ב"ה ה' שמיני תרפ"ז לונדון
כבוד ידי"נ [ידיד נפש]... נ"י [נרו יאיר]
כל מכתביך קבלתי לנכון. חזק ונתחזק, אל תירא ואל תחת מפניהם. וסימן יהיה בידך, שבהתקרב ההצלחה, יתגדל היראה ופחד מהם.
ובדבר שאלתך אם לנסוע לאמריקה, איני יודע כל עת לשער את רוחך בעבודת הוי' [ה'], אולי ימצאו בזה השונאים מקום חלש, לרפות ידיך מעבודתו ית' [יתברך].
והגם ש"שלוחי מצוה אינן ניזוקין", היינו "בְּעִידְנָא דְעֲסִיק בָּהּ [בזמן שעוסק בה]", פירוש, שאינו מבטל בשבילה יותר זמן ממה שצריך בשביל המצוה, אבל אם מִּתְרַפֶּה ומפסיד זמן, יותר ממה שצריך על קיום המצוה, אז יש מקום לאחיזת הקליפות. והבן היטב.
על כן תעשה נסיון בזה: תתחיל לעבוד בהכנות וצידה לדרך, ותראה וְתָמוֹד כֹּחֲךָ, אם לא יטרידו אותך מחשבותיך, שלא בעת המעשה, אלא מיד אחר המעשה הנחוץ, תקח עצמך לעבודת הוי' [ה'], ותוכל לדחות את הַמִּלֵּי דְּעָלְמָא [ענייני העולם הזה] הנוטפים מענינים אלו, אז תדע, חַיִל אתה וְלֵךְ, כִּי שִׁלַּחֲךָ הוי' [ה'], וִיבָרֵךְ הוי' את דרכך ואת מעשי ידיך.
אבל, אם לא תוכל להסיר את המחשבות העודפות, גם שלא בעת הצורך והעסק, כי יטרדו אותך גם "בְּעִידְנָא דְּלָא עֲסִיק בָּהּ [בזמן שאינו עוסק בה]", אז לא בך בחר הוי' לַדָּבָר הגדול הזה, ועדיין אתה צריך להזדכך ולהזדרז בכל מִילֵי דְּמֵיטָב [בכל דבר שמיטיב], כראוי להיות לִשְלוּחֵי דְּרָחְמָנָא [הבורא].
יהודה ליב