אדם וקין ושבע ארצות

216. סדר העולם הוא בשבע צורות עגולות. שבע ארצות הן, זו למעלה מזו, כמו שיש שבעה רקיעים זה למעלה מזה. והן: ארץ אדמה אַרְקא גֵיא נְשייה צייה תבל. למעלה מכולן תבל. כמ"ש, והוא ישפוט תבל בצדק.

217. כשאדם יצא מגן עדן וגורש משם, הושלך לארץ, מקום חושך, שאין שם אור כלום ואינו משמש כלום. כיוון שאדם בא לשם, היה ירא יראה גדולה, ולהט החרב המתהפכת הייתה לוהטת בתוך הצדדים שבאותה ארץ.

218. כיוון שיצאה השבת, והרהר בתשובה, הרים אותו הקב"ה והעלה אותו לאותו מקום שנקרא אדמה, כמ"ש, וישלחהו ה' אלקים מגן עדן לעבוד את האדמה. בזו יש אור שמאיר, וצורות כוכבים ומזלות.

219. באדמה יש צורות אנשים עליונים, שיצאו ונולדו מאדה"ר ב-130 שנה שהיה משמש ברוחות נקבות. והם עצובים תמיד ואין בהם שמחה. והם משוטטים ויוצאים לעוה"ז ומתהפכים לצד הרע, למזיקים. וחוזרים לשם, ומתפללים תפילה, ומתיישבים שם במקומם. וזורעים זרעים ודרכונים [יַרבוּזים] ואוכלים. חיטים אין שם, ולא אחד משבעה מיני תבואה. במקום הזה נולדו קין והבל.

220. כיוון שקין חטא, הוריד אותו הקב"ה לארץ, כמ"ש, הן גירשת אותי היום מעל פני האדמה, מהמקום שנקרא אדמה. והייתי נע ונד בארץ. כי לשם נדחה וגורש. והיה כל מוצְאי יהרגני, שזה להט החרב המתהפכת, אשר יש שם באותה ארץ.

221. והיה קין מתיירא והרהר בתשובה. והעלה אותו הקב"ה לארקא, ושם הוליד בנים. ובארקא יש אור שמאיר מהשמש. וזורעים זרעים ונוטעים אילנות. ואין שם חיטים ולא משבעה מיני תבואה.

222. כל אלו אשר בארקא הם מתולדות קין. והם בשני ראשים: גיבורים עליונים, וקטנים. אין להם דעת שלמה, כשאר בני אדם שבעוה"ז. לפעמים הם צדיקים, ולפעמים חוזרים לצד הרע. ומולידים ומתים, כשאר בני אדם.

223. אדם היה במקום שנקרא אדמה, עד שהוליד את שת. ומשם עלה למעלה, ארבע מדרגות למעלה מקין, שהיה בארקא, לתבל, למקום ביהמ"ק. תבל היא העליונה שבשבע הארצות, ונקראת ג"כ בשמות ארץ אדמה, שהיה מִשכּנו בהם מקודם לכן.

224. דילג אדם על שלושה מקומות: גיא נשייה צייה, שלא שכַן בהם, כי קפץ ממקומו של קין, מארקא, עד מקום תבל.

גיא, מקום גדול כרוחבו וכאורכו של הגיהינום. בגיא ובנשייה ובצייה נפוצו אלו שבנו המגדל. והולידו שם, משום שהכעיסו את המלך העליון הקדוש. משום זה נקרב המגדל לאש שורף. שם יש בני אדם בכל הכבוד, בעושר, ובעפרות זהב, ובאבנים יקרות. מי שהוא מִתבל ונכנס לשם, נותנים לו חלק בחמודות של העושר ההוא. ולפעמים הוא יורד למקום נשייה, כדי שיהיה נשכח משם. ויורד לגיא, שאינו יודע המקום, שהוא משם.

225. גיא זה הוא באמצע של מעלה ומטה, כי תבל צייה נשייה למעלה ממנו, וארקא אדמה ארץ למטה ממנו. זה נקרא גיא בן הִינוֹם. ורצועה אחת יוצאת משם למעלה, לתבל, ונקרא ג"כ גיא בן הינום. ושָׁם פִּתחו של גיהינום. ואלו האנשים אשר שם, יודעים כולם משום זה בכשפים ובחכמות. ושם זורעים ונוטעים אילנות. וחיטים אין שם ולא אחד משבעה מינים.

