הרצועות והקשר של התפילין של יד
456. שתי רצועות יוצאות בימין ובשמאל, שתי ירכיים שמחזה ולמטה של אותו אח, ז"א, והן נו"ה דז"א, שנביאי האמת נאחזים בהם. כי מלמעלה על הראש, יוצאות שתי רצועות, שתי זרועות המקיפות הראש מימין ומשמאל, חו"ג, והד', מלכות, נאחזת בהם, בחו"ג, בקשר של התפילין של ראש. ואח"כ יורדת המלכות, ומתפשטות הרצועות, הירכיים, למטה.
כי כיוון שהיא נאחזת למעלה בד' של קשר התפילין, כראוי, היא יורדת למטה לנה"י, להיאחז בצבאותיה, להשפיע לדָרֵי בי"ע. וכשהיא נאחזת בנה"י, נאחזת בסוף הירכיים, ורושם הי', ברית קדוש, יסוד, נמצא עליה מלמעלה, אז היא מתייחדת בייחוד אחד עם ז"א.
אע"פ שבמצב הא' המלכות סתומה וקפואה, ויכולה להאיר רק במצב הב', עכ"ז הכלים של מצב הב' ראויים לקבל חסדים ולא חכמה. וכדי שתוכל לקבל חכמה, צריכים לעורר תחילה בניין המלכות ממצב הא', כדי לקבל משם כלים לקבלת החכמה. ואח"כ, כדי שתוכל לקבל האורות ולהשפיע, מורידים אותה למצב הב'.
ומלמעלה על הראש, יוצאות שתי רצועות, חו"ג שלמעלה מחזה דז"א, והד', מלכות, נאחזת בהם. שזה התעוררות מצב הא' של המלכות, שקומתה שווה עם חג"ת דז"א, אשר חג"ת דז"א מלבישים קו ימין דבינה, והמלכות קו שמאל דבינה. ואז המלכות נקראת דל"ת, מלשון דלה וענייה, כי האורות שלה קפואים, ואינה יכולה להשפיע לבי"ע.
אמנם מהמצב הזה ממשיכים לה הכלים השלמים, הראויים לקבלת החכמה. וכדי שתוכל להשפיע לבי"ע כראוי, צריכים להמשיך אותה למצב הב', למעט אותה לבחינת מחזה ולמטה דז"א, ושתהיה מדרגה תחתונה, תחת יסוד דז"א, ואז תוכל להשפיע.
כיוון שהיא נאחזת למעלה בד' של קשר התפילין, כראוי, היא יורדת למטה לנה"י. כי אחר שנעשה הייחוד למעלה מחזה כראוי, בד' של קשר התפילין, להמשיך לה כלים השלמים, ממשיכים המלכות למטה מחזה דז"א, להיאחז בצבאותיה, שתוכל להשפיע לדרי בי"ע. כי במצב הא' הייתה סתומה ולא הייתה יכולה להשפיע כלום. ומצב הב' עיקר שלמותה.
וכשהיא נאחזת בנה"י, נאחזת בסוף הירכיים, ורושם הי', ברית קדוש, יסוד, נמצא עליה מלמעלה. שאחר שהתמעטה להיות למדרגה שמתחת נה"י דז"א, מצב הב', אז היא מתייחדת עם ז"א בייחוד אחד. משא"כ למעלה בייחוד ד' של קשר התפילין, הרומז על מצב הא', לא היו ז"א ומלכות בייחוד אחד, אלא שהיו באחוריים זה לזה.
457. הי' היא הברית, יסוד, שכל מי ששומר ברית זה, הוא ניצל למעלה וניצל למטה. פינחס, משום שקינא לברית זה, ניצל מדין שלמעלה ומדין שלמטה. ומשום זה נרשמה י' זו בתוכו, בשמו, שכתוב, פינחס, עם אות י'.
458. יו"ד צריכה שלא תסור מתפילה של יד, שהיא הקשר של תפילה של יד שבצורת י', הרומזת על יסוד. שלא ייעשה פירוד בין יסוד, י', לתפילה של יד, מלכות. וכל השמחה של המלכות היא בי' זו, יסוד.
י' היא בזכר ולא בנוקבא. יסוד, נקרא צדיק. המלכות נקראת צדק, בלי י'. כי הי' בזכר ולא בנוקבא. ומשום זה הי' סמוכה אליה בתפילה של יד. ומי שמרחיק הי', יסוד, ממלכות, מתפילה של יד, הוא רחוק ממעדני עוה"ב, שלא יזכה אל השפע, הבא מזיווג יסוד ומלכות, והנמשך מעדן העליון, הנקרא עוה"ב.
459. הזכר צדיק, הנוקבא צדק בלי י'. איש עם י', אִשה בלי י'. ומשום זה השמחה שלה להתקרב לי' ולהתעדן עימה בזיווג. מי שמרחיק עידון זה, מרחיקים אותו מעדן של מעלה. וע"כ כתוב, כי מכבדיי אכבד.