חומר רקע לשיחה "חיים חדשים", מס' 266

ביטחון עצמי

זרימה:

• בטחון עצמי

• איך לשפר בטחון עצמי? כלים מעשיים

• לבנות חברה טובה

• להנחיל בטחון לילדים שלנו

פתיחה:

לכולם חסר בטחון עצמי. גם מי שנראה מאד רברבן כזה ונפוח הוא בפנים פוחד וחסר בטחון. לפעמים דווקא ככל שהאדם מנסה כלפי חוץ להראות שהוא בטוח הוא למעשה לא בטוח. למעשה כולם מבינים שאין דבר כזה בטחון עצמי מושלם..לכל אחד יש את החולשות שלו ואת הסיבות להרגיש חוסר בטחון מדי פעם, גם אם הוא לגמרי בטוח בעצמו. דוגמה טרייה: אריק איינשטיין לא הופיע הרבה שנים בגלל מבוכה, בושה וחוסר בטחון.

רוב האנשים מרגישים שהם לא בסדר לעומת אחרים ותמיד ירגישו לא בנוח בחברה...גם אנשים ממש מוצלחים חווים חוסר בטחון. זה חוצה גבולות ושכיח מאד.

גם מי שלכאורה, מן הצד אנחנו רואים שיש לו את כל היכולות, המראה, הכריזמה, התכונות..ולנו נדמה שהוא ממש מוצלח ונהדר, הוא בפנים יכול להיות עם חוסר בטחון גדול, ופחד מכישלון. למה זה כך?

בטחון עצמי

מהו בטחון עצמי? אני הייתי רוצה להבין טוב יותר את ההגדרה של ביטחון עצמי, כי ביטחון שאני מקבלת מהסביבה כשהיא אוהדת ומחבקת אז הוא לא בדיוק בטחון עצמי...מתי הוא נמדד? בסביבה שמחבקת או דווקא בסביבה שלא ככ? אני מרגישה דווקא שכשאני יודעת מי אני מאיפה באתי ולאן אני הולכת, זה נותן לי ביטחון, חלק מזה הוא גם השתייכות לסביבה אבל לא רק, כשאני מכירה את הטבע שלי אני מרגישה בטוחה, כאילו ששום דבר בי לא יכול להפתיע אותי..אז גם אם אני יודעת שאני נכנסת לחדר "עויין" ואני יודעת שארגיש בו כל מני רגשות לא נעימים אולי, אז אני עדיין יכולה להיות בטוחה בעצמי שאתמודד איתם..

• מה הקשר בין בטחון עצמי לבושה? ולגאווה?

• האם יש כזה דבר, עודף בטחון עצמי?

• האם אפשר לומר שזוהי כבר גאווה?

• האם גאווה זה דבר טוב או רע?

• מה הקשר בין בושה וגאווה, האם אלו שני הפכים?

• מדוע חשובה לנו הגאווה? מה היא משרתת באדם?

• במה כדאי להתגאות ובמה לא?

• במה נכון להרגיש גאווה? במה לא נכון להרגיש גאווה? במה נכון וכדאי להתבייש? במה לא צריך להתבייש?

• האם חשוב שיהיה לנו בטחון עצמי? למה זה חשוב או לא חשוב? האם זה חשוב. בטח שכן. אולי הכי חשוב, שיש חיבור אוהב בחברה זה הכי כיף בעולם, ואם לא אז יש פגיעה, חוסר ביטחון

• למה החברה נמשכת יותר לאנשים שהם בטוחים בעצמם ונדחת מאלה שלא?

• ממה נובע בטחון או חוסר בטחון עצמי?

• האם זה משהו מולד, אישיותי? יש אנשים מאד בטוחים ואנשים מאד לא בטוחים, מדוע?

• האם זה מהסביבה? האם מהמסרים שקיבלת מהסביבה לאורך חייך?

• האם זה מהקשר עם האם, עם ההורים והמשפחה הגרעינית?

תאוריות התקשרות

מסרים שקיבלתי על עצמי בילדות ובזמן ההתבגרות- אם חיזקו אותי ואת היכולות המיוחדות שלי, אהיה מחוזק ובעל ביטחון, אם העבירו בקורת וזלזלו, זו גם תהיה התפיסה שלי את עצמי. הורה,מורה, חברה קיבוצית... יכולים לבנות ולהרוס אדם.

• האם אדם שקיבל מספיק חיזוקים חיוביים בבית עדיין ירגיש חוסר בטחון בסביבה לא מקבלת?

• האם המושג "בטחון עצמי" הוא נכון בהינתן שהבטחון ניתן מהסביבה? במי או במה עלינו להיות בטוחים? מה היחס הנכון בין עצמי והסביבה? הרי אני רוצה להרגיש מועיל, רצוי, חלק אינטגראלי מהמערכת וכשאני לא מרגיש כך, כשאני לא מרגיש שאני חלק רצוי, אני מרגיש אאוטסיידר, פחד, איום. האם זה נכון ?

בחינוך המיוחד ניתן לראות דוגמאות לכך שאין בכלל דבר כזה נורמאלי, נזקק, הסביבה היא כזו שמגדירה את זה, ואם היא מכילה את השונה, אז לאדם יהיה בטחון עצמי.

• האם זה משהו שמגיע עם הגיל? עם השנים?  