226. בנשייה יש בני אדם מקוצצים וקטנים. אין להם חוטמים, רק שני נקבים, שהרוח יוצא בהם. וכל מה שעושים, שוכחים תכף. ע"כ נקרא נשייה, לשון שִׁכחה. זורעים ונוטעים אילנות, אין שם חיטים ולא משבעה מינים.

227. צייה, מקום יבש כולו. שם בני אדם שהם יפי מראה. ומתוך שהוא מקום צייה ויבש, הנה כשיודעים ממקום, שיש שם מקור מים נובעים, נכנסים לשם. ולפעמים עולים, מתוך הצורך למים, אל תבל זו שלנו. והם בני אמונה יותר מבני אדם אחרים. וביניהם מדורים טובים, ועושר רב. וזורעים מעט, מחמת היובש אשר שם. ונוטעים אילנות, ואינם מצליחים. ותשוקתם אל האנשים שבתבל.

228. ומכולם אין מי שיאכל לחם חוץ מאלו שבתבל. כי תבל היא למעלה מכל הארצות. כמ"ש, והוא ישפוט תבל בצדק. כעין כל אלו ארצות שלמטה מתבל, יש בתבל. וכל השמות האלו שלהם, יש ג"כ בהם, כשהם נכללים בתבל, משום שהוא השביעי, ע"כ כולל כל השישה שמתחתיו. ויש כאן ג"כ כעין אלו המקומות שבארצות שלמטה. וכל אלו המדורים של בני אדם, שונים אלו מאלו. כמ"ש, מה רבו מעשיך ה'.

ז"ת חג"ת נהי"מ, שהם ז"א ומלכות, אינם ראויים לקבל אור העליון, משום צ"א והמסך שנתקן בכלי מלכות, שלא תקבל אור העליון. וזהו שבתחילה ברא הקב"ה את העולם במדה"ד, ראה שאין העולם יכול להתקיים, שיתף עימו מדה"ר, שהעלה את המלכות לבינה, מדה"ר, ואז נעשו ז"ת ראויות לקבל האור. והנה תיקון זה של שיתוף המלכות בבינה הספיק עד לנקודה שבעוה"ז.

אבל הנקודה שבעוה"ז, מלכות דמלכות החיצונה, גם מתחלקת לע"ס. והיא לא יכלה לקבל הארת השיתוף דמדה"ר, אלא עד בינה שבה, בינה דמלכות. אבל ז"ת שבעוה"ז, כבר נגלתה בהם מלכות דמדה"ד. ואינם יכולים לקבל אור העליון כראוי.

ובז"ת יש ג"כ ב' בחינות: ז"א ומלכות. כי במלכות אין משיתוף הבינה, אבל בז"א, חג"ת נה"י, יש התכללות של מלכות דמדה"ד. כי בז"א לא היה הצמצום, ולכן יש בו אור וחושך.

וכולן דינים, חוץ מספירת החסד שבו, שקרוב לתיקון. ואנחנו שוכנים על הארץ העליונה מכולן, בינה דמלכות, המקבלת הארת השיתוף של בינה ומלכות זה בזה, וע"כ ראויה לקבל אורות מתוקנים.

סדר העולם בשבע ארצות, זו למעלה מזו, שהם בינה ז"א מלכות. ארץ היא יסוד ומלכות. אדמה הוד. ארקא נצח. גיא ת"ת. נשייה גבורה. צייה חסד. למעלה מכולן תבל, בינה. והיא הארץ שאנו יושבים עליה. כי רק היא מתוקנת, להיות ראויה לקבל אור התיקון, ולא שש הארצות שמתחתיה.

ואפילו ספירות דז"א חג"ת נ"ה אינן מתוקנות, ואין צריך לומר מלכות האחרונה, שכולה מדה"ד. ונודע שאדה"ר בחטא עצה"ד, קלקל השיתוף של מלכות בבינה, והתגלתה מדה"ד שבמלכות, מנעולא, שממנה נמשכת המיתה. ולפיכך גורש מגן עדן עד הארץ התחתונה, ששם שולטת המלכות דמדה"ד.כשאדם יצא מגן עדן, הושלך לארץ, כי החטא קלקל הארת השיתוף דבינה שבנשמתו של אדה"ר, שנגלה שכולו ממלכות דמדה"ד, ואז ירד לארץ התחתונה, לבחינתו, מלכות דמדה"ד, מקום חושך, שאין שם אור כלום ואינו משמש כלום. משום שהמלכות דמדה"ד אינה ראויה לקבל אור, ואינה ראויה לשום תיקון. וממלכות זו נמשכת המיתה, והיא נקראת להט החרב המתהפכת.

