מחצית השקל

1. זה ייתנו, כל העוֹבר על הפְּקודים, מחצית השקל בשקל הקודש. מהו כל העובר על הפקודים? זהו מי שעובר על מצוות התורה. אם רוצה להיתקן לפני אדונו, שלא ישלוט עליו דין שלמעלה, זה ייתנו. צריך לתת ז"ה, ז"א, ולקרב אותו בזא"ת, המלכות. ולהאיר לה אור, כדי שלא תשרוף העולם בלהבותיה.

כי מי שעובר על מצוות התורה, הוא מפריד ז"ה מזא"ת. אז צריך לתקן אותו מקום, המלכות, ולהרים הראש בפני הדין, להמשיך ג"ר, ולא ישלוט הדין עליו.

2. ב"ד של מעלה אינו מעניש את האדם, עד שיהיו לו עשרים שנה, משום שבעֵת ההיא הוא נשלם בב' חלקים, בחלק הקב"ה ובכנ"י, שהיא המלכות. כי עשרים שנה הם כנגד ע"ס דז"א וע"ס דמלכות.

וע"כ אם באותו זמן עבר על מצווה, למי צריך לתת? במקום שחטא לו, ז"ה, ז"א, ייתנו. ולמי צריך להמשיך? מחצית השקל, שהוא יסוד. כמ"ש, עשרים גֵרָה השקל, מחצית השקל תרומה לה'.

3. הקב"ה וכנ"י, ז"א ומלכות, נקראים אחד. וכשכנ"י בגלות, לא נקרא אחד. וע"כ מחצית השקל, עשר גֵרָה, הוא י', יסוד, שצריך להמשיך ולהאיר במקום שפגם, במלכות.

4. וזהו כופֶר נפשוֹ. כי נפשו אותיות נפש ו', שהיא ב"ד, מלכות שנקראת נפש של ז"א, של ו'. והיא מתכפרת והדין מסתלק ממנה, במחצית השקל. וזהו טוב, יסוד דז"א, שמאיר לה, וכשמתדבקים שניהם יחד, טוב, יסוד, ונפש, מלכות, אז נקרא שקל הקודש. וכסף, ימין המלך, חסד, מתעורר להאיר אל תרומת ה', המלכות.

5. וע"כ התפלל משה בשעת הדין, ועתה יִגדל נא כוח ה'. שיגדל הוא עם י' גדולה, יסוד, שנקרא מחצית השקל, ויתחבר עם מלכות. ויתחבר בשקל הקודש, שיהיו שניהם שקל שלם אחד. וכששניהם מתחברים, מסתלקים כל בתי הדין שבשער המקדש, במלכות, שלא לעשות דין, כי כופר נפשו נתן. כי נפש, מלכות. והיסוד, כופר נפשו.

6. הכופר הזה הוא כדי לכפר על עשרה שבטים, שמכרו את יוסף, יסוד, והפרידו ז"ה, ז"א, מזא"ת, המלכות. ועברו על מצוות אדונם. משום זה עשרים גרה השקל, כנגד אותו הגָר בארץ נוכרייה, יוסף, שהסתלק מהארץ הקדושה ונמכר בעשרים.

ובני ישראל לא הרימו ראשם מאותה שעה, משום העוון הזה. אמר הקב"ה למשה, אם אתה רוצה להרים ראשם למעלה, זה ייתנו כל. יסוד שנקרא כל.

7. הצדיק, יסוד, יוסף, נקרא כל. כנ"י, המלכות, העשירית של כל הספירות, נכללת ביסוד, ומתקרבים זה אל זה. אז נקראים שקל הקודש, משום שהוא חצי גוף, וכנ"י חצי גוף, כשמתחברים, נשלם הגוף.

8. י"ב השבטים העליונים שמתחת לים, המלכות, יונקים כל אחד מהמקום שלו. כמ"ש, זה ייתנו. ז"ה, חשבון י"ב (12), שמתדבקים סביב המשכן העליון, המלכות. ובעת ההיא תהיה להם נשיאת ראש, משום שהתדבק ראש המטֶה, שהוא המלכות, במקומו של אותו ששומר י', יוסף שומר הברית, יסוד.