• האם פחד כזה, או חוסר בטחון יכול להיות דבר טוב? למנוע מאיתנו לעשות רע.. (אולי זה בכוונה ככה?) כדי שלא נהיה כל כך בטוחים בעצמנו שנדע שיש מי שמנהל את העולם

• כולם חושבים שגאוותנות זה רע. מה ההבדל בין גאוות יצר לבין ערך עצמי בריא?

• מהו האיזון הנכון בין להיות בעל ערך עצמי לבין ענווה וצניעות?

• איך לא ליפול לגאווה ויוהרה, לעיוורון? (רם ה' ושפל יראה)

להקריא את השיר "בדיוק בדיוק כמו שאני, ככה זה טוב":

מגן אהבה- מילים ולחן - שי אור

http://www.youtube.com/watch?v=-UQugJVbRRg

היום בכיתה לפני כל הילדים שאלה המורה שאלה

אותי שאלה ישר בפנים ולא היתה לי תשובה

כמעט כמעט נפלתי עמוק לתוך בור של בושה

אבל רגע לפני שהתחלתי ליפול הרגשתי פתאום הרגשה

ונזכרתי ש..

בדיוק בדיוק בדיוק כמו שאני ככה זה טוב

שאני שלמה, לא חסר בי דבר, ומותר לי אותי לאהוב

אתמול בשכונה כדורגל שיחקו

ירדתי לשם בריצה, אבל כשכולם לקבוצות התחלקו

אותי אף אחד לא רצה

כמעט כמעט נפלתי עמוק לתוך בור של בושה

אבל רגע לפני שהתחלתי ליפול הרגשתי פתאום הרגשה

ונזכרתי ש…

בדיוק בדיוק בדיוק כמו שאני ככה זה טוב

שאני שלם, לא חסר בי דבר

ככה זה טוב

אתמול כל הערב ציירתי ציור לאמא שחזרה מחו"ל

הראתי לאמא הסברתי ברור..קשקוש יפה היא אמרה

כמעט כמעט כמעט נפלתי עמוק לתוך בור של בושה

אבל רגע לפני שהתחלתי ליפול, הרגשתי פתאום הרגשה

ונזכרתי ש...בדיוק בדיוק בדיוק כמו שאני, ככה זה טוב

שאני שלמה, לא חסר בי דבר, ומותר לי אותי לאהוב

היום באבטיה נזכרתי בשיר, חייכתי ושרתי בקול עמוק

עד ששמעתי מעבר לקיר את אבא צועק עלי- שתוק!

כמעט נפלתי…

• האם עלינו לשאוף להיות משהו אחר ממה שאנחנו?

• האם עלינו לקבל את עצמנו כמו שאנחנו?

• האם עלינו ללמוד לאהוב את עצמנו?

• למה זה קשה לנו?

• בדיוק בדיוק כמו שאני ככה זה טוב- מה ההבדל בין הצורך לשפר את עצמי לבין "לאכול את עצמי"?

• מדוע אדם אוכל את עצמו? שופט ומבקר את עצמו? איך להתגבר על כך?

• מה הקשר בין חוסר בטחון עצמי לבין רגישות?

• שמתי לב שלאנשים רגישים יותר יש נטייה לדימוי עצמי נמוך. האם אכן יש קשר בין שני הדברים? אם כן, האם ניתן להעצים אדם ולשמור על רגישותו כלפי הסביבה? כיצד?

מפחדים מהצלחה:

• הפחד מכישלון שמשתק. מה המחיר שאנו משלמים כשאנו פוחדים לבטא את עצמנו לטובת החברה?

• כיצד נתגבר על הפחד הזה?

• לפעמים גם אם יש לי משהו חשוב להגיד או לתרום, מגיעות מחשבות של ספק ופחד שגורמות לי לא לעשות דבר, לא להחשף כדי לא להיפגע. מה המחיר של כך? איך נכון להתמודד עם מצב כזה?

• איך אני יכולה לדעת שמה שיש לי להגיד, או הפעולה שאני רוצה לעשות היא באמת טובה ונחוצה? אם אדע זאת, וודאי יהיה לי בטחון לבצע אותה.  

• יש לפעמים לאנשים פחד מהצלחה, מדוע? סיפור של לורי.

• מה אנחנו מפסידים מכך שהחברה שלנו ביקורתית ואנחנו פוחדים?

איך לשפר בטחון עצמי? כלים מעשיים

• איך ניתן להעלות ביטחון עצמי, במיוחד לאחר שאדם נפגע, כתוצאה מתאונה או נסיבות חיצוניות, או כאשר ממונים עליו בעבודה ביטלו אותו ואת רצונותיו למימוש עצמי..עד כדי כך שהוא מרגיש שאין לו מקום כלל?

• מה לעשות כאשר אדם מרגיש שאינו ראוי להיות בחברה? שתמיד מרגיש פחות מכולם וקשה לו להתחבר לאנשים?

• מה לעשות כאשר חוסר בטחון מונע מהאדם להגשים את עצמו בחברה?

• מה לעשות כאשר חוסר הבטיחון מונע מהאדם להגשים את עצמו בחברה?

• מה לעשות כשאדם פוחד מהצלחה וגם מלהיות כשלון בו זמנית?

• יש פחד כזה שהחיים פשוט יעברו בלי כלום מרוב הבושה הזו המיותרת, מה היא מונעת מאיתנו?

