בנימין זאב יטרָף
787. בנימין זאב יטרָף. למה נקרא זאב? משום שנרשם בכיסא, הנוקבא, בצורת זאב. כי כל החיות הקטנות והגדולות נרשמות בכיסא, כמ"ש, חיות קטנות עם גדולות. והכיסא שעשה שלמה, נרשם ג"כ כעין הכיסא של מעלה.
788. זאב יטרף, כי המזבח בחלקו של בנימין היה, והמזבח הוא זאב. בנימין אינו זאב, אלא המזבח שהיה בחלקו הוא זאב, משום שהיה אוכל בשר כל יום, הקורבנות שהיו מקריבים עליו. ובנימין היה מֵזִין אותו בקורבנות. משום שהיה בחלקו, היה נחשב שהוא מפרנס וזן לזאב הזה. ויטרף פירושו יזוּן. וכתוב, בנימין זאב יטרף, שבנימין יזון הזאב, המזבח.
הזאב הם המלאכים, בעלי השנאה, העומדים למעלה לקטרג על ישראל, וכולם נהנים ומיתקנים מהקורבנות ומתעוררים התעוררות של מעלה. נמצא שבנימין שברשותו המזבח, הוא מזין למקטרגים הללו, המכונים זאב, כדי שלא יקטרגו על ישראל.
789. בבוקר יאכל עַד ולערב יחלק שלל. בבוקר, שאברהם, חסד, מתעורר בעולם, ושעת רצון נמצאת, הקורבן עושה התעוררות ונחת, ועולה עד עַד, לאותו מקום, כמ"ש, ושבתָ עַד ה' אלקיך, ז"א מחזה שלו ולמעלה.
790. בוקר, אברהם, חסד, כמ"ש, וישכם אברהם בבוקר, בזמן שרצון נמצא. בשעה ההיא המקום, שנקרא עַד, כיסא העליון, חג"ת, מחזה ולמעלה דז"א, כיסא אל הבינה, היה אוכל את הקורבן. ואכילה, פירושו, זיווג.
791. וזמן אכילה הוא בבוקר של עד, זמן שליטת החסד דז"א. ועַד הזה הוא למעלה מחזה דז"א, ששם כולו חסדים, כמ"ש, בטחו בה' עַדֵי עַד. משמע שעד, הוא מקום גבוה למעלה. ובבוקר, שהוא זמן שליטת החסד דז"א, הוא קורבן לה'. הנוקבא, הנקראת קורבן, מתייחדת אז עם ה'. וע"כ יאכל עד, ז"א, ימין, חסד, ולא מדרגה אחרת.
792. סדר הזיווג הנעשה ע"י הקורבן. עשן הקורבן עולֶה, שהוא ההתעוררות מלמטה, והתעוררות האהבה נקשרת ומתעוררת למעלה, בין ז"א ונוקבא שלו, ועומדים זה כנגד זה, פב"פ. והנר, הנוקבא, דולק ומאיר ע"י ההתעוררות של מטה הזו, שמקבלת השפע מז"א.
והכוהן מתעורר, והלוויים משבחים ומראים שמחה. ואז מתנסך היין, שמצד שמאל וגבורה, להתקשר במים, ימין וחסד, והיין מאיר ומראה שמחה. כי כשהגבורות מתלבשות בחסדים, נקראות הגבורות יין המשמח. משום זה צריכים להביא יין טוב למטה, כדי להראות שמחה ליין אחר שמלמעלה, והכול מתעוררים לקשור השמאל בימין.
793. והלחם שהיא סולת, היא המלכות, הנוקבא, שההתעוררות של מטה העירה אותה, כי הנוקבא מכונה לחם. לוקחים אותה שמאל בימין, ומקשרים אותה בגוף, בז"א. ואז נמשך שמן העליון, מז"א, ומקבלת אותו ע"י הצדיק, יסוד דז"א. וע"כ צריכים לעשות התעוררות של מטה עם סולת בשמן. ונקשר הכול יחד.
ואז נמצא עידון ונחת של ייחוד האחד, והעידון והנחת של הייחוד מקבלים כל אלו הכתרים, הספירות של הנוקבא, ונקשרים זה בזה, ז"א בנוקבא. והלבנה, הנוקבא, מאירה, ונקשרת בשמש, והכול יושבים בעידון.
794. ואז הוא קורבן לה', שהנוקבא מתקרבת לה', ולא לאחר. וע"כ כתוב, בבוקר יאכל עד, ז"א, הנקרא עד. ולא לאחר. וכתוב, יאכל עד, ויתעדן בחיבורו בתחילה, בבוקר, שאז שולטים החסדים, שהשם הקדוש צריך להתברך מתחילה. ואח"כ יתברכו אחרים, כמ"ש, ולערב יחלק שלל.
795. וע"כ אסור לברך לחברו בבוקר, מטרם שיברך להקב"ה, כי צריך להתברך מתחילה. כמ"ש, בבוקר יאכל עד, ז"א. ואח"כ יתברכו אחרים. כמ"ש, ולערב יחלק שלל. כי הקורבנות שהיו בתחילה, הכול נקרב אל הקב"ה, וההתעוררות שמלמטה עלתה שם. ומשום שהוא התברך, היה מקשר קשרים לכל שאר הצבאות העליונים, ומחלק להם ברכות לכל אחד ואחד כראוי לו, ונמתקים העולמות, ומתברכים העליונים והתחתונים.
796. כמ"ש מתחילה, אכלתי יַערי עם דִבשי. ואח"כ מחלק לכולם ואמר, אִכלו רֵעים שְׁתו ושִׁכרו דודים. שהשפיע ברכות לכולם, ומחלק להם לכל אחד כראוי לו. וע"כ כתוב, ולערב יחלק שלל. כי השם הקדוש התברך תחילה. ועתה מחלק ברכות לכל העולמות.
ואין לומר, שהקורבן נקרב להם או לכוח אחר, אלא הכול נקרב להקב"ה, והוא משפיע ברכות ומחלק ברכות לכל העולמות. ומשום זה, קורבן לה' ולא למדרגה אחרת.
797. יש התעוררות אחרת של הקורבן, שכולו להמשיך ברכות ולעורר ברכות, שיתברכו כל העולמות. אלא מתחילה כתוב, קורבן לה', לקָרֵב הנוקבא למדרגת ז"א, ולא לאחר. ועתה, אחר שנעשה הייחוד בז"א, כתוב, תקריבו את קורבנכם, שיתקשרו כל העולמות יחד, ויתחברו ויתברכו עליונים ותחתונים.
כי הנוקבא שמאל, שהחכמה שלה בלי חסדים. ואז נמשכים ממנה דינים, כי אין החכמה יכולה להאיר בלי חסדים. והתחתונים שבג' עולמות בי"ע, מקבלים מהנוקבא. כמ"ש, בבוקר יאכל עַד, שבתחילה צריכים לזיווג הנוקבא בז"א. ואז נכללת הנוקבא בימין, חסדים. והיא קורבן לה', לימין, ולא לאחר, לשמאל. אלא אחר שנכללה הנוקבא בימין, יכולה להאיר לתחתונים מהארתה. ע"כ כתוב, ולערב יחלק שלל, שמשפיעה לכל העולמות.