ב"ה כ"ו לחודש טבת פ"ה וורשה יע"א
כבוד התלמידים ה' עליהם יחיו.
... עליכם להתחזק במה שנוגע לעיקר החפץ הָנִרְצֶה לנו, וידוע לכם מה שפרשתי על הפ' [הפסוק] "וּבֵרַכְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ, בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה", אשר אדם התחתון מחויב לעשות כל מה שבכחו לעשות, ורק אז יש מקום להשראת הברכה, אבל כסילות היא לחשוב שהשי"ת נעשה מְחוּיָיב בזה להשרות הברכה בדיוק במקום עשייתו, אדרבה עפ"י [על פי] רוב, העשיה במקום אחד, והברכה, במקום אחר, במקום כזה שלא עשה שָׂם האדם כלל, כי לא ידע או לא יכול לעשות שָׂם מצדו. ובברכה האמיתית היא חוק ולא יעבור, שז"ס [שזה סוד] שנקרא מציאה ע"ד [על דרך] "יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי" וכבר הארכתי בזה.
וכשאני לעצמי נהנה אני מִיגִיעַ כַפָּי, וע"כ [ועל כן] "וְדֹרְשֵׁי ה' לֹא יַחְסְרוּ כָל טוֹב" וכמ"ש [וכמו שכתוב] "קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא, וְצִדְקָתִי לְהִגָּלוֹת".
ועיקר בקשתי גדולה התחזקו והיו לִבְנֵי חַיִל ויהיה ה' עמכם, ודברו נא על לב החברים הַמְּדוּלְדַּלִים להתחבר עמנו, וְיָסוּרוּ יִרְאוֹת נכריות מקרבם, וכי יְפַנּוּ את הבית והי' [והיה] מקום לְגִלוּלִים, אֲל תִּרְאוּ מִלַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת בדרך עץ חיים.
ואם תרצו לֵידַע, אודיע לכם שאיני מוצא את עצמי רחוק מכם כלל וכלל, ומי שמרגיש התרחקות הוא מסבת עצמו וד"ל [ודי למבין].
יתר חדשות אין, דברי המשתוקק להתאחד עמכם ביחוד גמור...
יהודה ליב