ולכן היה ירא יראה גדולה, ולהט החרב המתהפכת הייתה לוהטת. ואחר שעשה תשובה, קיבל תיקון א', להעלים ממנו המלכות דמדה"ד, שלא תוכל להמית אותו.

כיוון שהרהר בתשובה, הרים אותו הקב"ה לאותו מקום שנקרא אדמה, הוד, השייכת לז"א דמלכות, ושם אינה ניכרת כל כך המלכות דמדה"ד. וכבר ראויה לקבל אור מועט. שכבר יש שם אור מועט, כדוגמת אור הכוכבים והמזלות. ושם היה אדה"ר עד שנולד שת. וכל אותן התולדות, שהוליד אדה"ר, מהתחברות ברוחות נקבות, נשארו שם. ושם הוליד את קין והבל.

ובאדמה יש צורות אנשים. כי הם נשארו שם, ולא עלו עם אדה"ר לְתבל אחרי שנולד שת. והם עצובים תמיד ואין בהם שמחה, משום שלא יצאו מנוקבא מתוקנת, אלא רק מרוחות. ולפיכך הם משוטטים ויוצאים לעוה"ז ומתהפכים לצד הרע, שנעשו למזיקים לבני העוה"ז, כי בהתחברותם לבני אדם שבעוה"ז גורמים לגלות בהם את המלכות דמדה"ד.

חיטים אין שם, ולא אחד משבעה מיני תבואה. שבעה מינים הם ממלכות הממותקת בבינה. וכיוון שאין המיתוק שולט בהם, שנכללים ממלכות דמדה"ד, ע"כ אין שם שבעה מינים.

במקום הזה נולדו קין והבל. ושם הקריבו קורבנותיהם ושם הרג קין את הבל. ע"כ נזכר בכתובים אלו רק השם אדמה, כמ"ש, ויבא קין מִפרי האדמה.

כיוון שקין חטא, הוריד אותו הקב"ה לארץ, וכתוב, והייתי נע ונד בארץ. וכאן נזכר השם, ארץ. אלא שהוריד אותו הקב"ה מחמת החטא, כמו שהוריד לשם את אדה"ר טרם שעשה תשובה. והרהר בתשובה. והעלה אותו הקב"ה לארקא, ושם הוליד בנים.

ארקא היא מדרגה אחת למעלה מאדמה, כי להיותו מעורב בזוהמה של הנחש, לא היה יכול להחזיק מעמד באדמה, מחמת ריבוי הדינים אשר שׁם. כמו שנאמר לו בהיותו באדמה, אם תטיב שְׂאֵת, שיעלה למעלה מאדמה, ואם לא תטיב, לפתח חטאת רובץ, שייפול לארץ התחתונה, ששׁם להט החרב המתהפכת.

וע"כ כיוון שעשה תשובה, העלה אותו למעלה מאדמה, לארקא, שאינו עבה כמו אדמה. ובארקא יש אור שמאיר מהשמש. כי באדמה, שזה הוד, שמאל, לא היה אלא אור כוכבים ומזלות, ממשלת הלילה.

אבל בארקא, שזה נצח, ימין, כבר יש שם אור השמש, ממשלת היום, חסדים. ואין שם חיטים ולא משבעה מיני תבואה. כי אין הארות שבעה מינים נמשכות אלא ממלכות הממותקת במדה"ר בכל תיקוניה.

כל אלו אשר בארקא הם מתולדות קין. והם בשני ראשים. כי יש שם בארקא אור וחושך, ושני ממונים עליהם. וע"כ יש לאנשים אשר שם שני ראשים: מהממונה על האור ומהממונה על החושך. גיבורים, הנמצאים תחת הממונה הזכר. וקטנים, הנמצאים תחת הממונה הנוקבא. אין להם דעת שלמה, כשאר בני אדם, כי אין זיווג בחו"ב שלהם ע"י הדעת, כמו שיש לחו"ב דפרצופי קדושה. לפעמים הם צדיקים, ולפעמים חוזרים לצד הרע. שזה מחמת שתי השליטות, שיש שם.

