אקטואליה על פי חכמת הקבלה - הרב ד"ר מיכאל לייטמן מגיב על אירועי השבוע בחדשות

חלק 1. סקירה כללית של דמותו של בעל הסולם, השקפותיו, השגתו הרוחנית ועוד; הצגה כללית של כתבי "הדור האחרון" ▪ חלק 2. עקרונות יסוד בהגותו של בעל הסולם: א) "ואהבת לרעך כמוך" כבסיס היחסים בין בני אדם בחברה המתוקנת ב) החובה לשמור על חופש הפרט ▪ חלק 3. הצגה רחבה של מערכת המשפט על פי חזון החברה העתידית של בעל הסולם - מערכת המשפט בחברה המתוקנת, תפקיד השופטים בה, עונשים, השפעת החברה על הפרט ועוד ▪ חלק 4. עקרונות יסוד בחזון הכלכלה העתידית המתוקנת של בעל הסולם - א) היחסים הכלכליים בין בני אדם הם פועל יוצא של היחסים החברתיים ב) החינוך כבסיס לבניית מערכת כלכלית מתוקנת ג) עקרון השוויון בחברה המתוקנת ד) מה מניע את העשירים, התחליף למרדף אחרי הכסף ועוד. בהנחיית מיכאל סנילביץ', מרצה לחכמת הקבלה ומנכ"ל "קבלה לעם"

חלק 1. עם ישראל ומדינת ישראל בהגותו של בעל הסולם - א) עם ישראל הם בני האידאה ב) "ואהבת לרעך כמוך" כיסוד של עם ישראל ומדינת ישראל ג) הקשרים של בעל הסולם עם מייסדי המדינה ד) פעילותו של בעל הסולם להפצת רעיונותיו בישראל בראשית שנותיה ה) בני דורו של בעל הסולם שראו בו מורה דרך ▪ חלק 2. עקרונות יסוד בחזון החברה העתידית של בעל הסולם - א) העבודה וחומר הדלק בחברה מתוקנת ב) בניית מחויבת פנימית של אדם לחברה ג) היחסים המתוקנים בחברה העתידית ▪ חלק 3. חינוך - א) החינוך בימינו בישראל וברחבי העולם ב) החינוך בהגותו של בעל הסולם. בהנחיית מיכאל סנילביץ', מרצה לחכמת הקבלה ומנכ"ל "קבלה לעם"

מתחילת השנה נרצחו מעל מאה ערבים. גם התוקפנות של הערבים כלפי היהודים גוברת: דרישות לתשלום פרוטקשן כבר לא מיוחדות לאזורי הצפון או הדרום אלא נמצאות בתל אביב, בפתח תקווה ובכל פינה. לצידן עולות דרישות לפינוי קרקעות ולהחזרת אדמות שנמצאות במרכז הארץ. האם יש קשר בין האלימות הפנימית הגוברת בחברה הערבית לתוקפנות ולדרישה המתגברת כלפי היהודים? איזה הבדל יש בין אלימות ששייכת לפשע כמו הפרוטקשן לבין אלימות ששייכת לאידיאולוגיה כמו הדרישה לאדמות והאם היהודים אחראים לאלימות בחברה הערבית?; השגריר היהודי היוצא של ממשל ביידן בישראל, חתם על מענק שנוי במחלוקת של מיליון דולר למימון ארגונים שמבקרים אומרים כי נועדו לעשות דה-לגיטימציה לישראל, בטענות שישראל מתעללת באופן שיטתי בערבים פלסטינים וגונבת את אדמתם. האם לארה"ב יש אינטרס להחליש את מדינת ישראל, מה ארה"ב מרוויחה מזה ומדוע דווקא השגריר היהודי חתם על יוזמה נגד מדינת ישראל?; מאמר של מרצה בכיר בחוג להיסטוריה באונ' העברית עשה השוואה עם המצב באירופה. הוא מצא שהתופעה של אליטות שמנסות לבצר את כוחן אינו ייחודי לישראל. יש כל מיני גופים שמנסים לנכס לעצמם את השליטה: שופטים, פקידי ממשל, אקדמאים, ארגוני חברה אזרחית, בנקים מרכזיים ופורומים בינלאומיים. ברוב המקרים, כמו אצלנו, מתייצבים בתי המשפט בחזית התמיכה במאבק הזה, שהוא בסופו של חשבון מאבק להגבלת הדמוקרטיה. האם בעצם דמוקרטיה אם כך היא רק מילת הרדמה להמונים, למה לשליטים חשוב להציג את עצמם כדמוקרטים ומי ראוי להיות שליט העם?; השבוע יצאו מנהיגי המחאה, וקראו בפה מלא לאזרחי ישראל לצאת למרי אזרחי, כלומר פעולות של סרבנות, הימנעות משירות בצבא, הימנעות מתשלום מיסים, שביתה כללית, הפגנות, שריפת צמיגים, חסימת כבישים וכדומה. למעשה המרי הזה התחיל כבר עם תחילת המחאה. ישנה תחושה שעם ישראל עומד על פי תהום. האם זו מחאה לגיטימית לצאת לקרוא למרי אזרחי או שיש כאן חציית גבולות מסוכנת, לאן מרי כזה עלול להוביל אותנו ומדוע הימין לא מתפקד באותה עוצמה כמו השמאל?