כעת דמיין מצב שבו שום ביקורת או שיפוט מצד אדם אחר לא יכולה לפגוע ברגשותייך מאחר והדימוי העצמי שלך כבר חזק מספיק. הוא אינו זקוק לחיזוקים בשביל לעמוד בפני עצמו. תהיה לך היכולת להיות רגוע באופן תמידי ליד אנשים אחרים. תוכל לספר לאנשים בחופשיות כיצד אתה מרגיש ומה אתה חושב, להראות להם מי אתה באמת ולא הדמות שלכאורה מאחוריה אתה מסתתר. כמו כן, כתוצאה מכך תוכל ליצור קשרים חברתיים חדשים. עליך להבין זאת-כאשר אתה שלם עם מי שאתה, לא תנסה להסתיר זאת מאנשים אחרים. ללא ספק שבסביבה זאת פשוט יותר להתנהג בצורה טבעית ולתקשר עם אחרים ללא חרדה

http://www.socialphobia.co.il/%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%99_%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%99/

• האם זהו הפתרון הנכון בעיניך לחרדה חברתית?

מהו דימוי עצמי? קבלת העצמי הינה קבלה של מכלול התכונות והמראה החיצוני שלך, כפי שהם משתקפים בעינייך. קבלה של עצמך מאפשרת לך את החופש לטעות. כן, מסתבר שמותר לנו לעשות טעויות! אתה לא צריך להראות מושלם בעיני אחרים כל הזמן כל עוד אתה שלם עם עצמך. שער בנפשך כיצד יכולה להשתנות רמת החרדה שלך כתוצאה מכך. האם תפחד לומר משהו טיפשי או שמא להביך את עצמך אם באמת לא היה משנה לך מה אחרים חושבים? האם היית מפחד מדחייה במצב בו היית מאמין ואוהב את עצמך עד כדי כך שביקורת רעה לא היתה פוגעת בך?

http://www.socialphobia.co.il/%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%99_%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%99/

• האם אפשר בכלים של העולם הזה לשפר ביטחון עצמי?

• האם יש כזה דבר ביטחון עצמי מוחלט, אדם שמרגיש בטוח בעצמו לגמרי?

• מהו ערך עצמי בעינייך? מהיכן יש לשאוב ערך עצמי? איך לבנות את הדימוי העצמי שלי?

המושג דימוי עצמי הוא מכלול התכונות והדימויים שהאדם מייחס לעצמו בתחומי החיים השונים- תכונות אופי, משפחה, סטטוס חברתי, מערכת יחסים זוגית, לימודים, קריירה. דימוי עצמי נמוך נוצר כאשר אדם חש פער גבוה בין שאיפותיו ובין האופן בו הוא מעריך את עצמו ואת הישגיו בפועל. בטחון עצמי נמוך יבטא למעשה חוסר אמונה מתמשך של אדם בכישורים שלו וביכולתו להגיע להישגים.  חשוב להבין כי דימוי עצמי נמוך לרוב לא משקף את יכולותיו האובייקטיביות של האדם, אלא רק את האופן בו הוא תופס אותם. עם זאת, הערכה עצמית נמוכה תפגע ביכולתו של הפרט להביא לידי מימוש את כישוריו ולהגיע להישגים. http://www.hiburimnamal.co.il

בזוגיות, איך משפיעים בני הזוג על ביטחון אחד של השני? האם בן זוג אחד יכולה לגרום לבן זוג השני שהוא כביכול חסר ביטחון להרגיש בטוח בעצמו על עדי היחס שלו כלפיו?

האם אדם שהוא לגמרי חסר ביטחון בתחילת החיים שלו יכול להגיע למצב שהוא בטוח בעצמו? מה יכול לעזור לו בזה? איך אדם יכול להיפטר מביקורת עצמית שגורמת לו לביטחון עצמי נמוך, אם בכלל יכול? איך אפשר להפסיק לשפוט אחרים?

מה הקשר בין היחס של אדם לעצמו לבין היחס שלו לאחרים? האם הוא צריך להתייחס אותו הדבר לשניהם? האם אחרת? האם אחד תלוי בשני? האם אוכל לאהוב ולקבל את עצמי רק כשאהב אחרים? האם ההפך נכון?

יש הבדל בין בטחון עצמי בסביבות שונות. לפעמים אני בטוח בעבודה אבל לא בזוגיות..איך יהיה לי בטחון עצמי בכל סביבה, מה לקחת איתי בתוכי כדי שארגיש תמיד בטוח?  

• מהם הגורמים לדימוי עצמי וביטחון עצמי ?

סרן קירקגור, פילוסוף דני דתי,מושג האותנטיות אינו בעל משמעות או תוכן ספציפי: "האדם האותנטי אינו השמח, החכם, המאושר וכו', השלם עם עצמו והחי חיים מלאי משמעות הנובעים מהחלטתו לחיות כך". בשל הנטייה של קירקגור להציג דיאלקטיקה בכתביו, מתמקד גם בשאלה מי יוגדר כ"בלתי- אותנטי", על פי הגדרה זו, חוסר אותנטיות מתבטא בחוסר בחירה של האדם, אותו אדם "בנאלי, החלש לעומת האינסוף, זה המתחמק מגורלו ונשחק ביומיום".

