סדר דינים בהלכות נזיקין
445. קום משה, לסדר דינים בהלכות נזיקין בסדר של הוי"ה. שהוא כמ"ש, רֶכב אלקים ריבותיים אלפֵי שִׁנְאָן, שהם שור נשר אריה אדם. כי מצד ימין, ששם הוי"ה, כך בסדר ד' החיות, אדם אריה נשר שור. אשר שור, שהיא גבורה, הוא לאחרונה. ולפי השינוי הנעשה בהם, כך התנועה והסדר של החיות. והחיות של צד האחר, הנזיקין שבשמאל, סידורם שנא"ן, שהוא שור נשר אריה אדם. משום זה ההתחלה שלהם, השור, קשור בד' אבות נזיקין, השור והבוֹר והמַבְעֶה וההֶבְעֵר, והסיום שלהם אדם, שהוא מועד לעולם.
446. אדנ"י שפתיי תפתח ופי יגיד תהילתך. אדנ"י בהפיכת האותיות היא דינא. משום שהמלכות נקראת אדנ"י, אותיות דינא, כל הדינים בשם הזה נידונו. ונידונים בד' ובג'. בד', היא השכינה שכנגד ג' אבות, שהיא רביעי אליהם. בג' הוא עמוד אמצעי, ז"א, שכולל חג"ת, שהוא דיין אמת. דיין לדון מצד אדנ"י, מלכות, ששם הוא דיין אמת. ומצד שם אלקים, בינה, הוא שופט. שנאמר, כי אלקים שופט.
447. הדינים הם:
א. לדון בנזקי שור.
ב. לדון בנזקי בור.
ג. לדון בנזקי אש.
ד. לדון בנזקי אדם.
ה. לדון בדין ארבעה שומרים, שומר חינם, ושומר שכר, והשואל, ונושא שכר.
כנגדם ארבעה דינים: דין חלוקת השותפים, דין חלוקת קרקעות, דיני עבדים ושפחות, דיני תובע ונתבע בכמה מיני תביעות של חיוב ממון, וגזל ואבדה או שמזיק לחברו, והורג אותו באחת מד' מיתות ב"ד.
448. אדון, הוא הקב"ה באדנ"י, כי אדון הוא מלשון דין. לדון בכל מיני דינים, לשפחה רעה כי תירש גבירתה, שממנה נמצאים כל הנזקים, שהם מלאכי חבלה, שמהם נשמות הרשעים. שנשמות הרשעים הן המזיקים שבעולם. אל אחר הוא מזיק גזלן רשע, ובת זוגו היא סם המוות.
449. נזק שֶבֶת ובושת וריפוי, צריכים לשלם לשכינה ולבָניה, שהם ישראל. שֶבֶת, הוא ביטול תורה שהס"א ביטלה מהבנים. ריפוי, שגרמה להם להתרפא מדברי תורה. נזק, בכמה נזקים של מלאכי חבלה בעלי משחית אף וחֵמה. בושת, שהיו מבזים את השכינה באלילי שקר שלהם, והיו אומרים, איה אלקיך. וכמה גזלות גזלה השפחה הרעה, שכתוב בה, גזֵלת העני בבתיכם.
450. כמה ברכות גזלה השפחה הרעה מהשכינה, בכובד המס, ובכובד כמה דינים משונים על בָניה, וכמה קורבנות של ביהמ"ק שביטלה מהמטרוניתא. ובושת של המטרוניתא, שנשארה ערומה מד' בגדי זהב, המאירים מד' טורי אבן, חו"ג תו"מ, בי"ב (12) אבנים, שכל אחת מחו"ג תו"מ כלולה מג' קווים, והם י"ב. מעיל בכמה זַגים ורימונים. וד' בגדי לבן, שבהם הייתה המטרוניתא מתקשטת לפני המלך. כמ"ש, וראיתיה לזכור ברית עולם. וגזלת הגבירה, השכינה, כמה מאכלים של הקורבנות.
451. שור המוּעָד, בעלה של השפחה הרעה, נכנס לבית המלך אדונו, בארבעה אבות נזיקין שלו, עוון משחית אף וחֵמה, שכולם מוּעָדים לקלקל. בגופו הרביץ על הכלים, מזבח מנורה שולחן ושאר כלים, רבץ עליהם ושבר אותם. ובשֵן שלו אכל כל הקורבנות והמאכלים של השולחן. והשאר ברגליו רמס. ובקרן שלו הרג כוהנים ולוויים, הרס הכול, חילל ממלכה ושׂריה.
452. הבוֹר, הוא הנקבה הרעה, לילית, בבית שלה, בית האסורים, חטפה השפחה הרעה את המטרוניתא ובניה, ישראל, בגלות שלה, ושׂמה אותם בכמה שרשראות, ואסרו בניה, ידיהם קשורות לאחור. כמ"ש, היא ישבה בגויים. ולא עוד אלא, כמ"ש, כל מכַבדֶיהָ הִזילוהָ.
453. הקליפה הרעה, היא זונה שהיא הֶבְעֵר כלומר אש, כמ"ש, ויַצֶת אש בציון. אח"כ בא אדם בלייעל, רשע, רביעי לאבות נזיקין, שהוא מַבְעֶה, שלומדים בו, אדם מוּעד לעולם בין ער בין ישֵן, ושִילַח את בְעִירוֹ, המחנות שלו, ואכל וכילה וקצץ כרמים ופרדסים של ירושלים, והשחית הכול.
454. ריבון העולם, אתה אמת ותורתך אמת, נתת לנו מצוות תפילין, שלצדיקים גמורים הוא שכר כפי מעשיהם, שהם פאר על ראשיהם. והם משמשים בזה את אביהם ואת אימם, זו"ן. כמו הגוף, שכל איבריו משמשים אל הראש. וכך האישה, שהיא מלכות ותפילה של יד, משמשת לבעלה, ז"א.
455. יש מלאכים המשמשים את הגוף ומלאכים המשמשים את הנשמה. וכמו שיש הפרש בין גוף לנשמה, כך יש הפרש בין מלאכים של גוף ומלאכים של נשמה. ויש נשמה לנשמה, ומלאכים למלאכים. אלו שהם נשמה לנשמה מאצילות, כולם אחד, אין בהם פירוד. ואע"פ שבדרך משל כל מדרגה תחתונה כלפי עליונה היא כגוף אל נשמה, משום שמקבלים אלו מאלו.
וכך השכינה, אע"פ שהיא כנגד שאר האורות שבעולם הבריאה, כנשמה אל גוף, כנגד הקב"ה, ז"א, נחשבת כגוף. אבל כאן הגוף והנשמה אחד. משא"כ באדם, הגוף והנשמה בפירוד, זה חומר וזה שׂכל, זה חיים וזה מוות. אבל הקב"ה חיים, ושכינתו חיים. כמ"ש, עץ חיים היא למחזיקים בה.