וזאת אשר דיבר להם אביהם

798. כל אלה שבטי ישראל שנים עשר. כל אלה, כתוב, כדי לחבר את השבטים, במקום שכל הברכות יוצאות משם, בנוקבא. שנים עשר, הם שנים עשר קשרים של תיקוני הנוקבא. והיא עצמה התחברה עימהם. ע"כ כתוב, כל אלה שבטי ישראל שנים עשר. וזאת אשר דיבר להם אביהם ויברך אותם. כי הנוקבא מכונה זא"ת, והתחברה עם שנים עשר השבטים, כי במקום הזה, בנוקבא, שורה הדיבור. כי ז"א נקרא קול, והנוקבא דיבור.

799. וזאת אשר דיבר. כאן קשר אחד, לחבר מלמטה למעלה ומלמעלה למטה. מלמטה למעלה בי"ב השבטים. ומלמעלה למטה, וזא"ת, הנוקבא, שהתחברה עימהם מלמעלה. אשר דיבר, שאין דיבור בלי קול, ז"א, הרי החיבור של זכר ונוקבא קשור לשני צדדים: מלמטה, י"ב, ומלמעלה, וזא"ת.

ולסוף קשר אותם במקום העליון, בזו"ן שמחזה ולמעלה, ששם זכר ונוקבא יחד, שהנוקבא כלולה בז"א, בחסדים שבו. כמ"ש, איש אשר כברכתו. כברכתו, הוא בת זוגו, הנוקבא, הנקראת ברכה. איש אשר כברכתו, שניהם כאחד. שז"א ונוקבא כלולים יחד.

800. כמ"ש, יברכךָ ה' מציון ורְאֵה בטוּב ירושלים. יברכך ה' מציון, כי ממנו יוצאות ברכות להשקות את הגן, והוא כולל כל הברכות ונותן לה. ואח"כ, וראה בטוב ירושלים, שכל הברכות באות מזו"ן.

כעין זה כתוב, יברכךָ ה' וישְׁמְרֶךָ. אשר, יברכך ה', מהזכר, וישמרך, מהנוקבא, כי השמירה נמשכת מנוקבא. יברכך ה', מִזָכוֹר, ז"א. וישמרך, מִשָׁמוֹר, הנוקבא. והכול דבר אחד הוא, כי משניהם הברכות יוצאות לעולם. וע"כ כתוב, איש אשר בברכתו בירך אותם.

ב' בחינות בנוקבא: החיצוניות, בחינתה עצמה, והפנימיות, מה שמקבלת מז"א. וע"כ יש לה ב' בחינות יסוד:

א. יסוד הפנימי ציון, זכר שביסודה.

ב. יסוד החיצוני ירושלים, נוקבא שביסודה.

יברכך ה' מציון, כי כל הברכות מפנימיות היסוד באות, מז"א. ואחר שהפנימי השפיע ליסוד החיצוני, ירושלים, כתוב, וראה בטוב ירושלים. ויש מהשבטים, שנמשכים מפנימיות הנוקבא, ויש שנמשכים מחיצוניות הנוקבא. ובירך לכל אחד כראוי לו.