תיאורית חברתיות : ההגדרה העצמית הינה מאקרו תאוריה על מוטיבציה ואישיות אנושית ומבוססת על הנטיות והצרכים הפסיכולוגים אשר עומדים בבסיס הבחירות שאנשים עושים ללא ההשפעה חיצונית. על פי התאוריה, ישנה הבחנה בין הנעה חיצונית להנעה פנימית אשר מסייעים לפרט להגדיר את עצמו, או במילים אחרות מסייעות לפרט להגדיר את "מה" שהוא בהתאם לבחירות שהוא עושה. חוקרי התאוריה הציעו שלושה צרכים עיקריים אשר עומדים בבסיס המוטיבציה של הפרט לפעול או ליזום התנהגות. לפי החוקרים, צרכים אלו כוללים: הצורך בכשירות, הצורך בחירות אישית והצורך בהשתייכות. צרכים אלה נחשבים לאוניברסליים, מולדים וחיוניים לבריאות הנפשית של האדם. על פי התאוריה, אנשים ייחשבו לאותנטיים כאשר פעולותיהם מבוססות על הנעה פנימית אך לעתים גם מוגדרות כחלק מהנעה חיצונית (תלוי במידת ההשפעה החיצונית), להבדיל- ניכור מהעצמי או חוסר אותנטיות נקשר עם כישלון הפנמה, כישלון ההפנמה, לפי החוקרים קשור בסביבה המידית (הורים) של הפרט ולא בהתפתחות החברתית שלו באופן כללי. לפיכך, אותנטיות היא תוצר של תמיכה בצרכים בסיסיים (כשירות, חירות אישית והשתייכות) עבור הפרט על ידי הסביבה המיידית.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA

• מה זה להיות אותנטי?

• למה יש בתוך תחושת אותנטיות כוח?

אין שום עצמך אותנטי אחד ויחיד. אין שום דבר "טבעי" בהתנהגות של בן אדם, שבאמת שייך לבן אדם ומגיע איתו מהלידה. כל מה שיש, זה מודלים ותפיסות שאימצנו לגבי העולם, דפוסים שליקטנו מאחרים והתאמנו לעצמנו, סט של "חוקים" שעם הזמן נצרבו בראש, לגבי איך ואיפה עלינו לנהוג, לחשוב, לחיות. אצל רוב האנשים, סט ההנחיות הזה נמצא כל כך עמוק בתודעה, שהם לא מסוגלים להבחין שמה שמנחה אותם, אלו כללים ועקרונות שהם אימצו במהלך החיים.   http://www.shtark.co.il/%

• האם אפשרי להיות אותנטי בעולם שכל מה שבתוכנו מוכתב על ידי הסביבה?

• יש אפשרות לחופש בחירה?

האני כפונקציה של הסביבה שלי

מעניין לראות כיצד האדם משתנה בסביבות שונות, איך הוא מתנהג בדלת אמותיו, ואיך הוא שונה בחוגים שונים-

• עם המשפחה:

• חברים:

• מעגלים שונים מוכרים יותר ופחות:

• עבודה:

• עם עצמי, כשאף אחד לא רואה אותי:

בכל סביבה כזו אני מתנהג ממש אחרת! עם המשפחה אני מרשה לעצמי, עם החברים אני צריך להראות שאני גיבור וחברמן ומה לא, תלוי בסביבה, בעבודה אני צריך להיות אחראי ומסור, וכשאני עם עצמי...שם זה בכלל מעניין...שם קורים לנו כל מיני דברים.

מודעות עצמית חשובה מאד כדי לדעת איזה רושם אתה עושה וכדי להיות אדם אותנטי. הסוציולוג ארווינג גופמן הציע תאוריה לפיה  אנחנו למעשה רק אוסף של התפקידים השונים שאנו משחקים. אבל זה מאד חשוב שיהיה לנו תחושה עצמית- מי אתה? מה אתה מעריך? במה אתה מאמין? כדי להמנע מלהיות סתם "זיקית חברתית" שפשוט מנסה להשתלב ולזרום עם הקהל. http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:http://www.psychologytoday.com/blog/cutting-edge-leadership/201310/the-dangerous-art-impression-management

• מדוע אנחנו מתנהגים אחרת בכל סביבה ומה אפשר ללמוד מכך?

• מיהו האני שאינו משתנה מסביבה לסביבה?

• המצב הזה שאנחנו עם עצמנו, עם המחשבות שפתאום תוקפות,, עם כל מיני הדחפים שלנו...לפעמים הוא יכול להיות ממש מפחיד בשביל אנשים (הפרעות אכילה, חוסר אונים בפני פחדים וחרדות), ואז הם עושים הכל בשביל להיות עסוקים, העיקר שלא יהיה שקט ולבד, העיקר לא להיות עם עצמם. מה קורה לנו כשאנחנו לבד? איך לא "לשוטט בחלל" אלא להפוך את הזמן עם עצמנו לפרודוקטיבי? האם חשוב להיות גם קצת לבד? מה כדאי לעשות בזמן הזה?  האם עדיף להיות עסוקים כל הזמן במשהו?

• בכל סביבה כזו אני נמצא- וחווה מערכות יחסים בעלות אופי שונה. למה יש לכל אדם כמה סביבות? מה זה משרת בהתפתחות שלו? איך זה מלמד אותו דברים שונים?

• האם כשאני עם עצמי אני בכל זאת מושפע מהסביבה? מאיזו סביבה?  

• עם מה אני יכול להזדהות כשאני לבד כדי לא לשקוע במחשבות או סיפורים שאני מספר לעצמי?

מה עושים כיום בטיפול?

לא מדובר במשהו בסגנון קבוצת תמיכה שבה כל אחד מספר על עצמו ובעיותיו, למעשה אין בכלל סבב היכרות בין המשתתפים. בתחילה מקבלים מושג כללי על החרדה החברתית, והדברים שאנו עושים שגורמים לה להישאר אצלנו ולהחמיר(כמו הימנעות). כשליש מהטיפול מוקדש להיחשפות הדרגתית למצבים מעוררי חרדה: הן היחשפות במהלך הטיפול והן היחשפויות כשיעורי בית. ההיחשפות תורמת להקטנת החרדה ומראה לנו שאנו יכולים לעשות דברים למרות החרדה והסימפטומים המתלווים אליה.