השנה אנחנו רואים שגם סביב יום הזיכרון צצות מחלוקות פוצעות ממש. יש כאלה שרוצים לצאת להפגין ולמחות בבתי העלמין מטעמים פוליטיים, ישנם הורים שכולים שקוראים לשרי ממשלה לא להגיע לבתי העלמין. מה הסיבה האמיתית להעמקת הפילוג, איך שומרים על זיכרם של הנופלים וכיצד ניתן להביא תיקון ליחסים העכורים בעם?; ההרשמה לבתי ספר עבריים בארה"ב, בהם תלמידים לומדים בבתי כנסת בסופי שבוע בנוסף ללימודים רגילים, ירדה בכמעט מחצית במהלך 15 השנים האחרונות. מדוע חלה ירידה, האם הדבר מעיד על התרופפות הקשר עם ישראל ומה ניתן לעשות כדי לשקם את המצב?; תעשיית החלבונים מן החי שלא מבעלי חיים הבשילה בישראל, ויש כבר הסכמים מסחריים לייצור חלב רגיל, לא צמחוני, שמקורו אינו בפרה אלא במכונה. הייצור המסחרי צפוי להתחיל בתוך מספר חודשים. האם אנו בדרך לתיקון היחס של האדם לטבע, כיצד זה ישפיע על התפתחות האדם ומדוע התפתחות רוחנית צריכה לבוא דווקא מחיבור בין אנשים ולא מפיתוחים מדעיים?; הערב מדינת ישראל תחגוג 75 שנות עצמאות. מה יש לאחל לעם ישראל, למה מורגש שדווקא בשנה האחרונה המחלוקת הפכה בינינו יותר ויותר קיצונית ואיך ישראל יכולים לצאת מחוזקים יותר מכל הקרעים והסכסוכים שמפלגים אותנו?; ניכרת התערערות במערכות השלטון בעולם. דונלד טראמפ הוא הנשיא לשעבר הראשון בתולדות ארה"ב שמתמודד עם אישומים פליליים, שתומכיו רואים בהם התנקשות פוליטית כדי למנוע ממנו להתמודד שוב על הנשיאות. אנו רואים גם את המשבר בישראל שחלקם מקשרים לקבוצות אינטרס להדיח את ראש הממשלה מהשלטון. גם בצרפת, יש הפגנות אלימות כדי לגרום אי יציבות בממשלתו של מקרון. מה קורה עם מנהיגי העולם, מדוע יש תחושה של אי-ודאות פוליטית בעולם והאם משבר המנהיגות בחברה האנושית מעיד על שינוי בהתפתחות האנושות?