אדם היה במקום שנקרא אדמה, עד שהוליד את שת. כי אז החזיר ז"א ומלכות בזיווג השלם של צלם ודמות, כמ"ש, ויוֹלד בדמותו כצלמו. ומשם עלה למעלה, ארבע מדרגות למעלה מקין, ארבע מדרגות למעלה מארקא ששם היה קין, שהם גיא, נשייה, צייה, ותבל.

ועלה למקום הזה שנקרא תבל, שהוא בינה דמלכות, ששם מגיעים התיקונים של מלכות הממותקת בבינה. עלה למקום ביהמ"ק. כי תבל בפני עצמה מתחלקת ג"כ לע"ס. ומקום המקדש הוא בינה דע"ס שבתבל.

תבל היא העליונה שבשבע הארצות, ואע"פ שיש עוד כו"ח, שהם למעלה מבינה שהיא תבל. אמנם אין כלים בכו"ח, והכלי העליון מכולם הוא בינה דמלכות הנקראת תבל. ותבל נקראת באלו השמות של הארצות התחתונות שהיה אדם שוכן בהן. ונקראת ג"כ ארץ אדמה, כי בהם היה דר אדם מקודם לכן.

דילג אדם על שלושה מקומות, שע"י תשובתו השלמה בעת שהוליד את שת, דילג על שלושה מקומות גיא נשייה צייה, שהם חג"ת דמלכות, שלא נגע בהם, ובא לתבל העליונה.

גיא, הוא מקום גדול. משום שגיא, הוא ת"ת דמלכות, והת"ת הוא הכלי היותר גדול בז"ת, להיותו כולל את כולם. ותופס מקום גדול כרוחבו וכאורכו של הגיהינום. כי יש ב' מיני דינים ועונשים בגיהינום:

א. דינים דדכורא, הנמשכים משמאל הנפרד מימין, גיהינום של שלג.

ב. דינים דנוקבא, הנמשכים מצמצום וממסך, גיהינום של אש.

ודינים דדכורא מכונים אורך, להיותם נמשכים משליטת השמאל ששם החכמה, הנקראת אורך. ודינים דנוקבא מכונים רוחב, להיותם נמשכים ממסכים שנעשה עליהם הזיווג להמשכת חסדים, ואורות חסדים מכונים רוחב.

וגיא כולל ב' מיני הדינים שבגיהינום, דינים דנוקבא, ודינים דדכורא. וע"כ תופס מקום גדול, כרוחבו וכאורכו של הגיהינום.

בשלוש ארצות, גיא נשייה וצייה, שהן חג"ת, נפוצו אלו שבנו המגדל. והולידו שם. משום שהכעיסו את המלך העליון הקדוש. שרצו להמשיך הג"ר דשמאל. לפיכך הוריד אותם הקב"ה לשלוש הארצות גיא נשייה וצייה, כלומר שנידונו בשלושה מיני דינים שנמצאים בשלוש הארצות האלו.

ולומדים, ששליש המגדל נשרף באש, ושליש המגדל נבלע בארץ, ושליש נשאר קיים. כי נפלו עם המגדל ממקום תבל, שהוא בינה, למקום חג"ת, ונחלק על פיהם לג' שלישים, שהשליש מצד החסד, שהוא צייה, נשאר קיים, והשליש מצד הגבורה, שהוא נשייה, נבלע בארץ, והשליש שמצד הת"ת, שהוא גיא, נשרף, כי שם אש הגיהינום. ומשום שנפלו עד הארץ שנקראת גיא, ששם הגיהינום, ע"כ נקרב המגדל לאש דולק אשר שם, ונשרף.

והזוהר מפרש דבריו ואומר, שם יש בני אדם בכל הכבוד, בעושר, ובעפרות זהב, ובאבנים יקרות. וזהו בצייה, שהוא חסד, והוא קרוב לתיקון, ע"כ לא יחסר בו אלא רק הפגם מאור החסד, שהוא יבש ממים, שהם חסד, וגם פגם זה מתקנים שם ע"י עלייתם לתבל.