שליש שני מוקדש לשינוי מחשבתי(קוגניטיבי).החרדה שלנו, כמו כל הרגשות נגרמת ע"י המחשבות. רוב המחשבות שלנו הן אוטומטיות ומהירות מאוד ובד"כ הן חולפות על ידינו מבלי שנשים לב לכך, אך הן מותירות את רישומן על הרגשות שלנו.אין לנו אפשרות לשנות את הרגשות באופן ישיר, אך ניתן לזהות ולשנות את דפוסי החשיבה הלא-רציונליים, לשנותם באמצעות מחשבות מתקנות(לאו דווקא חיוביות), ולהביא ע"י כך להקטנת החרדה(שינוי ברגשות).

שליש שלישי מוקדש לתרגול ושיפור מיומנויות חברתיות המתבצע ע"י לימוד וסימולציות בנושאים כמו סמול-טוק, ראיונות עבודה, בקשות, סירובים,סימולציה של ויכוח בעד ונגד נושא מסויים וסימולציה של להתחיל עם מישהי/ו.

ייתכן שהדברים האלו נראים לחלק מכם כבלתי אפשריים, אך אל דאגה, ההתקדמות בטיפול הינה הדרגתית.

יתרונות הטיפול הקבוצתי על פני טיפול יחידני:

היכרות עם אנשים נוספים שיש להם את אותה הבעיה (וקיימים לעיתים הרבה מפגשים חברתיים מעבר לטיפול עצמו).

אפשרויות רבות יותר להיחשפויות מול קהל וסימולציות.

קבלת משוב בונה מחברי הקבוצה.

במקרים אחדים יש אנשים שבוחרים להישאר לאחר התרגול ולהמשיך לתרגל ללא המטפלת.

אולי היתרון החשוב ביותר לטיפול הקבוצתי הוא האפשרות להשליך מאחרים עלינו. לדוגמא באחד מתרגולי ההיחשפות המשתתפים הקריאו בפני הקבוצה מספר שניתן להם. תרגיל זה היה מרשים מאוד משום שהרבה מהקוראים קראו בצורה מרשימה ולא ניכרה עליהם כל חרדה, אך כשהם סיימו להקריא הם התבקשו לדרג את רמת החרדה שהייתה להם ודרגו אותה ב-90-100 מתוך 100. זה מראה שרוב החרדות שלנו אינן מבוססות ואנו מגזימים בביקורת העצמית שלנו.

http://www.socialphobia.co.il/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C_%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%AA%D7%99/

לבנות חברה טובה

• איך לבנות חברה שתתן ביטחון לכל אחד?

• באיזו מין חברה אני יכול להרגיש בטחון עצמי? מה יש בה?

• איך אני צריך להתנהג כדי להיות חלק נכון וחיובי בתוך חברה כזו?

הנה כמה הנחיות לניהול רושם באופן אותנטי:

• הכר את עצמך. מודעות עצמית חשובה מאד כדי לדעת איזה רושם אתה עושה וכדי להיות אדם אותנטי. הסוציולוג ארווינג גופמן הציע תאוריה לפיה  אנחנו למעשה רק אוסף של התפקידים השונים שאנו משחקים. אבל זה מאד חשוב שיהיה לנו תחושה עצמית- מי אתה? מה אתה מעריך? במה אתה מאמין? כדי להמנע מלהיות סתם "זיקית חברתית" שפשוט מנסה להשתלב ולזרום עם הקהל.

• היה מתחשב וזהיר. עלינו להשקיע מחשבה באינטראקציות החברתיות שלנו. עלינו להיות מאזינים אפקטיביים, לנסות להבין אחרים, את נקודת המבט שלהם. אנחנו צריכים לחשוב על השלכות הדברים שאנחנו אומרים ומעשינו. חשיפה עצמית היא דרך חשובה ליצור מערכת יחסים טובה עם אחרים, אבל אנחנו צריכים להמנע מלחשוף מידע רב מדי מהר מדי, ותמיד לקחת בחשבון איך יגיב הצד השני למה שנגיד להם!

• איך להיות רגיש ביחסים עם אחרים?

• איך לדעת להגיד את הדברים הנכונים, לא לפגוע, לא להעליב, לשמור על טאקט?

• למה יש אנשים שיש להם טאקט וכאלה שאין להם? מהו טאקט? מהי הרגישות הזו ואיך משיגים אותה? (אני זוכרת בילדותי איך ממש הרגשתי שאני צריכה ללמוד את עולם המבוגרים, את הניואנסים הקטנים, הנימוסים וההקשרים שהם עושים כדי לא לעשות טעויות).

• שלוט ברגשות שלך- שום דבר לא יוצר רושם מהר יותר מאשר התפרצות רגשית לא במקום. רגשות חשובים בחיבור לאחרים אבל עלינו לווסת ולמתן אותם בהצגה כלפי חוץ. רגש שלילי ככעס, עצבנות, גועל- תמיד צריך להתבטא כלפי חוץ בצורה זהירה ואסטרטגית. עבור מנהיגים זה קריטי לדעת להראות וויסות רגשי ועדיין לתת לאחרים לדעת מתי אתה מרוצה או לא.

