האידרא זוטא קדישא
ג' ראשים דעתיקא
[ג' רישין דעתיקא]
37. ג' ראשים נחקקו. זה לִפְנים מזה, חו"ס בפנים הגלגלתא. וזה למעלה מזה, רדל"א למעלה מגלגלתא.
ראש אחד, חו"ס, מתכסה ואינה נפתחת. חו"ס היא ראש לכל ראש של שאר חכמות. זה הראש הראשון מלמטה למעלה.
ראש שני, ראש העליון, עתיקא קדישא הסתום מכל סתום, גלגלתא דא"א.
ראש שלישי העליון על הכול, ראש של כל ראש, ראש שאינו ראש, כי ראש מורה שהוא התחלה להתפשטות ולהשגה, והראש הזה אין ממנו שום השגה. כי לא ידע ולא נודע מה שיש בראש הזה, כי לא התדבק לא בחכמה ולא בתבונה. ועל זה נקרא, בְּרח לך אל מקומך. וכן, והחיות רָצוֹא וָשוֹב. משום שאין שם השגה.
אחר שבירת הכלים, כשהתחיל התיקון והבירור לתקן פרצופי אצילות, כל הזך ביותר, שלא תצויר בו אחיזה לקליפות, נִברר תחילה. וזה התיקון של ג' ראשים, זה לפנים מזה, זה למעלה מזה. כי תחילה נברר רדל"א, פרצוף עתיק, שהוא למעלה מזה, כלומר שאין לו חיבור עם ספירת החכמה, שכלפי הכתר נקראת החכמה כיסא של שביבי אש, משום שממנה מתפשטות חכמה עילאה וחכמה תתאה שבאצילות, שבחכמה תתאה יש אחיזה לקליפות.
ונמצא משום זה שברדל"א אין שום גילוי לחכמה. שזהו ראש שאינו ראש, כי לא התדבק לא בחכמה ולא בתבונה, לכן אין בו שום גילוי לחו"ב, אלא כולו בשליטת החסדים.
אחר שנתקן ראש העליון הזה, הזך מכולם, נתקנו ב' ראשים, זה לפנים מזה, חו"ס לפנים מהגלגלתא. כי תחילה נתקנה הגלגלתא, שהיא ג"כ בחינת כתר, וג"כ כולו בשליטת החסדים, כמו רדל"א, אלא שהוא הכתר שיש לו חיבור עם החכמה בשיעור זה לפנים מזה, שהחכמה מסובבת ומתקיימת מאותו הכתר. וע"כ הראש הזה אינו זך כמו רדל"א.
ואחר שני ראשים אלו, שיצאו בבחינת חסדים, יצאה חו"ס, שהיא ראש להתפשטות אור החכמה. ולפיכך צריכים לג' ראשים, שלכל ראש פעולה מיוחדת, וכל עליון מגן על התחתון שלו.
38. משום זה נקרא עתיקא קדישא, גלגלתא דא"א, בשם אַין. משום שבו, ברדל"א, תלוי אין. כלומר, כיוון שהראש הזה, גלגלתא, קרוב לרדל"א, שהוא אפס ההשגה, אין השגה גם בו, וע"כ נקרא אין. שזה מורה שאין בו השגה כלל. ומשום זה, כל השערות והנימים שעל הגלגלתא, אינם מגלגלתא, כיוון שאין בו שום אחיזה לדינים, אלא שיוצאים ממו"ס, שלהיותו ראש להתפשטות החכמה, כי ממנו מתפשטת חכמה עילאה, שבסוף מתגלה החכמה במלכות, כבר יש שם מקום לדינים.
והשערות הן שורש הדינים, מלשון הכתוב, בשערה יְשׁוּפֵני. וע"כ יוצאות ממו"ס שערות ראש ושערות דיקנא. אמנם כאן אין שום דינים בשערות, אלא שורשים בלבד, וע"כ כולם חלקים, כלומר רכים בלי דין. והן שוות זו לזו במשקל שווה. מפני שכאן הכול הוא אור אחד של רחמים. והעורף אינו נראה. כי עורף מרמז על דין ואחוריים, כמ"ש, כי פָנו אליי עורף ולא פנים.
39. משום שעתיקא הוא באור אחד, בשליטת החסדים, אין שם מקום לגילוי דין, וכולו בשמחה, ואינו משתנה מהארת הרחמים לעולם. אע"פ שאנו מבחינים בו ג' קווים ימין שמאל אמצע, אינו משתנה כלל מקו ימין, והוא ברחמים ובחסדים לעולם. ונמצא בי"ג מידות הרחמים, משום שחו"ס שבו מתחלקת ג"פ לארבע, שהן י"ב (12). והוא, עתיקא עצמו, כולל אותם ושולט על הכול. וע"כ ביחד עימו הן י"ג מידות.
בחו"ס ג' קווים, שבכל קו יש חו"ב תו"מ, שהן י"ב בחינות. ועם כללות עתיקא קדישא השולט עליהם, הן י"ג בחינות, שמי"ג בחינות אלו יצאו י"ג תיקונים בדיקנא דא"א, הנקראים י"ג מידות הרחמים. וכן י"ג בחינות בשערות ראש דא"א, שמונה בחינות מהם, ארבע דקו ימין וארבע דקו שמאל, הן על הגלגלתא לצד פנים. ארבע דקו האמצעי על הגלגלתא מאחורי הראש.