וכשהלך יוסף לעוה"ב, התווספה בו י', כמ"ש, ויִישֶׂם בארון במצרים. שכתוב, ויישם, עם שתי אותיות י'.

9. וע"י משה שנולד באדר, הסתלק יוסף ממצרים. כמ"ש, וייקח משה את עצמות יוסף. והייתה להם לישראל נשיאת ראש. ומשום זה נותנים באדר השקלים האלו, להרים ראשם למעלה, ולקרב האורות הקדושים של המלך למקומם.

וימין, חסד, מתעורר בעולם, ואֲדָנֵי המשכן התקיימו על תיקוניהם. וזא"ת, מלכות, באה ברשימו של הצדיק, יסוד, י', שמתדבק בה בכל האורות הקדושים שלמעלה, כשניתנה מחצית השקל, מעות של כסף, כי אז מתייחדים זה בזה.

10. וע"כ באה קטורת לבטל הדין ולבטל המוות, משום שמקשרת המלכות במקום שנקרא ז"ה, יסוד. הקטורת וכל הקורבנות באים ממחצית השקל הזה, שנותן כל אחד מישראל. ואז המלכות היא תרומת ה', שמרימים אותה להתחבר עם ז"א.

11. כתוב, עטרת תפארת שׂיבה, בדרך צְדקה תימצא. עטרת תפארת, זוהי תרומת ה', מלכות, משום שתשבע"פ, מלכות, מעטרת לתושב"כ, ז"א. משום שהיא מקום שמתגלה בהארת החכמה, לגלות סתרים ולפרש תיקוניה ע"י עטרת, שהיא מראה שכולם מתגלים בה. ומתגלים במקום שנקרא דרך צדקה, שהוא זה שמאיר לה, יסוד, צדיק. ואז, תימצֵא, האור של תושב"כ, של ז"א.

12. ע"כ נקראת תרומת ה', כי מרימה דגלו על הכול. כמ"ש בו, גדול ה' ומהולל מאוד בעיר אלקינו. מתי הוא גדול ומתעטר בעטרותיו? בעיר אלקינו, במלכות. ואז מאיר האור דעתיק יומין, כתר, בז"א, ומתעטר, כדי להידבק בעיר הקדושה, מלכות. כמ"ש, עטרת תפארת שיבה, בדרך צדקה תימצא. ונמשך למקום שנקרא צדקה, מלכות. ומאיר הלבן, חסד, לאדום, דין.

ז"א תמיד בחסדים מכוסים מחכמה, חוץ מאשר כשמתחבר עם המלכות להשפיע בה חכמה, אז מאירה החכמה גם בו.

ועטרת תפארת, זוהי תרומת ה', מלכות. שהיא העטרה אל הת"ת, ז"א, משום שתשבע"פ, המלכות, מעטרת לתושב"כ. המלכות מעטרת אותו בהארת החכמה, כי בהיותו לפי עצמו, הוא בהעלם החכמה. כי אין החכמה מתגלה בשום ספירה מע"ס אלא במלכות.

ודרך צדקה, יסוד, הוא זה שמאיר לה, שמתחבר עם המלכות להאיר לה החכמה. ואז, תימצא, האור של תושב"כ, של ז"א, כי אז בזמן שמשפיע הארת חכמה למלכות, מתגלה בהכרח גם בו הארת החכמה. וע"כ, תימצא, ודאי האור של תושב"כ, שתימצא גם בז"א הארת החכמה.

מתי נבחן ז"א לגדול, ומתעטר בעטרותיו, שהן הארות החכמה? בעיר אלקינו, בשעה שמחובר עם עיר אלקינו, המלכות, כדי להשפיע בה הארת החכמה. ואז נמצאת החכמה גם בו.

13. ואז, כשמחובר עם המלכות, להשפיע בה הארת החכמה, מאירים ממנו שישים גיבורים, ו-12 שבטים. משום זה שישים עישָׂרון נבללים בכלי אחד, כי כולם מצד שמאל. ו-12 אינם נכללים עימהם, כי הם יונקים מענף האילן, מהקו האמצעי. כמ"ש, זה ייתנו. ז"ה, בחשבון י"ב, ייתנו לכל, לענפים שמסביב האילן, שבעים ענפים, כנגד שבעים שרי האומות, וע"כ כל האומות מתכפרות בקורבנות ישראל.