• הקפד על כללי הנימוס. יש סקאלה של חוקים חברתייים, או נורמות שאומרים לנו כיצד להתנהג במצבים חברתיים שונים.כדי לשמר רושם חיובי, זה קריטי לשמור על הנורמות החברתיות הללו ולהראות שאנחנו בעלי נימוסים ויודעים איך להתנהג במצבים שונים. מאד טוב להיות נעים ומנומס.

• היה בעל אומץ ואמונה בחשיבות מטרותיך. ישנן פעמים שעליך להיות אמיץ במצבים חברתיים, לקחת יוזמה ולהתחיל שיחה עם אדם זר, לשאול שאלה טובה או לעזור למישהו שזקוק לעזרה. בנוסף זה חשוב להלחם עבור עקרונות שאתה מאמין בהם, במיוחד בעמדות מנהיגות. רוב האנשים יגבדו אותך על כך שאתה נאמן למה שאתה מאמין בו.

• היה חיובי. יש המון מחקר שתומך בחשיבות רגש חיובי בלעשות רושם טוב. חיוך ואנרגיה חיובית תמיד טובים יותר מאנרגיה שלילית. מנהיגים שם אופטימיים ומראים רגש חיובי, נחשבים אפקטיביים יותר על ידי תומכיהם.

http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:http://www.psychologytoday.com/blog/cutting-edge-leadership/201310/the-dangerous-art-impression-management

• מה זה נקרא לספק ביטחון לכל האנשים עלי אדמות? מתי נוכל להרגיש ביטחון, באיזה מצב, איך אנחנו מתקרבים לזה? איך אפשר להיות חברה לא שיפוטית ומקבלת כזו שתיתן לאדם תחושה של ביטחון? מה צריך לעשות לשם כך?

• איך כדאי שהחברה תתיחס לאלה שלא בטוחים בעצם?

• מה יתן בטחון עצמי לפרטים בחברה הזו? כיצד מגיעים לכך?

• האם יש שלבים בתהליך?

• מהי בדיוק נקודת העבודה כאן?

• האם בהתחלה לא אמור להיות בטחון ונוחות לכולם ובהדרגה יותר? עם ההתפתחות..

• האם בחברה הטובה חשוב להיות "נעימים" זה לזה? לחייך, לדאוג שכולם מרגישים בבית, שכולם מרגישים בנוח, מרגישים רצויים? האם יש צורך בכך?

• מה לעשות אם אני חווה אדישות או יחס מזלזל בחברה?

• מה היחס שעלי לתת לחבר, לאדם שעובד איתי, לאדם שנמצא בסביבה שלי כדי שהוא ירגיש בטחון עצמי? מה יגרום לאדם שעובד איתי נאמר לממש את עצמו, להרגיש בטוח בעצמו? מה אני יכול לעשות כדי לעזור לו?

בטחון עצמי בעבודה:

אני יועצת ארגונית ואני רוצה לבנות תוכנית- סדנאות, הרצאות וכד' בארגון שתעזור לאנשים להרגיש בטחון בעבודה כך שהם יוכלו להביא את עצמם למימוש הטוב ביותר.

• איזה תהליך עלי להעביר את העובדים?

• איך כדאי להתחיל?

• איך תראה סדנה לדוגמה?

• האם יש הבדל בין בטחון עצמי במעגלים השונים..

להנחיל בטחון לילדים שלנו

• מה התרומה של ההורים לביטחון העצמי של הילד ואיך אפשר לעזור לילד לגדול עם בטחון עצמי נכון?

• ממה ילד צריך לשאוב את הבטחון שלו?

• במה עליו להיות גאה?

• איך לתת מחמאות נכון?

• כיצד לוודא שהילד שלי לא יהפוך למגלומן שבטוח שהוא עליון מכולם כפי שקורה לעיתים בימינו?

• כיצד החברה הטובה תשתמש בתופעות הללו בטבע האדם לטובה?

טעות הייחוס הבסיסית (Fundamental Attribution Error) היא מונח בפסיכולוגיה חברתית לפיו בני אדם נוטים בעת שיפוט של בני אדם אחרים לתת משקל יתר לגורמים פנימיים שהביאו לביצוע המעשה, כגון תכונות ומנטאליות של המבצע, ולתת משקל חסר להשפעת הסיטואציה והגורמים החיצוניים שאינם תלויים באדם שהובילו למעשה. הנטייה נובעת מהבולטות הרבה יותר של מבצע ההתנהגות בהשוואה לסיטואציה שהוא מצוי בה.

כך לדוגמה, אם אדם יפוטר על ידי המעסיק מעבודתו, הוא ינטה לפרש זאת כחוסר הוגנות או רשעות של המעסיק, ולא יתן דעתו לכך שהפיטורין נובעים ממצבו של העסק, הצורך בביצוע קיצוצים וכדומה.

על פי מחקרים, בחברות מערביות יש נטייה גבוהה לבצע טעות ייחוס זו, ויש נטייה ליחס בהן יותר את התנהגות האדם לגורמים פנימיים. לעומת זאת במזרח הרחוק טעות ייחוס זו איננה נפוצה, מכיוון ששמים בה יותר דגש לשדה ההתרחשות. מחקר נוסף הוכיח שדווקא אצל ילדים טעות הייחוס הבסיסית פחות נפוצה.

