רשומים בסימנים של הקב"ה ושכינתו
[רשימין בסימנין דקב"ה ושכינתיה]
456. וכל הרשומים בסימנים של הקב"ה ושכינתו, שבימות החול הם אות תפילין ואות מילה. ובשבת רשומים בזָכוֹר ובשָמוֹר. ורשומים בתושב"כ, שניתנה מימין, ובתשבע"פ, שניתנה משמאל. והקב"ה, זכור מימין ושמור משמאל. והשכינה, זכירה מימין ושמירה משמאל.
תפילין, של ראש היא מימין, של יד משמאל. השכינה נקראת תורת ה' תמימה מימין ומצווה משמאלה. וזהו מצד העמוד האמצעי, ז"א, הכלול מדין ומרחמים, זכור ושמור, ומצידו נקראת המלכות זכירה ושמירה, כי מצד המצוות היא שווה עימו במדרגה.
457. אבל מצד החסד, הקב"ה זכור והשכינה שמור. זכור לזָכר, שמור לכלה. משום שבימין ובשמאל שמחזה ולמעלה דז"א, הענפים מתפרדים, כעין כנפי ריאה, שפרודות מלמעלה. וכנגדם החיות. ומחזה ולמטה ששם הנוקבא, הנקראת מצווה, ז"א ומלכות בייחוד. ע"כ שניהם שווים. וכמו שז"א נקרא זכור, נקראת היא זכירה ושמירה.
משא"כ למעלה מחזה בימין ובשמאל, נקראת המלכות רק שמור ולא זכור. ומשום זה במקום הייחוד, שהוא גוף, מלכות, דומה לשדרה של הלולב, אם נפרצו או נפרדו העלים שלו, פסול.
458. בכמה רשומות רשם הקב"ה את ישראל, שיהיו ניכרים אל המלאכים. אלו מישראל הנמשכים מימין, תלויים בהקב"ה. אלו שמשמאל תלויים בשכינה. או אלו התלויים בהקב"ה ובשכינתו בייחוד אחד. אלו שיש בהם תורה, רשומים בימין, בחסד. אלו שיש בהם מצווה, רשומים בשמאל, בגבורה. אלו בעלי התפילין ואות שבת ואות ברית, רשומים בצדיק, יסוד.
459. ואותם מישראל, שהם בהמות, עמי הארץ, רשומים בהעברת העורלה והפריעה, שהם שני סימני טהרה. וכן העופות בשני סימנים, בזֶפֶק ובקורקבן נקלָף, בהעברת הזפק והקליפה של הקורקבן, הם רשומים בעופות לאכול. והבהמות בשני סימנים, מעלה גֵרה ומפריסה פרסה. כולם רשומים בשני סימנים, כמו העורלה והפריעה, העוברים מהעם הקדוש.
460. אבל תלמידי חכמים כולם רשומים למעלה, בכיסא, המלכות, או במלאכים, בארבע החיות הנושאות את הכיסא, או בכוכבים ובמזלות, או במידות, בספירות, שהקב"ה נודע בהם.
ואלו העוסקים בתורה ובמצוות לשם הקב"ה ושכינתו, שלא ע"מ לקבל פרס, אלא כבן המחויב בכבוד אביו ואימו, זה מתקשר ונרשם בעמוד האמצעי, הקב"ה ושכינתו, כאילו היו בו אחד.
ומי שיש בו תורה בלא מצווה, או מצווה בלא תורה, כביכול כאילו היו בו בפירוד, אבל בתורה ובמצווה הוא כאילן שענפיו מתפרדים לימין ולשמאל, והאילן הוא הייחוד של שניהם באמצע.
461. הרשעים רשומים בלא סימני טהרה, או שאין להם תפילין על הראש ועל הזרוע, או שאינם רשומים בתורה ובמצוות, או שאינם שומרים זכור ושמור, ואינם רשומים בתכלת ובלבן של הציצית. ואלו שאינם רשומים בסימנים האלו, כתוב, שֶׁקֶץ הם לכם, הם אינם ישראל, אלא עמי הארץ. אלו שאין להם סימני טהרה, הם שקץ ושֶׁרֶץ, אף הם שקץ ושרץ. כמו שלומדים, עמי הארץ שרץ ונשותיהם שקץ, ועל בנותיהם כתוב, ארור שוכב עם כל בהמה.
462. ומיתתם היא מיתה בגילוי. ואין מיתה אלא עניות. והמיתה של עניות שלהם לא תהיה בסתר, כעופות המרמזים על בעלי מצוות, שמכסים את דמם, אלא בגילוי לעיני העם. כי עני חשוב כמת. ויש עניות שמכוסה מעיני בני אדם. ויש עניות לעיני כל, כמו זריקת דם בהמה, שזריקתה לעיני כל, ששופכים הדם לפני כל. כך העניים, שדמם נשפך בפניהם לעיני בני אדם ונעשים ירוקים כמתים.
463. ואם חוזרים בתשובה, ואינם פותחים פיהם להטיח דברים כלפי מעלה, והמיתה שלהם היא בסתימת פה, כבהמה, שהיא מתה ואין לה קול ודיבור. ובווידוי שלהם יאמרו כך, אין לי פה להשיב ולא מצח להרים ראש. ויתוודה ויהיה מייחד להקב"ה בכל יום, ויקבל עליו שתהיה מיתתו באחד, כעין שחיטת בהמה בי"ב (12) בדיקות של הסכין של שחיטה, ועם הסכין עצמו הן י"ג (13), כחשבון אחד.
464. מברך ומקדש להקב"ה בכל יום, בבָרכוּ ובקדושה, ובכל אכילה ושתייה שלו. כעין שמברך הכוהן, חסד. ברוך אתה, ברכה. אשר קידשנו, קדושה. כשהרוח מברך להקב"ה בכל יום בברוך, ומקדש בקדושה, ומייחד לו בייחוד שהיא שכינתו, הקב"ה יורד על הרוח ההוא בכמה מחנות.