381. ישראל נקראים אחים להקב"ה, שלא נפסקה אהבתם לעולם. ירושלים שלמטה נקראת אחות אימך. כמ"ש, ירושלים הבנויה, כעיר שחוּברה לה יחדיו. שירושלים שלמטה, כעיר שחוברה לה יחדיו, המלכות. שחוברה לה יחדיו, משום שהזדווג המלך מו"ק, שהוא ז"א, בכל צדדי המלך, במדרגת צדיק, יסוד, שכל ספירות המלך כלולות בו. שחוברה לה יחדיו, בכל הספירות דז"א.
382. וכתוב, ששם עלו שבטים שבטי יה עדוּת לישראל. השבטים, אלו הם י"ב (12) גבולים, הנפרדים מהאילן הגדול והחזק, ז"א, שהוא ירש אותם מצד או"א. י"ב גבולים הם ד"ס חו"ג תו"מ, שבכל אחת ג' קווים. ומז"א הם נמשכים למלכות, שנקראים בה בשם י"ב שבטים. שבטי יה, שהם מטוּב העדוּת שמעיד הבן הקדוש, כמ"ש, שבטי יה עדות לישראל.
כי אלו י"ב גבולים הם עדות, הארת העדן, שהוא חכמה. והם נהרות עמוקים, הנוזלים ונמשכים מי"ה, שהם או"א. והכול הוא להודות לשם ה'. וכתוב, כי שָׁמה ישבו כיסאות למשפט, כיסאות לבית דוד. כדי להוריש המלכות הקדושה לו ולבניו לדורי דורות. וזוהי שירה, שאמר דוד על המלכות הקדושה העליונה.
383. הכול הוא בסוד העליון, להראות שמי שפוגם למטה פוגם למעלה. עוֹנתם של תלמידי חכמים משבּת לשבּת. משום שהם יודעים סוד הדבר, ויכוונו הלב, ורצונם יהיה שלם. והבנים שמולידים, נקראים בני המלך. ואם אלו פוגמים דבר למטה, כביכול הם פוגמים בכלה העליונה, במלכות. אז כתוב, ערוות כלתך לא תגלה.
הפירוש הזה הוא בשביל אלו היודעים דרכי התורה. לשאר העם, הפירוש הוא, אותו שבנגלה, כלתך ממש, אשת בנו. ובעוון הזה השכינה מסתלקת מביניהם. כלומר, שרומז גם לכלה העליונה, המסתלקת מהפגם הזה שלמטה.