הטיה הפוכה לזו של טעות הייחוס הבסיסית היא ההטיה לטובת העצמי, הנטייה של אנשים ליחס את כישלונותיהם לגורמים ולנסיבות חיצוניים, ואת הצלחותיהם לגורמים פנימיים.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%97%D7%95%D7%A1_%D7%94%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%AA

נבואה המגשימה את עצמה:

נבואה המגשימה את עצמה או אפקט פיגמליון היא תופעה שהגדיר הסוציולוג רוברט מרטון בשנת 1948. משמעותה של תופעה זו היא: חיזוי בלתי מבוסס המעורר התנהגות חדשה ובכך גורם לתפיסה המוטעית הראשונית להתגשם. הפילוסוף קרל פופר קרא לתופעה "נבואת אדיפוס".

מבחינה קוגניטיבית בין יתר הגורמים העיקריים לנבואה המגשימה את עצמה הוא סכמות. הסכמות מסייעות לאדם להבין את העולם באופן יעיל על סמך ניסיון העבר שלו. משפיעות על החשיבה בכך שהן פועלות כמסנן עבור מנגנוני הקשב שלרוב מאפשר רק למידע שתואם אותן להירשם בתודעה ולעבור את תהליך הקידוד בזיכרון לטווח ארוך, הן אף משפיעות גם על המידה ואופן השליפה של אותו המידע. כתוצאה מכך יש להן עמידות בפני מידע סותר ונטייה לעודד התנהגות אשר תוביל לאישורן‏^[1].

דוגמאות:

רוברט מרטון הדגים את התופעה בעזרת אירוע שהתרחש בשנת 1932 בבנק בארצות הברית. על הבנק נפוצו שמועות שהוא על סף התמוטטות. בעקבות השמועות (הלא מבוססות) משכו לקוחות רבים את כספם בו זמנית, דבר שהביא להתמוטטות של הבנק. כך קרה שציפיותיהם של הלקוחות התגשמו, כלומר, הנבואה התגשמה.

יסורי איוב:

איוב,שסבל מיסורים רבים,התאונן באומרו :"כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי".כאן בעצם איוב טען שכל יסוריו הגיעו לו מפני שפחד שיבואו עליו.

אפקט פיגמליון:

פיגמליון הפסל, דמות אגדית של המשורר הרומאי הקדום, אובידיוס, ייצר פסל של האישה האידאלית, גלתיאה. לאחר שפיגמליון פיסל את הפסל, הוא התאהב בה על אף היותה פסל. אמונתו ואהבתו כלפי הפסל היו כה חזקים עד שאפרודיטה הפכה את הפסל לאישה אמיתית. לאפקט פיגמליון יש על פי רוב קונוטציה חיובית.

נבואת אדיפוס:

ע"פ המיתולוגיה היוונית, המלך לאיוס, אביו של אדיפוס ציווה להרוג את בנו כדי לחמוק מגורל הנבואה שאמרה שלאיוס ייהרג על ידי אדיפוס, אך בזאת בעצם גרם לנבואה להתממש. לנבואת אדיפוס יש על פי רוב קונוטציה שלילית.

תוכניות מצטיינים:

בתי ספר ומוסדות אחרים מרבים להשקיע משאבים נוספים בחניכים בעלי יכולת מוגברת, כאשר הניתוח המקדים מנבא אחוזי הצלחה במקצועות מסוימים. ההשקעה המואצת באוכלוסייה המוגדרת משפרת את סיכוייהם להצליח במקצוע מעצם ההכשרה הנוספת, ובכך מקיימת את אותה הנבואה עצמה. מלקולם גלדוול מבקר את שיטת מיון המחוננים כיום. לטענתו המחוננים שנבחרים אינם בהכרח מחוננים אלא פשוט בשלים יותר. נקודה זו הוצגה בספרו מצויניםשהיה לרב מכר. הספר מתחיל במחקר של גלדוול עם השאלה מדוע מספר לא פרופורציונלי של שחקני ההוקי הטובים ביותר בקנדה נולדים בחודשים הראשונים של השנה הקלנדרית. התשובה, הוא מציין, היא מפני שהקבוצות בליגות הנוער בהוקי בקנדה קובעות את הקבלה לפי שנה קלנדרית (ילדים שנולדו ב-1 בינואר משחקים בליגה יחד עם אלו שנולדו ב-31 בדצמבר באותה שנה). ילדים שנולדו בתחילת השנה הם גדולים יותר ובעלי בשלות רבה יותר מאשר המתחרים הצעירים שלהם ולכן הם מזוהים לעתים קרובות כספורטאים טובים יותר, מה שמוביל לאימון נוסף שגורם לכך שהם ישתפרו עוד יותר מה שגורם לסבירות גבוהה יותר להתקבל לקבוצות הטובות בהוקי שם הם ישתפרו יותר וחוזר חלילה. הנקודה היא שבעוד שבהתחלה הילדים לא היו טובים יותר אלא רק בשלים יותר כתוצאה מהאימונים הם באמת נהיו טובים יותר (מה שיוצר סוג של נבואה המגשימה את עצמה).

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%94_%D7%90%D7%AA_%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%94

מקור שליטה

(הופנה מהדף מוקד שליטה)

מקור שליטה‏‏^[1], מוקד שליטה או מיקום שליטה (באנגלית: Locus of control) הוא מונח בפסיכולוגיה, המתייחס לאמונתו של אדם באשר למה גורם לדברים טובים או רעים בחייו (באופן כללי, או בתחום מסוים, כגון בריאות או הצלחה בלימודים). מקור השליטה עשוי להיות פנימי (כלומר, האדם מאמין כי הוא שולט בעצמו ובחייו) או חיצוני (האדם מאמין כי חייו והחלטותיו נשלטים בידי סביבתו, בידי כוח עליון או בידי אנשים אחרים). המונח נטבע בשנת 1954על ידי הפסיכולוג האמריקאי ג'וליאן רוטר לשם ציון היבט חשוב של האישיות.

