741. וייטע ה' אלקים גן בעדן מקדם. כתוב, אל גינת אגוז ירדתי לראות באִיבֵּי הנחל. רְאה כמה יש לאדם להרהר ולדקדק בליבו בכל יום ויום, ולפשפש במעשיו, ולדקדק בכל ענייניו, ויהרהר בליבו, שלא ברא אותו הקב"ה ונתן בו נשמה עליונה ומעֲלה על שאר בריותיו, אלא כדי להרהר בעבודתו ולהידבק בו, ולא ילך אחר ההבל.
742. כשברא הקב"ה את האדם, העלה אותו לפניו בצורתו, והקב"ה ישב והועיד בו, ואמר לו, אני עשיתי אותך, כדי שאתה תהיה שליט ומלך על הכול, בשבילי. אני למעלה ואתה כמוני למטה.
743. אני נותן בך נשמה לדעת תבונה וחכמה, משא"כ לשאר הבריות. היה נזהר להסתכל בכבודי, היה נזהר לעשות מצוותיי. וחוץ ממני, לא יהיה למישהו ממשלה מכובדת, כמו שיש לך.
744. מאין לנו, שהועיד בו והזהיר אותו על זה? שכתוב, ויאמר לאדם, הן יִראת ה' היא חכמה, וסור מרָע בינה. כלומר, כשתִשרה יראתי עליך, אז תשיג חכמה, שהיא למעלה על הכול. כשראה אדם, שהוא שליט מכובד על כל, שכח מצוות אדונו, ולא עשה מה שהצטווה.
745. לא עשה הקב"ה את האדם, אלא שישתדל בכבוד קונו. כמ"ש, כל הנקרא בשׁמי ולכבודי בראתיו. לכבודי, להשתדל ולדעת את כבודי, ולחשוב ממעשיו, שיינתן לו חלק טוב לעוה"ב.
746. בכל יום בת קול יוצאת מלמעלה, בזמן שהחמה זורחת, ואומרת, אוי להם לבריות, שאינן רואות את כבודי, ואינן מסתכלות לדעת ולחקור את כבודי.
747. כשהשמש מטה כנפיו ללכת בגבורת גלגליו, מכים בדרך הילוכו, כמו חיה ההולכת ופרסותיה מכות בקרקע, בעלים של האילנות שבגן עדן. וכל המלאכים העליונים, וחיות הקודש, וכיסא הכבוד של המלך, והבשמים שבגן עדן, והאילנות, והשמיים והארץ וצבאם, מזדעזעים ומשבחים לאדון כל.
748. וקמים ורואים אותיות השם הקדוש המפורש, החקוקות בשמש במסעותיו, ונותנים תשבחות לאדון העולם. ויוצא קול, ואומרים ומזהירים את הבריות, לאותם שאינם משגיחים בכבוד מלך העליון, כשאר כל הבריות המשגיחות ונותנות תשבחות לשמו.
749. ומשום זה אסור לאדם לומר תשבחות של תפילתו, אלא עם האדמומית של החמה, הנראית על העננים, כי סמוך לזריחת השמש וכן אחר שקיעת השמש, נראה צבע אדמומית על העננים, כמ"ש, יִירָאוךָ עִם שמש, מטרם זריחת השמש.
750. התפילה והשבח של הלילה, תפילת מעריב, היא מששקעה החמה וכל עוד שהלבנה אינה נראית, עם דמדומי חמה. שכתוב, ייראוך עם שמש, זוהי תפילת השחר, שצריכה להיות עם דמדומי חמה. ולפני ירח דור דורים, זוהי תפילת הלילה, שצריכה להיות עם דמדומי חמה, מטרם שנראית הלבנה.
751. מכאן נשמע, שאסור להתפלל מקודם שנראים דמדומי חמה, שכתוב, כי ממזרח שמש עד מְבוֹאוֹ גדול שמי. ובאיזה מקום? בגויים, באלו שכתוב בהם, כי מִי גוי גדול, שהם ישראל.
752. כי עשה הקב"ה מלאכי השרת למעלה להלל ולשבח אותו, ואומרים שירה ורינה לפניו בכל לילה. ועשה כנגדם ישראל למטה, להלל ולשבח אותו, ולומר שיר ושבח לפניו, בכל יום.