ע' של שמע, ד' של אחד, שֵם ע'
453. שמע ישראל, ה' אלקינו ה' אחד. כתוב בשמע ע' גדולה, וד' של אחד גדולה ג"כ. זהו סימן עֵד, כמ"ש, עֵד ה' בכם. נשארות אותיות ש"מ מהמילה שמע. מ' פתוחה. ההפרש בין מ' פתוחה לם' סתומה, הוא שם' סתומה היא מלך העליון, בינה. ומ' פתוחה רומזת על מלך התחתון, מלכות. ש"מ של שמע רומזות על המלכות. והאותיות האחרות מהמילה אחד נשארו א"ח. כמ"ש, כבוד אלקים הַסתר דבר.
יש שני מצבים במלכות:
א. כשהיא גדולה כמו ז"א, מלבישה קו שמאל דבינה, ואז היא ם' סתומה כמו הבינה, שנסתמו אורותיה. ובמצב הזה נקראים ז"א ומלכות אח ואחות. כי אז שניהם בני הבינה. כי ז"א מלביש לקו ימין דבינה, והמלכות לקו שמאל דבינה.
ב. אחר שהתמעטה למחזה ולמטה דז"א, וירדה תחת מדרגת ז"א, ונעשית אשת ז"א, למקבלת מז"א. אבל נפתחו אורותיה, ומאירה לתחתונים בכל השלמות. ואז נקראת מ' פתוחה כי נפתחה מסתימתה.
ובשתי מילים, שמע אחד, יש שלושה צירופים, ש"מ, ע"ד, א"ח. ש"מ היא המלכות הנקראת שֵם. עד, הוא ז"א, כמ"ש, עֵד הוי"ה. אח, ז"א, כמ"ש, פתחי לי אחותי.
וההפרש בין עד אל אח, כי עד הוא, כשז"א משפיע למלכות מוחין מגולים מעדן העליון. ואח הוא, כשז"א באחוריים עם המלכות, במצב הא', שאז נבחנים ז"א ומלכות לאח ואחות. ולכן כתוב בשמע ע' גדולה, והד' של אחד גדולה ג"כ. שמורה על מוחין מגולים דז"א, שאז נקרא ז"א עֵד הוי"ה, כמ"ש, עד הוי"ה בכם.
נשארות אותיות ש"מ מהמילה שמע. מ' פתוחה מורה על המלכות שבמצב הב', שכבר נפתחו אורותיה, להיותה מקבלת מוחין דז"א הגדולים, הנקרא עד. באופן ששני צירופים ש"מ ע"ד, מורים על זיווג ז"א ומלכות במצב הב', שהמלכות מ' פתוחה.
ההפרש בין מ' פתוחה, מלכות שאינה סתומה, לם' סתומה, הוא שם' סתומה היא מלך העליון, בינה. שהמלכות נקראת ם' סתומה, בשעה שמלבישה את בינה, במצב הא'. ומ' פתוחה רומזת על מלך התחתון, מלכות. כשהמלכות בבחינת עצמה, תחת ז"א, נקראת מ' פתוחה. וכיוון שכאן היא מקבלת משפע ז"א בבחינת עד, ודאי היא מ' פתוחה.
והצירוף א"ח מורה על מדרגת ז"א שבמצב הא' דמלכות, שעתה במצב הב' הוא נשאר בלי פעולה. והאותיות האחרות מהמילה אחד נשארו א"ח. כלומר, שנשארו בלי פעולה, כי עתה כבר התמעטה המלכות, ונסתרה מלהיות אחות אל ז"א. כמ"ש, כבוד אלקים הַסתר דבר.
כי אע"פ שבמצב הא' היו ז"א ומלכות שני מאורות הגדולים, אח ואחות, מ"מ לא היה זה לכבוד המלכות, כי אורותיה היו סתומים. אבל עתה במצב הב', אע"פ שהתמעטה ונסתרה ממדרגתה הגדולה, הנה משום זה נפתחו אורותיה בזיווג ש"מ ע"ד, ומשפיעה לכל העולמות, שזהו כבוד אלקים. וכל זה יצא משום, הַסתר דבר.
454. מי שמייחד ייחוד זה בכל יום, מוכנה לו שמחה מלמעלה מאותיות ש"מ שבשמע, מתחילת הכתוב, ומאותיות א"ח שבאחד, מסוף הכתוב. ומחבֵּר האותיות, ומתחיל לחבר למפרע: הא' מן א"ח שבסוף הכתוב, לפני הש' של ש"מ שבתחילת הכתוב. ומסיים ביושר, בתחילה המ' שבשמע ואח"כ הח' שבאחד. והסימן, אשמח, שמתחבר הצירוף אשמח. כמ"ש, אנוכי אשמח בה'.
זהו בייחוד הקדוש, המרומז באותיות עד. כי בשמע אחד, יש הצירוף, אשמ"ח ע"ד. ומי שמייחד ייחוד זה בכל יום, שמחה מוכנה לו מלמעלה.
455. יש לכוון במילה שמע, שיש בה ש"מ, שנכללות מע' גדולה. הם ע' (70) שמות האבות הקדושים, ע"ב (72) שמות שבחג"ת, הנקראים אבות, שעיקרם ע' שמות, ע' סנהדרין ושני עדים. וזהו, שמע, שֵם ע'. שם, מלכות, הנכללת מע' שמות.
ישראל הוי"ה אלקינו הוי"ה, אלו הם ארבעה בתים שבתפילין, ארבעה מוחין: חכמה בינה ימין דדעת ושמאל שבדעת. אוחז בהם אח שבאחד, שאמר, פתחי לי אחותי רעייתי, והוא ז"א. ד' שבאחד, קשר תפילין של ראש, שבצורת ד', שהמלכות אוחזת בהם.
והסוד נמסר לחכמים שלא לגלותו. שתק רבי שמעון. בכה וצחק. אמר, אומר הסוד, כי ודאי הרצון העליון נמצא, כי אין כדוֹר הזה עד שיבוא מלך המשיח, שתהיה להם רשות לגלות.