ההיסטוריה של המושג:

המושג "מקור שליטה" נולד במסגרת תאוריית הלמידה החברתית של האישיות שניסח רוטר (1954). היסטוריה מוקדמת של המושג נמצאת אצל לפקורט (Lefcourt, 1976), אשר מקשר בראשית מאמרו בינו ובין חוסר אונים נלמד. לפקורט הגדיר מקור שליטה נתפשׂ (perceived) באופן הבא: "השליטה הנתפשׂת מוגדרת כציפייה מוכללת לשליטה פנימית או חיצונית בחיזוק". לפקורט מסביר כי שורשי המחקר המוקדם בנושא ציפיות לחיזוקים מצויים בשנות ה-50, בעבודת הדוקטורט של ג'יימס (James) ופארס (Phares) בהנחיית רוטר באוניברסיטת אוהיו. נעשו ניסיונות לזהות את ראשית התהוות המושג בעבודתו של אלפרד אדלר, אך המקור הישיר נמצא בעבודתם של תלמידיו של רוטר, ובהם ויליאם ה' ג'יימס (לא ויליאם ג'יימס), אשר חקר שני סוגים של העתקת ציפיות:

• העתקת ציפיות טיפוסית – אמונה כי הצלחה או כישלון יגררו אחריהם תוצאה דומה;

• העתקת ציפיות לא טיפוסית – אמונה כי הצלחה או כישלון יגררו אחריהם תוצאה שונה.

המחקר בתחום הוביל את הפסיכולוגים לשער כי אנשים הנוטים לגלות העתקת ציפיות טיפוסית הם אלה שקרוב לוודאי כי ייחסו את מה שקורה להם ליכולותיהם, בעוד שאלו הנוטים לגלות העתקת ציפיות לא טיפוסית ייחסו לרוב את הטוב והרע שבחייהם למזל. ובמילים אחרות: ניתן לחלק את בני האדם לשניים: אלו הנשענים על יכולת (גורם פנימי) לעומת אלו הנשענים על המזל (גורם חיצוני). ואולם, לאחר 1970 העיר ברנרד ויינר (Weiner) כי ייחוס ליכולת וייחוס למזל נבדלים גם בכך שהראשון הוא ייחוס לגורם יציב וקבוע, בעוד האחרון הוא ייחוס לגורם שאינו יציב.

בשנת 1966 פרסם רוטר בכתב העת "Psychological Monographs" מאמר מהפכני בתחום, שבו סיכם מחקר של למעלה מעשר שנים שלו ושל תלמידיו, אשר ברובו לא התפרסם עד אז. בהמשך דן רוטר (1975, 1989) בבעיות ובתפיסות מוטעות שעלו בשימוש שעשו אחרים במבנה השליטה (הפנימית או החיצונית) בחיזוקים.

מקור שליטה ואוריינטציות אישיותיות:

רוטר (1975) מבהיר כי מקור שליטה פנימי ומקור שליטה חיצוני אינם שני מצבים דיכוטומיים, אלא הם מציינים שני קצוות של רצף. 'פנימיים' נוטים לייחס תוצאות או אירועים בחייהם לשליטתם; לעומתם, 'חיצוניים' ייחסו אותם לנסיבות חיצוניות. לדוגמה, סטודנט בעל מקור שליטה פנימי יאמין כי הציונים שהשיג הם פרי יכולותיו ומאמציו, בעוד שסטודנט בעל מקור שליטה חיצוני יאמין כי הציונים שהשיג נובעים ממזל טוב או רע, או מפרופסור שכותב מבחנים גרועים או שמחלק ציונים באופן גחמתי; ומשום כך סביר פחות כי הוא יצפה לכך שיכולותיו או המאמצים שישקיע יביאו להצלחתו, ומכאן שסביר פחות כי יתמיד בעבודה קשה עבור ציונים גבוהים. לכך יש השלכה ברורה על ההבדלים שבין 'פנימיים' ו'חיצוניים' ביחס למוטיבציה שלהם להישגים (Achievement Motivation). בשל העובדה כי הם ממקמים את השליטה מחוץ לעצמם, נוטים 'חיצוניים' לחוש שליטה פחותה על גורלם. אנשים בעלי מקור שליטה חיצוני נוטים להיות לחוצים יותר ונוטים יותר לדיכאון.‏‏^[2]

מאפיינים:

רוטר (1966) האמין כי 'פנימיים' מגלים שני מאפיינים מהותיים: מוטיבציה גבוהה להישגים, ומוכוונות-חיצונית נמוכה. זה היה הבסיס ל"סולם מקור שליטה" שהוצע על ידי רוטר ב-1966, אם כי הוא התבסס על אמונתו של רוטר כי מקור שליטה הוא קונסטרוקט חד-ממדי. מאז 1970 היו שאתגרו את הנחתו של רוטר בדבר חד-ממדיות; אחד מאלה שביקשו לבחון את אמיתותה היה ליוונסון (Levenson), אשר טען כי יש להפריד בין ממדים שונים של מקור השליטה (ובהם לדוגמה, אמונתו של אדם כי האירועים בחייו הם פרי גורל, נקבעים בידי אנשים חזקים אחרים וכי אין בידו לשנותם).

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%93_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%94