המצב הפוליטי המתוח קורע את העם לגזרים, מעמיק את השסע בחברה הישראלית וחודר לכל פינה. האם ישראל על סף מלחמת אזרחים, מה הפתרון למשבר הנוכחי ואיזה שינוי יקרה במדינת ישראל אם נתחבר?; במסגרת המחאות והמאבק על השלטון, גורמים בכירים בצבא, במערכת הרפואה, באקדמיה ועוד, מוכנים להשבית את המדינה ובלבד שהחקיקה שהם מתנגדים לה תיעצר. מדוע אנשי מפתח בחברה נוקטים במהלכים מסוג זה, האם קרה דבר דומה בהיסטוריה של עם ישראל וכיצד מובילים את הצדדים להידברות?; המצב הפוליטי המתוח מוביל משפחות רבות למצב בו הן לא מסוגלות להיפגש, לדבר או לחגוג את ליל הסדר יחד. גם במקומות עבודה אנשים מסתכסכים ולא מסוגלים לסבול דעה של מישהו שחושב אחרת מהם, וזה הורס מערכות יחסים קרובות של שנים. איך ניתן להרגיע את הרוחות, מדוע צף השד העדתי על רקע המחלוקת הפוליטית ומהו הפתרון היחיד להשבת הסדר לתיקונו?; אנשי ביטחון בישראל טוענים שהאויבים שלנו, ביניהם חיזבאללה, חמאס, איראן, מרוויחים מהפירוד בעם ויכולים לנצל את החולשה כדי לעשות נזק. עד כמה מדינת ישראל בסכנה, למה לעולם חשוב מה שקורה בישראל והאם זהו הכוח החיצוני הדרוש לנו כדי שנצליח להתאחד?

אקטואליה על פי חכמת הקבלה - הרב ד"ר מיכאל לייטמן מגיב על אירועי השבוע בחדשות

בבחירות האחרונות בישראל אפשר לומר שהציונות שאפיינה את מחנה השמאל נמחקה, והציבור הרחב כבר לא קונה את הסיסמאות הכלליות היפות על שוויון וזכויות אדם שאיבדו את גרעין אהבת המולדת. מהו הגורם המרכזי לדעיכה של השמאל הישראלי, האם השמאל עתיד לחזור לשלטון ולמה המגמה הגלובלית לוקחת את הפוליטיקה לכיוון הלאומיות?; ועדת האו"ם לפוליטיקה ולדה-קולוניזציה אישרה את ההצעה הפלסטינית שקראה לחקירה של בית הדין הפלילי הבינלאומי של האו"ם לגבי "המשמעות המשפטית של הכיבוש הישראלי המתמשך". בחודש הבא צפויה מליאת האו"ם לדון באישור הסופי של הסוגיה. איך ישראל צריכה להגיב להחלטה כזו, האם האו"מ יהיו בעדנו אם ניסוג ומה יקרה אם ישראל תתעלם מהחלטות האו"ם?; הקיבוץ העירוני קיים בישראל מאז 1947 וגם היום ישנם כמה קיבוצים כאלה שמונים כמה מאות אנשים כל אחד והאידיאולוגיה שלהם מבוססת על סוציאליזם, סולידריות וערבות הדדית. מה התכלית והמטרה של חיי שיתוף, מדוע המודל הקיבוצי הישן לא צלח והאם המודל החדש נכון יותר? במשאל עם בשבוע שעבר, תושבי מדינת קולורדו שבארצות הברית הצביעו בעד ההצעה לאשר בחוק לאנשים בני 21 ומעלה את השימוש בפטריות הזיה, ולהקים "מרכזי בריאות" ובהם יוכלו תושבים להתנסות בשימוש בסם תחת פיקוח. בכך הופכת קולורדו למדינה השנייה בארה"ב, אחרי אורגון, המאשרת את השימוש בפטריות הזיה. האם נכון לאפשר לגליזציה של סמים, מדוע לא נאסר שימוש בסמים לאורך ההיסטוריה האנושית ומה ניתן ללמוד מכך?; השבוע ארגון קבלה לעם קיים כנס מיוחד לכ-4,000 נשים מהארץ ומהעולם תחת הכותרת "תפקיד האישה בתיקון העולם". מהו תפקיד האישה, מדוע נשים מתאימות יותר להנהגת העולם וכיצד ניתן לעודד את הנשים לעשייה חברתית?

