטים מהם כמה חזקים בעלי כוח גיבורי העולם. ואם לא היה הכוהן עומד על המזבח ומסדר העצים, לא היה יכול העולם לעמוד מפניהם. מאלו הגחלים והשביבים היוצאים מהם, מתלהטים גביהן של החיות. כמ"ש, ודמות החיות מראיהם כגחלי אש בוערות כמראה הלפידים.

83. מצד ימין של אלו החיות מתעורר רוח אחד מלמעלה, מחסד דז"א, נושב ומתיישב באש של החיות, ומתלהט ומתבשם, ולוהט, ושוקט בזיו הכבוד, ומאיר לכמה צבאות, הנמצאים בצד ימין. מצד שמאל של החיות מתעורר רוח אחר חזק, מגבורה דז"א, משַׁבֵּר סלעים, ונושב באש של החיות, ומתחזק ומתגבר.

אז מתלבש באש ההיא הרוח שמצד שמאל דז"א, ומאיר לכמה צבאות העומדים בצד שמאל של החיות. וכן לד' רוחות חו"ג תו"מ, לד' מחנות, שנמשכים מד' רוחות חו"ג תו"מ דז"א, ד' רוחות, לד' מחנות שבחו"ג תו"מ של החיות, וכולם מתבשמים בעת שהכוהן עולה על המזבח.