שַׁלחֵני כי עלה השחר
90. בזמן שהקב"ה יקים ישראל ויוציא אותם מהגלות, אז יפתח להם פתח אור דק וקטן מאוד, ואח"כ יפתח להם פתח אחר, מעט גדול ממנו. עד שהקב"ה יפתח להם את השערים העליונים הפתוחים לד' רוחות העולם. כלומר, שישועתם לא תתגלה בבת אחת. אלא בדומה אל שחר, שהולך וָאוֹר עד נכון היום.
91. וכל מה שעושה הקב"ה לישראל ולצדיקים שבהם, שמושיע אותם לאט לאט ולא בפעם אחת. בדומה לאדם הנתון בחושך. ותמיד בחושך היה משכנו. בעת שרוצים להאיר לו, צריכים לפתוח לו תחילה אור קטן, כפתחו של מחט. ואח"כ מעט גדול ממנו. וכן בכל פעם יותר, עד שמאירים לו כל האור כראוי.
92. כך הם ישראל. וכן למי שבאה רפואה, אינה באה בשעה אחת, אלא שבאה מעט מעט עד שמתרפא. אבל לעשיו האיר בבת אחת, ונאבד ממנו מעט מעט, עד שיתחזקו ישראל, ויכריתו אותו מכל העוה"ז ומהעוה"ב.
ומשום שהאיר לו בתחילה בפעם אחת, היה לו כיליון מכל. אבל ישראל, האור שלהם הולך וָאוֹר מעט מעט, עד שיתחזקו, ויאיר להם הקב"ה לעולם.
93. מי זאת הנשקפה כמו שחר, יפה כלבנה, בָּרָה כחמה, איומה כנִדגָלוֹת. שחר, הוא שחרית הבוקר, החשיכה המתחזקת שמטרם אור הבוקר. וזהו אור הדק הנזכר.
ואח"כ, יפה כלבנה. כי הלבנה, אורה מרובה יותר משחר. ואח"כ, ברה כחמה, אשר אורה חזק ומאיר יותר מלבנה. ואח"כ, איומה כנדגלות, כלומר, חזקה באור חזק כראוי. כנדגלות, ד' דגלים הכוללים י"ב שבטים, שהם תכלית מילואה של הנוקבא.
94. בעוד שחשך היום, והאור מכוסה, והבוקר בא להאיר, יאיר מתחילה מעט מעט עד שמתרבה האור כראוי. כן כאשר הקב"ה יתעורר להאיר לכנ"י, יאיר מתחילה כמו שחר, שהוא שחור, ואח"כ יפה כלבנה, ואח"כ ברה כחמה, ואח"כ איומה כנדגלות.
95. כיוון שעלה השחר, לא כתוב, בא השחר, אלא, עלה השחר. כי בזמן שבא השחר, אז מתגבר אותו הממונה של עשיו, והכּיש את יעקב, כדי לתת אומץ לעשיו להתגבר.
96. אבל, כאשר אותה שחרית של השחר עולה, אז בא האור. ויעקב מתגבר. כי אז מגיע זמנו להאיר, כמ"ש, ויזרח לו השמש, והוא צולע על ירכו. ויזרח לו השמש, כי אז הזמן להאיר.
97. והוא צולע על ירכו. בעוד שישראל בגלות וסובלים כאבים וצער וכמה רעות, כאשר יאיר להם היום, ותהיה להם מנוחה, יסתכלו אז ויכאב ליבם, מכל אלו הרעות והצער שסבלו, ויתמהו עליהם. וע"כ כתוב, ויזרח לו השמש, השמש של זמן המנוחה. ואז, והוא צולע על ירכו, הכואב ומצטער בעצמו על מה שעבר עליו.
98. כאשר עלתה שחרית הבוקר, אז יעקב התגבר ונאחז בו, כי נחלש כוחו של המלאך, כי אין לו שליטה אלא בלילה, ויעקב שולט ביום. וע"כ כתוב, ויאמר, שַׁלחֵני כי עלה השחר. כי אני נמצא ברשותך.