מדינת ישראל יוצאת מחר לבחירות. מנתוני השנים האחרונות, אחרי חמש מערכות בחירות בתוך שלוש שנים, הישראלים עייפים מהפוליטיקה והפכו אדישים. מה עונים לישראלי המיואש שהפך אדיש, על מה בעצם אנחנו נאבקים ומה העצה לאזרחי ישראל לקראת הבחירות הקרובות?; קניה (YE) ווסט הוא ראפר מהמצליחים בעולם. לאחרונה הוא יצא בסדרת ציוצים ואמירות אנטישמיות. טוויטר חסמה לו את החשבון לכמה ימים ופתחה אותו שוב. מה גורם לאדם עשיר מצליח להתחיל להתעסק בשנאת יהודים, איך יתכן שאדם שחור יבחר בגזענות ומה יכול לעצור את השנאה העתיקה כלפי יהודים?; במקביל לעלייה במקרי הקורונה, לקראת החורף חוזרים השפעת וזיהומי נשימה אחרים. וירוס שלישי: נגיף נשימתי סיניציאלי (R.S.V), מלחיץ בתי חולים לילדים בחלק מהמדינות בארה"ב. השילוב של וירוסים גורם לדאגה של מה שקוראים לו רבים - "טווינדמיה" - או אפילו ל"טריפלדמיה". מה משמעות גלי הוירוסים הצפויים להגיע, מדוע ישראל מוגנת יחסית מפני הקורונה וכיצד מתכוננים לקראת החורף?; בשבוע שעבר צוין שבוע האו"ם, והמסר של מזכ"ל האו"ם ליום הזה הוא שהאו"ם הוא תוצר של תקווה ושיש לחדש את התקווה והאמונה במה שהאנושות יכולה להשיג בסולידריות עולמית. האם האו"ם מקיים את מטרתו, מהן המטרות העולמיות שצריך לשאוף אליהן ומה יהפוך את האו"ם לארגון שיכול לבצע את מה שלשמו הוא הוקם?; בשבוע שעבר פעיל סביבתי הדביק את עצמו לציור המפורסם "נערה עם עגיל פנינה" במוזיאון בהאג, בזמן שהשותף שלו נאם בפני המבקרים במוזיאון על ההכרח לשמור על הסביבה. הוא לא הראשון שמשחית אומנות כדי לעורר תשומת לב. בשנה האחרונה הותקפו ה"מונה ליזה" בלובר, "ערימת שחת" של קלוד מונה במוזיאון בפוטסדאם, ו"החמניות" של ואן גוך בגלריה הלאומית בלונדון. האם מטרה יכולה לקדש את האמצעים, כיצד ניתן לעורר את לב הציבור לנושאים מהותיים ואיך מעוררים את הציבור בשאלת בעיית האקלים?; חוקרי מוח מנסים לחשוף מה עומד מאחורי החוויות שלנו ואיך כל אדם מפרש באופן סובייקטיבי את העולם שמולו. למרות שאין פריצת דרך בתחום, חלקם סוברים ש"אם ניתן היה לשנות את האופן שבו נוירונים מחוברים במוחן של אדם אחד, ולחקות את אלו של אדם אחר, הוא היה הופך להיות האחר". האם ניתן לחוות את המציאות כאדם אחר, היתכן כי מדובר רק בחיבור בין נוירונים ומה המפתח לדלת הקסמים הזאת?

בשיחה: השוואה בין המשנה של הזרם הפרוגרסיבי לבין משנתו הכלכלית-חברתית של בעל הסולם; סקירת המאפיינים של הגישה הפרוגרסיבית באמצעות מצגת על התחזקות הזרם הפרוגרסיבי בארה"ב בשנים האחרונות; בירור מעמיק של הגורמים להתפתחות המאפיינים של התנועה הפרוגרסיבית כגון חלוקת החברה ל"אנחנו והם", ל"טובים ורעים", שימוש בפופוליזם, קיטוב והקצנה, חוסר האמון העמוק בממסד ועוד; דיון על התפתחותו של דור ורצון חדשים שתובעים את שינוי השיטה; בירור סוגיית 'החטא הקדמון' של קשרי הון-שלטון ומידת היכולת האנושית לתקנו; עמידה על הדומה והשונה בין הגישה ל'שינוי השיטה' באופן חיצוני לבין הגישה ל'שינוי האדם' באופן פנימי על פי חכמת הקבלה; סקירה קצרה של הסיבות להתנגדות הרבה שמגלה הזרם הפרוגרסיבי כלפי ישראל. בהנחיית מיכאל סנילביץ', מרצה לחכמת הקבלה ומנכ"ל "קבלה לעם"

