צהלי קולך בת גלים
824. צהלי קולך בת גלים. צהלי קולך, נאמר לכנ"י, הנוקבא, שמשבחת אל הקב"ה בקול זמרה. וע"כ נאמר לה, צהלי קולך. כל מי שרוצה לשבח להקב"ה בקול, צריך להיות לו קול נעימות, שייערב לאחרים השומעים לו. ואם לא, לא יקום להרים קולו.
825. ללוויים, שבאים מצד השירה והזמרה, נאמר, ומִבן חמישים שנה ישוב מצבא העבודה. משום שבזקנתו קולו נמוך, ואינו ערב לאוזניים, כמו קול שאר חבריו. לכן מעבירים אותו מצבא העבודה הזו של מעלה, העומדים לנגן אצל העבודה הזו, ולכבד השם הקדוש כראוי.
826. צבאות למעלה וצבאות ומחנות למטה, המשבחים להשם הקדוש ומזמרים לו. ומשום זה, שהמזמרים של מטה הם דוגמה למזמרים של מעלה, ישוב מצבא העבודה. ומשום שכנ"י משבחת להקב"ה, כתוב, צהלי קולך בת גלים, בת האבות. כי הנוקבא רביעי לאבות, לחג"ת, וע"כ היא בת האבות.
827. עוה"ב, בינה, נקרא גלים, משום שהכול נמצא בו ונכלל בו תִלֵי תִלים, כמו גלי הים. וממנו יוצא לכל הפרצופים והעולמות. בת גלים, ככתוב, גל נעול, שהמוחין של הנוקבא נקראים גל, מלשון גילוי. וכל אלו הגלים והמעיינות, כולם יוצאים מעוה"ב, בינה, וכנ"י, הנוקבא, המקבלת מבינה, נקראת בת גלים.
828. למה בתחילה כתוב, צהלי קולך, אם אח"כ כתוב, הקשיבי, הרי בעת שמקשיבים, אין צריכים להרמת קול? אומר, צהלי, כדי לשבח ולזמר. הרמת קול לשם יופי השירה, ולא בשביל להשמיע. אם ישראל מתחילים לשבח ולזמר להקב"ה, אומר, הקשיבי, משום שישראל משבחים ומזמרים בשביל הנוקבא, אל הקב"ה. ע"כ כתוב, צהלי קולך, וכתוב, הקשיבי. כי צהלי קולך סובב על ישראל, והקשיבי על הנוקבא, שבשבילה משבחים ומזמרים.
829. כתוב, הקשיבי לַיְשָׁה, משום שהנוקבא באה מצד הגבורה. ע"כ נקראת, לישה, כמ"ש, לַיִשׁ גיבור בבהמה, ולישה גיבורה, כדי לשבור הכוחות והגבורות דס"א.
וכתוב, ענייה ענתות, משום מראָה שאינה מאירה, ענייה, שאין אור אל הלבנה, הנוקבא, הנקראת ענייה ענתות, אלא מה שנותן לה השמש.
830. ענתות, היא כפר אחד ששורים בו כוהנים עניים המחזרים על הפתחים, ואין מי שישגיח בהם, משום שכל אלו בני הכפר לקלֶס היו בעיני העם, ובתיהם היו ריקים יותר מבתי כל העם, ולא היה להם, חוץ ממה שנותנים להם, כעניים בזויי העם. ומשום זה נקרא הלבנה ענתות, שגם לה אין אור מעצמה, אלא בשעה שמתחבר עימה השמש, היא מאירה.
831. כמ"ש, ולאביתר הכוהן אמר המלך, ענתות לֵך על שָׂדֶךָ כי איש מוות אתה. האם על שקרא לו אדוניהו אל סעודתו, נקרא איש מוות? אלא, משום שהיה ממקום עניות, שהתדבקה בו הלבנה, הנוקבא, ענייה ענתות. אביתר היה דבוק בנוקבא, בעת שהייתה בקו שמאל, שכל האורות קופאים בה ואינם מאירים, שהיא ענייה ענתות. וע"כ נקרא גם הוא ענתות כמוה. ונקרא איש מוות, כי אין לו אור החיים.
832. הרי כתוב, וכי הִתענִיתָ בכל אשר התענה אבי, שבגלל העניות שלו, זכה אביתר שלא הרג אותו שלמה. ואיך ייתכן, שנקרא משום זה, איש מוות? אלא אביתר, משום שהיה ממקום עוני, זכה בו דוד מטרם שעלה למלוכה, כאשר ארב לו שאול, שהיו דרכיו כעני, ואביתר היה ג"כ כעין זה. וגם כשעלה למלוכה, עוד לא הייתה המלכות בכל השלמות, ולזמן ששלט שלמה עמדה הלבנה, הנוקבא, בכל השלמות, והיה בשמחה, שהכול היה לו.
וע"כ לא זכה בו אביתר להתחבר עימו. כי מה שאמר לו, וכי הִתענִיתָ בכל אשר התענה דוד אבי, פירושו, עימו היית ראוי להתחבר, מטעם שמדרגתך שווה אליו, ולא עימי. אבל העניות עצמה שלו, לא הייתה בה שום מעלה, אלא שנקרא משום העניות שלו, איש מוות.
833. שׂדֵה ענתות, הנוקבא בשליטת השמאל. וירמיהו שקנה את שדה ענתות, היה זה כדי לנחול את סוד העליון. כי אח"כ העלה מ"ן לזיווגה עם ז"א, שהחכמה שבשמאלה מתלבשת אז בחסדים דז"א, ונשלמת בכל השלמות.
כשהלבנה, הנוקבא, שולטת, מאירה בשלמות, נקראת, שדה תפוחים. וכשהיא בעניות, נקראת, שדה ענתות. משום זה, השירה של מטה עושה לה עשירות ושלמות. מהשירה מעוררת זיווג זו"ן. וכשמקבלת החסדים מז"א, יש לה כל השלמות.
834. כמו דוד, שבכל ימיו היה משתדל לעשות לה שלמות, שינגנו מזמורים לזמר ולשבח. שע"י זה קונה הנוקבא השלמות. וכשדוד הסתלק מן העולם, הניח אותה בשלמות. ושלמה קיבל אותה בעשירות ובשלמות. כי הלבנה יצאה מעוני ובאה לעושר, שבעושר הזה שלט על כל מלכי ארץ.