שׂכרך הרבה מאוד

94. באותה שעה שנשמתו של אותו צדיק עולה לפני הקב"ה, עושֶׂה לו הבטחה, ומברך לו. כמ"ש, אחר הדברים האלה, היה דבר ה' אל אברם במחזה לאמור, אל תירא אברם, אנוכי מגן לך, שׂכרך הרבה מאוד. אל אברם, זוהי הנשמה. במחזה, כשהוא שוכב על מיטתו. ואומר לו, אל תירא אברם, אנוכי מגן לך שכרך הרבה מאוד.

95. במחזה, כמ"ש, ומראֵה כבוד ה' כאש אוכלת בראש ההר. וזהו מט"ט, המוליך אותו לפני בוראו.

96. כתוב למעלה, רק אשר אכלו הנערים, וכתוב, אחר הדברים האלה, היה דבר ה' אל אברם. באותה שעה שהנשמה יושבת וניזונה מאותו האור של מעלה, ומתלבשת בו. לבוש הנשמה לעוה"ב הוא אור זוהֵר שלמעלה מכיסא הכבוד, כמ"ש, אור זָרוע לצדיק, ולישרי לב שמחה. וכתוב, והיה לָך ה' לאור עולם. ולא מלאך, ולא כיסא הכבוד. ודוד אמר, ה' אורי וישעי, ממי אירא.

97. נשמתו של צדיק ניטלה מאור כיסא הכבוד, ונכנס בעוה"ז. אם זכתה ועולה למעלה, אינו דין שיתווסף לה יותר אור ממה שקיבלה בראשונה להיכנס בעוה"ז. וממי מקבלת אותו האור? כמ"ש, אל תירא אברם, אנוכי מגן לך. אנוכי ולא אחר. ולמה? משום ששכרך הרבה מאוד.

98. שכרך הרבה מאוד. יש לך שכר הרבה מאוד, על שהיה לך בראשונה. ומתלבשת מאותו האור, והקב"ה נוטל אות אחת משמו, ונותן אותה בראשה. כי עתיד הקב"ה להיות עטרה בראש כל צדיק לעוה"ב. וזוהי האות ה"א, כאשר ברא שמיים וארץ, כמ"ש, בְּהִבָּראם, בה"א בְּרָאם.

99. ולא ייקרא עוד את שמך אברם, והיה שמך אברהם. להיות הנשמה שלמה בתכלית השלמות והטוב, כמ"ש, עין לא ראתה אלקים זולתך, יעשה למחכה לו.