מדוע מאשימים את היהודים בכל הבעיות בעולם? כמה זמן זה יימשך?; מתוך מכתב: "מורה יקר! אני פונה אליך בבקשה: תלמד אותי לדבר עם הבורא"; ניסויים של בנג'מין ליבט. האם אנחנו בעלי בחירה חופשית?; הרשויות היפניות פתחו בקמפיין לקידום צריכת משקאות אלכוהוליים בקרב צעירים; בעולם של היום, אנחנו רוצים שהכל יקרה באופן מידי. למה זה קורה? האם בגישה כזו לחיים אנחנו מפסידים?

אקטואליה על פי חכמת הקבלה - הרב ד"ר מיכאל לייטמן מגיב על אירועי השבוע בחדשות

בשיחה: הגדרת המושג ליברליזם, תיאור התפתחותו ההיסטורית והקשר בינו לבין חירות, קניין ותועלת האדם; פירוט סוגי החירויות למיניהן ובירור ההבדלים בין חירות הפרט לחירות קולקטיבית; בירור ההשפעה של התפתחות הלאומיות והנאורות התרבותית על היווצרות הליברליזם; השוואה בין תפקיד האגו על פי הגישה הליברלית לבין תפקיד האגו על פי הגישה הייחודית של חכמת הקבלה; דיון על הנחת היסוד של הליברליזם לגבי רציונליות האדם; בירור הקשר בין ליברליזם לבין דמוקרטיה וקפיטליזם; תיאור הסיבות לצמיחת הניאו-ליברליזם לנוכח האכזבה מקפיטליזם וליברליזם; הצגת עקרונות הגישה הניאו-ליברלית, בירור השפעתה על הגלובליזציה והקשר שלה לתפיסה הפרוגרסיבית בפוליטיקה ובכלכלה; דיון על החסרונות שמתגלים כיום בשיטה הניאו-ליברלית. בהנחיית מיכאל סנילביץ', מרצה לחכמת הקבלה ומנכ"ל "קבלה לעם"

אקטואליה על פי חכמת הקבלה - הרב ד"ר מיכאל לייטמן מגיב על אירועי השבוע בחדשות

בשיחה: שיחה על מהות השמאל והימין בישראל, על תהליכי ההקצנה והקיטוב, על הסכנות ועל האפשרויות להשגת אחדות בישראל; סקירה היסטורית של החלוקה לימין ולשמאל כלכלי, מדיני וחברתי, הערבוב בין ימין לשמאל והיווצרות 'מרכז' פוליטי; דיון על הדמוקרטיה בתיאוריה לעומת מהותה המעשית, על הזכות לחופש לעומת הזכות להגנה ועל השתנות פני הדמוקרטיה בישראל; בירור הקשר בין מאבקים וזהויות פוליטיות לבין נרטיב של ייעוד בעם ישראל; שיחה על הפרדוקס של רעיון האחדות למול גילויי הקיטוב וההקצנה; תהליכים ומגמות של השיח הפוליטי והחברתי בעולם ובישראל בהשפעת התקשורת והרשתות החברתיות; בירור בסוגיית יחסי דת, מדינה, ציונות, יהדות וייעוד עם ישראל לאור המגמות הנוכחיות; דיון על התייחסות הרב יהודה הלוי אשלג לדמות החברה המתוקנת במאמר "החברה". בהנחיית גלעד שדמון, מרצה לחכמת הקבלה ומנהל ההפצה בשפה העברית בארגון "קבלה לעם"

