אמא עילאה רעיה, אמא תחתונה כלה

[אמא עלאה רעיא אמא תתאה כלא]

377. ערוות אחִי אביך לא תגלה. זהו ישראל למטה, שישראל הם אחי ז"א, שהוא אביך. ואחות אימך, זוהי ירושלים של מטה, שהיא אחות המלכות שלמעלה, שהיא אימך. כי בעוונות אלו תתגלה ערוות ישראל, כלומר, שיִגְלו ישראל בין העמים. ותתגלה ערוות ירושלים, שתחרב ירושלים שלמטה. ועל זה אהבת הקב"ה, שקרא לישראל אחים, כמ"ש, למען אחיי ורעיי אדבְּרה נא שלום בָּך. וע"כ אומר עליהם הכתוב, ערוות אחי אביך.

378. אם אחיי, למה כתוב ג"כ רעיי? דבר שלא נפסק לעולם נקרא רעיי, כמ"ש, רֵעך ורֵע אביך אל תעזוב. אמא עילאה, בינה, נקראת רעיה, משום שאהבת אבא אינה נפסקת ממנה לעולם. ואמא תחתונה, מלכות, נקראת כלה, ונקראת אחות. כמ"ש, אחות לנו קטנה, המלכות.

379. ערוות אחותך בת אביך או בת אימך, מוֹלדת בית או מולדת חוץ, לא תגלה ערוותן. כיוון שכתוב, בת אביך, מהו, או בת אימך? כלומר, כיוון שאו"א אינם נפרדים לעולם, א"כ אם המלכות היא בת אביך, שהוא אבא עילאה, האם אין היא בהכרח גם בת אימך, שהיא אמא עילאה?

אלא אם מצד אבא היא נמצאת, ששולט בה צד אבא, נקראת המלכות חכמה. ואם מצד אמא, ששולט בה צד אמא, נקראת בינה. ועכ"פ היא נמצאת מאו"א ביחד. כי האות י', אבא, אינה נפרדת מאות ה', אמא, לעולם. כמ"ש, מולדת בית, כשהיא מצד אבא, או מולדת חוץ, מצד אמא. כי אמא נבחנת לחיצוניות אבא.

380. בחכמה ייבנה בית. בית שנבנה בחכמה זהו נהר היוצא מעדן, בינה. מולדת בית, מלכות שנולדה מהבינה, שהיא בית לחכמה. או מולדת חוץ, כשהמלכות יוצאת מהו', מז"א. כמו שאדם, ז"א, אמר על חוה, המלכות, עצם מעצָמיי ובשר מבשרי. וכתוב, וייקח אחת מצלעותיו ויסגור בשר תַחתֶנה. הרי שהמלכות יוצאת מז"א. וזהו מולדת חוץ, ממקום שז"א נמצא, שהוא חיצון מאמא.