הגלות האחרונה אין לה קץ וזמן
143. וישַׁלַח את היונה. בגלות אֱדום. ולא יָסְפה שוב אליו עוד. כלומר, שעד היום לא חזרה בתשובה, ולא העירה רוחה. אילו חזרה בתשובה, לא נשארה בגלות יום אחד.
כל הגלויות שגלתה כנ"י, נתן לה הקב"ה זמן וקץ, והתעוררה תמיד בתשובה. והגלות האחרונה אין לה קץ וזמן, אלא הכול תלוי בתשובה. כמ"ש, ושבתָ עד ה' אלקיך ושמעת בקולו. וכתוב, אם יהיה נידַחֲךָ בקצה השמיים, משם יקבצך ה' אלקיך, ומשם ייקחֶך.
144. א"כ, איך יהיה זה, שיתעוררו בתשובה כולם ביחד? מי שבסוף השמיים, ומי שבסוף הארץ, איך יתחברו יחד לעשות תשובה?
145. אם ראשי בית הכנסת יחזרו בתשובה, או בית כנסת אחד, יתקבצו בזכותם כל הגלות. כי הקב"ה מצפה תמיד, מתי יחזרו בתשובה, ויעשה להם טוב, כמ"ש, ולכן יחכה ה' לחֲנַנְכם, מחכה תמיד, מתי יעשו תשובה.
146. כתוב, ולא יָספה שוב אליו עוד. לא כתוב, ולא יסף שוב אליה, שפירושו היה, שהקב"ה לא ישוב לישראל, אלא ישראל לא יספה שוב אליו, שעוד לא שבו בתשובה. משמע, שהקב"ה מוכן ומחכה מתי תשוב.
147. רבי היה יושב יום אחד, והיה מסתכל בדבר הזה. שכתוב, בַּצַר לךָ ומְצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים, ושבתָ עד ה' אלקיך, ושמעת בקולו. אמר, מה שאמר משה, שיהיה באחרית הימים, כל אלו הצרות כבר באו, ותשובה עד עתה עוד לא נעשתה.
148. בעוד שהיה יושב, בא אליהו ואמר לו, רבי, במה אתה עוסק? אמר לו, בזה שאמרה תורה, כאשר יבואו צרות לישראל באחרית הימים, יעשו מיד תשובה, כמ"ש, באחרית הימים ושבתָ. ועד עתה עוד לא שבו בתשובה.
149. אמר לו, חייךָ רבי, בדבר הזה עסק הקב"ה ביום הזה. ובא מיכאל, המֵליץ הגדול שלהם, ושאל, מתי ייצאו בניו האהובים מתחת גלות אדום? ואמר להקב"ה, אתה כתבת בתורה, כשיקבלו אלו העונשים על מה שעשו, וכתוב, כי אל רחום ה' אלקיך.
150. אמר לו הקב"ה, יבוא ס"מ המֵליץ של אדום, ויענה לו לפניי. בא ס"מ, ואמר מיכאל דבר זה, שאמר מקודם.
אמר ס"מ, ריבונו של עולם, אתה הוא שאמרת, שכנ"י תהיה תחת ממשלת אדום, עד שיהיו כשֵׁרים לפניך, והרי כולם הם חייבים עד היום הזה.
151. בה בשעה גער בו הקב"ה, על שאמר שִׂטנה על בניו, וברח 3000 מילין. ואמר הקב"ה למיכאל, מיכאל, היה לך להשפיל לראש הפסוק, שכתוב, ושבתָ עד ה' אלקיך ושמעת בקולו. ואח"כ כתוב, כי אל רחום ה' אלקיך. ולא לפני שעשו תשובה.
152. אמר מיכאל, ריבון העולם, היה לך לרחם עליהם, כי אתה רחום, וכך אתה נקרא. אמר לו, שבועה נשבעתי ביום שנגזר הדין לפניי, שלא לגאול אותם עד שישובו. ואם כנ"י יפתחו בתשובה כפתחו של מחט, אני אפתח להם שערים גדולים.
153. כתוב ביעקב, וייוותר יעקב לבדו וייאבק איש עימו עד עלות השחר. בו בזמן ניתנה רשות לכל צבאות השמיים, לאלו השרים שהתמנו על הממלכות, ונבדלו אלו שימשלו על אלו, וניתנה רשות וממשלה לשר של אדום שישלוט על האומות.
154. בה בשעה כתוב, וייוותר יעקב לבדו. כי עד עתה עוד לא היה לו בנימין. ומיכאל עוד לא היה מליץ בשמיים. כי מרכבת המלכות הם ד' מלאכים, מיכאל גבריאל אוריאל רפאל, שכל אחד מהם ממונה על ג' מלאכים, והם י"ב (12). וכנגדם הם י"ב השבטים למטה. וכיוון שלא נגמרו י"ב השבטים, עוד לא הגֵנה עליו המרכבה העליונה, שראשה מיכאל.
155. וייאבק איש עימו. זהו ס"מ, שׂרו של אדום, ורצה שיעקב יינתן תחת עולו של אדום. ומשום הזכות הגדולה שהייתה ליעקב, לא ניתן בידו.
156. בה בשעה התאספו כל צבאות השמיים, ורצו לענות לס"מ בשביל יעקב. אמר להם הקב"ה, יעקב אינו צריך אף לאחד מכם. הרי זכותו שיישא וייתן עימו. מיד, וייאבק איש עימו, שהתווכח עימו.
157. כתוב, ויַרְא כי לא יכול לו. כי זכות יעקב הייתה גדולה, ולא היה יכול להוכיח לו בדבריו, שישתעבד יעקב תחת יד אדום. מיד, וייגע בכף ירכו. אלו הם בניו יוצאי ירכו. שרָמז לו, שבניו יוצאי ירכו, יחטאו.
158. בה בשעה נחלש יעקב, ולא היה יכול להתווכח עימו, כמ"ש, ותֵיקַע כף ירך יעקב בהיאבקו עימו, בהתווכחו עימו. כי ניתנה רשות לס"מ לשעבד בניו של יעקב תחת ידו של אדום, כל זמן שיעברו על התורה.