ולכן מי שהוא מִתבל ונכנס לשם, על דרך בוני המגדל, שהיו מתבל, וירדו לצייה, שהוא חסד, נותנים לו חלק בחמודות של העושר ההוא, שמקבל שם כל החמודות של העושר אשר שם בצייה.

ובהיותו שם בצייה יש לפעמים שיורד למקום שנקרא נשייה, גבורה, שמשם נעשה שוכח, שע"י זה אובד כל הכבוד והעושר שקיבל בצייה. ואח"כ יורד למקום שנקרא גיא, ת"ת, ששם אש הגיהינום, ומחמת השכחה שקיבל בנשייה, אינו יודע המקום שהוא שייך לשם. ואינו יכול לעלות למקומו לתבל.

ועד"ז היו הדין והעונש של דור הפְּלָגה. שבתחילת הבניין, היו בחסד, והיה להם שם כל הכבוד. אבל אח"ז נשמטו ובאו לנשייה, גבורה, ששם יש דין של שכחה, שכל הבא לשם שוכח מה שעבר עליו ומה שעשה. ושם שכחו לשונם, עד שלא הבין איש את שפת רעהו. ולבסוף באו למקום השריפה שהוא ג"ר.

ולפיכך נחלק על פיהם המגדל, לג' שלישים, שאותו השליש שהייתה עליו השראת החסד נשאר קיים, והשליש שהיה בהשראת הגבורה, נבלע בקרקע ולא נודע מקומו, שהוא מכוח השכחה הנוהג בנשייה. והשליש שהייתה עליו השראת הת"ת, ששם האש של גיהינום, נשרף.

גיא זה הוא באמצע של מעלה ומטה, כי גיא הוא ת"ת, שהוא באמצע ז"ת, כי נחלק על החזה. מחזה ולמעלה הם תבל צייה ונשייה, והחזה בעצמו, גיא, שכולל כל הת"ת. ומחזה ולמטה הם נהי"מ שהם ארקא אדמה וארץ.

בנשייה יש בני אדם מקוצצים וקטנים, שהם בני ו"ק וקטועי רגליים שהם נה"י. כי מי שחסר נה"י דכלים, חסר ג"ר דאורות. וע"כ הם קטנים. אין להם חוטמים, כי החוטם הוא תיקון קו האמצעי המכריע בין שתי עיניים, ימין ושמאל דהארת החכמה. וכיוון שכאן חסרה הארת התיקון של קו האמצעי ע"כ אין להם חוטם. רק שני נקבים, שהרוח יוצא בהם, שיש להם הדינים דקו האמצעי הנקראים שני נקבים, שהרוח יוצא דרך שם. וכל מה שעושים, שוכחים תכף.

צייה, מקום יבש כולו, שאור החסד, הנקרא מים, חסר שם בחסד הזה, וע"כ הוא נקרא יבשה. אבל שאר האורות נמצאים בשפע, להיותו קרוב לתבל, וקרוב לתיקון. שם בני אדם שהם יפי מראה, כי אפילו פגם היבשה יודעים לתקן. ומתוך שהוא מקום צייה ויבש, שהוא בחוסר חסדים, הנה כשיודעים ממקום, שיש שם מקור מים נובעים, נכנסים לשם, ונמצאים מתקנים הכול בשלמות. וע"כ הם יפי מראה.

ולפעמים עולים מתוך הצורך למים אל תבל זו, שעולים לתבל ומקבלים כל החסדים החסרים להם. והם בני אמונה יותר מבני אדם אחרים, כי האמונה שולטת במקום הזה יותר מבכל המקומות שבעוה"ז. וביניהם מדורים טובים, ועושר רב. כי חוץ מפגם היבשה נמצאים שם הרבה אורות מכובדים.

ואין שבעה מינים, אלא ממלכות הממותקת ומתוקנת כראוי. ומכולם אין מי שיאכל לחם חוץ מאלו שבתבל, להיותה ממותקת ומתוקנת כראוי. כי תבל למעלה מכל הארצות, היא העליונה, בינה דמלכות. וכל השמות האלו של הארצות שלמטה, יש ג"כ בהם, כשהם נכללים בתבל, משום שהוא השביעי, וע"כ כוללת כל שש הארצות שמתחתיה.