ב"ה יום ועש"ק בא י' לחדש שבט תרפ"ה וורשה יע"א
כבוד היקר לי. .. נ"י [נרו יאיר] לנצחיות.
קבלתי דבריך בלב מלא געגועים, כי תסתיר עצמך ממני, עכ"פ [על כל פנים] יש לך לדבר עמי מפי הכתב.
ומה שכתבת שתודיעני גלות מצרים אֶתְמְהָא, "זִיל קָרֵי בֵּי רַב הוּא [לך קרא בבית הרב]" "וַיִּזְעָקוּ; וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹקִים, מִן הָעֲבֹדָה", אז "וַיֵּדַע אלקים" עש"ה [עיין שם היטב]. ואם לא יהיה ידיעת השי"ת בגלות, אי אפשר לגאולה, וידיעת הגלות עצמו היא סבת הגאולה, ואיך תאמר להודיעני בשעת הגאולה?
והאמת יוֹרֶה דרכו, שהמצטער מודיע צערו, ואי אפשר לו להסתיר ולהתאפק. אמנם כן ארגיש את כולכם יחד, אשר התחלף לכם היום למחר, ובמקום עכשיו תאמרו אח"כ [אחר כך]. ואין לזה תרופה. זולת להתאמץ להבין הטעות והמעוות הזה, שֶהַנּוֹשָע מה', אינו נוֹשַׁע זולת בנצרך לישועה היום, ומי שיכול להמתין למחר ישיג שִׂכְלוֹ לאחר שנותיו ח"ו [חס ושלום.[
וזה התהוה לכם מסבת התרשלות בבקשתי להתאמץ באהבת חברים, שהסברתי לכם בכל השבעים לשון, שדי בסגולה זו להשלים כל מחסורכם. ואם לא תוכלו לעלות הַשָּׁמַיְמָה, הלא נתתי לפניכם מַהְלְכִים בארץ. ולמה לא הוספתם בעבודה זו כלל?
ומלבד מהסגולה הגדולה הטמונה בזה, שאין לי לפרשו. היה לכם לדעת שהרבה ניצוצי קדושה ישנם בכל אחד מהחבורה, וּבְאָסְפְּכֶם כל הניצוצי קדושה למקום אחד, בְּשֶׁבֶת אַחִים, באהבה וידידות, ודאי יהיה לכם קומה של קדושה חשובה מאד לפי שעה מאור החיים. וכבר הארכתי בזה בכל מכתבי לחברים.
גם בקשתי שכל אחד ואחד, יראה מכתבו לרעהו, וכן תעשה גם אתה, וּבְחָנוּנִי נא מהיום, להבין ולשמוע אותי, על כל פנים במה שבידכם לַעֲשׂוֹת, כי אז "יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב".
ול... תאמר שיעשה חשבון בעצמו. ומה היה חסר לו, אם היה בא עמי בחליפת דברים, ולמה יסתיר עצמו ממני, ואבקשו מאד שיתאמץ לראות מעלות החברים, ולא חסרונם כלל ח"ו, ויתקשר באהבה אמיתית יחד, עד - "וְעַל כָּל פְּשָׁעִים, תְּכַסֶּה אַהֲבָה". ויתבונן לְהַשְׂכִּיל בכל המכתבים שאני שולח לחברים "וְלֶחֶם עַצְלוּת לֹא יאכל עוד".
אַיֵּה הֵמָּה הר'... והר' ..., לא שמעתי מהם שֵּׁמֶץ דָּבָר עד היום. ואמור להם, שעל כל פנים יחזיקו בשמלות רעיהם, ויתבוננו כל צרכם במכתבים שלהם, ולא ישכחו, כי השאלה הראשונה היא: "צִיפִּיתָ לִישוּעָה". ואם המה מצפים לישועה, היתכן שיאמרו, עבודה כזאת יסתגלו להם חָפָץ ה'. ואם הייתי צריך להציל את החיים של אחד מהם, מבני החברים, ודאי הייתי עָמֵל וְיָגֵעַ יותר מכם. ומכל שכן חָיֵי המלך כביכול. לפיכך הרבו מוֹהַר וּמַתָּן למלכו של עולם, ואז תזכו בבת המלך ותשועת ה' כהרף עין.
יהודה