בשיחה: הגדרה כללית של המושג "מנהיגות"; סקירה קצרה של מקורות ההשפעה של מנהיג כגון כריזמה, סמכות, אישיות המנהיג ועוד; עמידה על ההבדלים בין מנהיג למנהל; הבלטת הייחודיות במנהיגות הישראלית לאורך ההיסטוריה; הגדרת מנהיג על פי חכמת הקבלה; דיון בשאלות - האם כל אדם מסוגל להיות מנהיג, כיצד ניתן לזהות מנהיג והאם ניתן ללמד אדם להיות מנהיג?; פירוט והסבר המרכיבים ההכרחיים למנהיגות - פוטנציאל, מוטיבציה והתפתחות; מבט צופה פני עתיד - איזו מנהיגות צריכה לקום במדינת ישראל בעתיד הקרוב? בהנחיית גלעד שדמון, מרצה לחכמת הקבלה ומנהל ההפצה בשפה העברית "קבלה לעם"

בשיחה: הצגת המאפיינים של השלטון המקומי; הגדרה של מנהיגות בשלטון המקומי; דוגמאות למנהיגות מקומית ראויה; סקירה רחבה של הרפורמה בשלטון המקומי ובחינת השפעתה על היחסים בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי; סקירת סוגיות בתחום השלטון המקומי: 1) יזמות השלטון המקומי בתקופת הקורונה 2) ריכוזיות השלטון המרכזי מול השלטון המקומי 3) המגמה העולמית להעברת סמכויות לשלטון המקומי 4) הדגמה של טיפול השלטון המקומי בבעיות בעזרת שותפויות כגון עמותות, נציגים של תנועות נוער, מתנדבים ועוד; סקירת בעיות בשלטון המקומי והצעות לפתרון; הצגת הגישה הייחודית של חכמת הקבלה לנושא המנהיגות; דיון באתגר הניהולי והפוליטי הגדול העומד בפני מנהיגים ומנהיגות ציבוריים במאה ה-21. בהנחיית גלעד שדמון, מרצה לחכמת הקבלה ומנהל ההפצה בשפה העברית, "קבלה לעם"

בשיחה: הגדרת המושגים - דמוקרטיה, דמוקרטיה ישירה ודמוקרטיה עקיפה; סקירה היסטורית של הדמוקרטיה והִתְחַקּוּת אחר שורשיה; הצגת המאפיינים של המשטר הדמוקרטי והעקרונות שעליהם הוא מתבסס; בירור מעמיק של המדד לקביעת מידת הדמוקרטיה במדינה ומתן דוגמאות למדינות שאינן דמוקרטיות, אך עושות שימוש בחלק מהעקרונות הדמוקרטיים; הגדרת התנאים לקיומן של בחירות דמוקרטיות; הצגת משבר הדמוקרטיה ברחבי העולם על היבטיו השונים: 1) ירידה בכמות המדינות הדמוקרטיות בעולם 2) פגיעה בחירות האדם 3) הסיבות למשבר בדמוקרטיה 4) המשבר בדמוקרטיה בהקשר למשבר המשילות; בחינת הקשר בין מידת הסולידריות בחברה לדמוקרטיה; הצגת מאפיינים דמוקרטיים ביהדות. בהנחיית מיכאל סנילביץ', מרצה לחכמת הקבלה ומנכ"ל "קבלה לעם"

בשנת 2021 התגלו ליקויים גדולים בחברה האנושית, אנחנו נמצאים בצניחה חופשית בכל העולם, בכל מדינה, ממשלה וכל אדם. אנו צריכים להציב לפנינו כיסוד שחיים על פני כדור הארץ מחייבים אותנו להיות בחיבור, בעזרה הדדית ובבריאות כללית לכולם. רק כך נוכל להתאושש ולהתקדם נכון. שאלות נבחרות מתוך הפרק: איזה שיעור קיבלנו משנת 2021 ומה למדנו? מדוע החרדה, העצב והדיכאון התגברו בעשרות אחוזים בעקבות המגיפה? מה ידחוף אותנו לעשות שינוי? מהי סיבת הסבל ולמה האדם לא מבין את הסיבה? האם הסבל מביא את האדם להיות יותר אמפטי לזולת? איך ניתן להסביר את השינויים הקיצוניים באקלים השנה ואיזה השפעות יהיו על אספקת המזון? מדוע אירגונים ממשלתיים, אזרחיים וחברות מסחריות נחשפו השנה ליותר פגיעות סייבר? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן