חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 882- 883

חיכוכים בקבוצת קבלה,

יחס לרע ולטוב בקבוצת קבלה

מטרות:

• איך מתייחסים, בקבוצת לומדי קבלה, לתופעות אישיות/ אנושיות כמו כעס, ביקורת, אי הסכמה. במה זה שונה מההתייחסות לכך בקבוצות/ חברות הרגילות?

• איך משתמשים בדברים השליליים, כמוזכר לעיל, כדי למשוך את הכוח החיובי שבטבע?

• איך אפשר להשתמש גם בדברים הטובים, כדי להגיע לכוח החיובי שבטבע?

זרימה:

• הגישה לחיכוכים (מצבים שליליים) בקבוצת קבלה.

• ביקורת ושיפוטיות.

• התמודדות עם פגיעה.

• התמודדות עם רגשות שליליים כלפי מישהו אחר.

• משיכת הכוח החיובי בטבע/ הכוח המתקן.

• תוצאות התהליך.

• שימוש מחוץ לקבוצה.

פתיח:

בחיינו, אנו חווים הרבה מאד מצבים לא נעימים ביחסים בין איש לרעהו. זה מאד בולט במשפחה, במקומות העבודה, בצוותי עבודה, ולמעשה בכל מקום שבו אנשים חיים יחד. אולי אחד הדברים הבולטים והמפריעים ביותר זוהי הביקורת שיש לנו אחד על השני, שמשמעותה בעצם שאנחנו רואים את הרע שבאחר, ונוטרים לו טינה על כך. יש הרבה פעמים חוסר הבנה, תקשורת לא נכונה, ובאופן כללי התנהלות לא נכונה ביחסים שגורמת לתחושות שליליות, שמאמללות גם את מי שהן מופנות כלפיו, וגם את מי שמרגיש אותן, וזה מכביד עלינו מאד. בתוכניות קודמות, דיברנו על כך שהסיבה טמונה בטבע האדם עצמו, באגואיזם שלנו, אותו ניתן לתקן בתוך קבוצה לפי שיטת התיקון. בנוסף, דיברנו כי בקבוצת קבלה, כשמנסים למשוך את הכוח הטוב שבטבע, מתגלה בנו יותר ויותר רע שצריך לתקן. היום נדבר על שיטת התיקון, ומה היא מציעה לנו, על מנת להתמודד נכון עם התופעות השליליות השונות המופיעות ביחסים בינינו, בקבוצת לומדי קבלה.

נציג שתי גישות קיימות:

גישה אחת: אם מישהו עשה משהו שפגע בי, אני אברר איתו , אשתף ברגשות שלי, אנסה להגיע לעמק השווה. אולי במקרים מסוימים אפילו אעמיד אותו במקום.

היתרונות: לא ברחתי ולא הדחקתי, יכול ליצור אינטימיות גדולה יותר.

החסרונות: יכול להביא לפיצוץ, לויכוחים בלתי נגמרים , לבזבוז רב של אנרגיות. לא תמיד יעיל.

גישה שתיים: להימנע מעימותים. איפוק. אם מישהו עשה משהו לא יפה כלפיי, לא להגיד כלום, לבלוע את זה, להיות חיובי, לשמור על קור רוח. אם מישהו מספר משהו לא טוב על מישהו, להתעלם מזה. להמציא סיבות אפשריות כדי להצדיק את המעשה או את האדם.

היתרונות: לא בוזבזה אנרגיה על עימות, נמנע פיצוץ שהיה יכול לסיים את היחסים או לערער אותם מאד.

החסרונות: לפעמים יכול להצטבר בפנים תסכול מדברים שקורים ולא נעימים לי. הכעס חייב ללכת לאנשהו, יכול להתפוצץ בסוף, חוסר אינטימיות. גם אם לא אמרת כלום, עדיין הרגשת ונשארת מרוחק, לא יצרת קרבה, אולי אפילו יווצר ניתוק הדרגתי. (ואפילו נוצרים מרירות, שנאה וכעס שקשה מאוד לתקן אחר כך).

אלה הן שתי גישות, שמייצגות במשהו את הנסיון להתמודד עם יחסים, והן לא באמת מספקות. אחת מביאה למריבות ולפיצוצים, והשנייה מייצרת ריחוק וחוסר אינטימיות.

הגישה לחיכוכים (מצבים שליליים) בקבוצת קבלה

• מהו היחס הנכון בטבע לרגשות שליליים? לקונפליקטים שמתגלים בקבוצה?

• מהו היחס הנכון, שצריך להיות, בין אנשים?

• מהו ההבדל ביחס למצבים שליליים, בקבוצת קבלה, לבין היחס, למצבים שליליים, במקומות אחרים?

• מהו ההבדל המרכזי בין הגישה בקבוצת קבלה לגישות הרווחות?

• בחיים במצבים של קונפליקט הרבה פעמים מנסים להגיע למצב של שקט יחסי, להרגיע את הרוחות. האם כך נוהגים גם בקבוצת קבלה?

• האם יש חשיבות למצב שקרה, לפרטי המקרה, האם מנסים לפתור איכשהו את המצב שקרה או שמתרכזים רק בבקשות למשיכת הכוח הטוב שבטבע?

• מתי מדברים על משהו שלילי שקורה בקבוצת קבלה, ומתי לא?

• ע"פ אילו עקרונות, היחיד אמור להתייחס לכל מצב שקורה לו עם חבריו?

• האם קיימת נוסחה או אקסיומה בסיסית שלפיה היחיד מתקשר עם חבריו?

ביקורת ושיפוטיות

ביקורת ושיפוטיות זה דבר שעולה לנו בצורה כמעט אוטומטית. כשאני מקשיב למישהו בקבוצה, בד"כ יש לי המון "רעש פנימי". כלומר אני מבקר את דבריו, את הדרך שבה הוא מציג את הדברים את איך שהתלבש היום, ושהגיע באיחור. אני לא יכול להפסיק לבקר אחרים. כבר מזמן אמרו לי שאני "חד ראייה" ושם לב לפרטים ואני מיד מרגיש שמי שמדבר אלי ליבו ופיו אינם שווים. מצד שני, אני שונא שאומרים עלי ביקורת, זו הרגשה משפילה, גם אם יוצא שהביקורת נכונה, אני שונא את זה.

אם אנחנו נמצאים בקבוצת קבלה ורוצים למשוך את הכוח החיובי שבטבע:

• מה המקום של ביקורת בתוך קבוצת קבלה?

• מה עושה ביקורת למערכות היחסים שלנו בקבוצה?

• מה האדם אמור לעשות, עם הביקורת שמופיעה אצלו, ביחס לאחר?

• האם אדם צריך לבטא את הביקורת שלו כלפי חוץ? אם לא למה? אם כן אז איך?

• האם בקבוצת מקובלים הייתי מפסיק לבקר אחרים? האם שם כולם כנים וטובי לב?

• מה הקשר לכוח העליון במערכת היחסים שלי עם חבריי לקבוצה?

אם אסור לבטא ביקורת:

• אז איך מעלים בעיות אם אי אפשר לבטא ביקורת?

• האם להתחבר זה נקרא לוותר על דעתי?

אם אפשר לבטא ביקורת:

• איך להתייחס נכון לביקורת שחבר בקבוצה אומר עלי?

במידה וקורה מקרה ומישהו מבטא כלפיי ביקורת:

• מה התגובה הנכונה מצדי במקרה כזה?

• האם אני צריך להתגבר על הרגשות שלי ולהראות לו אהבה? איך אפשר לעשות זאת?

• מה לעשות עם הרגשות השליליים שזה מעורר בי?

• איך מונעים תופעה כזו בהמשך?

קנאה וכעס הם רגשות מאד חזקים, מאד קשה להחזיק את הבערה הזאת בפנים. לפעמים אין שליטה וזה מתפרץ החוצה על החברים בקבוצה:

• איך מתמודדים עם מצב כזה בקבוצת קבלה? מה עושים?  

התמודדות עם פגיעה

• כיצד להתייחס לרגשות שליליים שאני מרגיש מחבריי לקבוצה אליי?

• האם נכון להגיד למישהו, אם משהו שהוא עושה או עשה מפריע לי?

• אם אנחנו מרגישים שמישהו נעלב, או נפגע מאיתנו מאיזושהי סיבה, האם חשוב לברר איתו מה קרה לו, ולהתייחס לכך? או שפשוט להניח לזה ולחכות שיחלוף?

• אם אני נעלב מאיזושהי סיבה, האם לפתוח את זה מול הקבוצה? או מול האדם שפגע בי? או פשוט להניח לזה? מה יגרום לתחושה הרעה לעבור?  

• אם אני מאד רגיש ונעלב הרבה פעמים מהיחס אלי. מה עלי לעשות?

• אם אני מרגיש לא שייך, מה עלי לעשות?

• אם אני מרגיש דחוי, מה עלי לעשות?

• אם אני משקיע את כל כולי, אך מרגיש שלא מתייחסים אלי ברצינות. מה עלי לעשות?

• נניח ונתקלתי במצב לא נעים ביחסים, של ביקורת או לשון הרע שגרמה לפעולות של "דחיה חברתית" וכדומה. עכשיו מאד כואב לי מזה, ציפיתי ליחס של אהבה, וקיבלתי יחס של דחיה. הכאב הזה מאד ממשי. מחקרים מראים שדחיה חברתית מפעילה במוח את אותם אזורי כאב שמופעלים בכל פגיעה פיסית. איך עלי להתמודד עם הכאב הזה?

• יש אנשים שהם רגישים יותר, נפגעים ביתר קלות. יש אנשים שסף הרגישות שלהם נמוך יותר. הם פשוט לא מתרגשים ממה שאחרים עושים או אומרים עליהם באותה מידה. גם בקבוצת קבלה אנשים הם בעלי רמות רגישות שונה. האם לאנשים פגיעים קשה יותר לעבוד בקבוצת קבלה? האם יש יתרון למי שהוא יותר אדיש למעשיהם של אחרים? או שההפך?

• יש אנשים שהם באופן טבעי יותר פופולריים, שכולם אוהבים להיות בחברתם ומרעיפים עליהם יחס טוב, וכאלה, שבאופן טבעי, פחות. בבתי הספר זה מאד ברור לעין, שיש את אלה ש"מקובלים" בחברה, ואלה שהם דחויים ונדחקים לצד. האם זה כך גם בקבוצת קבלה, לפחות בהתחלה, ואם כן איך מתקנים את זה?

התמודדות עם רגשות שליליים כלפי מישהו אחר

• מה עושים אם מתגלה בי כעס כלפי אדם בקבוצה?

• מה עושים אם מתגלה בי קנאה כלפי אדם בקבוצה?

• מה קורה כשאני רואה חברים ננעלים במעגל של מצב לא נעים? מה אני כחבר אמור לעשות? להתערב? לקחת צד?

• מה עושים כשאני לא מצליח להתגבר על הרגשות השליליים בקבוצה?

מה לעשות אם אני מרגיש שאני נדחה מאחד החברים בקבוצה - כי:

• "אין כימיה"

• אני לא מעריך אותו - הוא טיפש, מתנשא, קל דעת, לא יוצלח וכו'.

• ההתנהגות שלו מאד שונה משלי וזה דוחה אותי.

• מערכת הערכים שלנו שונה לחלוטין - אני טבעוני והוא טורף בשר, אני ימני והוא שמאלני, אני חילוני והוא דתי.

חבר אחד בקבוצה שיש אליו תחושת דחיה יכול להרוס את ההרגשה הטובה. כל מה שהוא אומר או עושה ממש מקפיץ אותי. באופן טבעי האינסטינקט הראשוני הוא להתרחק מאותו חבר עד כמה שניתן. אם היה אפשר לעבור קבוצה, עוד יותר טוב.

• איך מתמודדים בקבוצת קבלה עם מצבים כמו שתוארו לעיל?

• מה התועלת מצורת התמודדות שכזו? - מה מרויחים, מה מפסידים?    

• האם נכון לשתף מישהו מהקבוצה בבעיה שלי?

• מה לעשות במקרה של דחיה פיזית (מראה, ריח רע…)?

• האם יש עקרונות חד משמעיים ליחס לחברים?

• האם אותם העקרונות תקפים תמיד ולא משנה מה אני מרגיש או שהחבר עשה לי? אם כן, למה העקרונות הם מוחלטים כשהמצבים הם כל כך מגוונים, וההרגשה היא כל כך אמיתית?

• כל אדם מגיע עם חבילה שונה של הרגלים, העדפות, תכונות אופי - מה אם אני אדם רגזן מטבעי? ביקורתי, עצלן, לא נעים וכו' - איך אני צריך להתמודד עם הנטיות הטבעיות שלי? להעמיד פנים?

• מהי התנהלות נכונה בקבוצה? יש אנשים שמיד אני מרגיש קרוב אליהם וקל לי לעבוד איתם בקבוצה. הם חושבים כמוני, אני מבין את קו המחשבה שלהם. אחרים לעומת זאת ממש לא ברורים לי. איך מתייחסים לכל הדעות השונות בקבוצה לפי הקבלה?

• כיצד להתייחס לרגשות שלילים שמתגלים בי כלפי חברים?

משיכת הכח החיובי בטבע/ הכח המתקן

• איך משתמשים במצבי קונפליקט, תחושות שליליות, מצבי דחיה, כעס, קנאה, שנאה וכו', כדי למשוך את הכוח החיובי בטבע?

• מה מערכת היחסים בין הכח הטוב לכח הרע?

• איך הם מפעילים אחד את השני? מה נוצר ביניהם? הרגשה חדשה? איזו?

• האם כדאי ליצור באופן מכוון מצבים שליליים בקבוצת קבלה כדי למשוך את הכח המתקן?

• מה קורה לרגשות השליליים שבנו כשמושכים את הכוח המתקן?האם הם נעלמים?

• האם אפשרי לאהוב חבר ולשנוא אותו במקביל?

• איך מרגישים חברים זה כלפי זה, אחרי שהיו במריבה ומשכו את הכוח המתקן? האם הקשר ביניהם התחזק? האם האינטימיות גדלה?

• האם עדיף לשתוק כשמרגישים שנפגענו ממישהו ורק למשוך כוח מתקן? או שיש יתרון לכך שכל הקבוצה יודעת שיש מצב של קונפליקט?

• האם אדם יכול להתמודד לבדו עם מצב של קונפליקט בקבוצה, או שהוא זקוק לתמיכה מאחרים?

• איך משתמשים בקבוצת קבלה בדברים טובים כדי להגיע לכוח החיובי שבטבע?

• מה לעשות אם אני חושש מאד מקונפליקטים? איך לאזור אומץ כדי לעבור אותם, אם זו הדרך לאהבה ולתיקון?

תוצאות התהליך

• האם אפשר להסיר את המגננות בהתנהלות שלנו בקבוצה?

• נאמר וכולנו משתדלים להתייחס אחד לשני לפי כל הכללים, בכבוד ובהתחשבות - מה קורה לכל הרגשות השליליים שמתגלים במהלך התנהלותנו בקבוצה? האם הם מודחקים? האם הם נשארים? נעלמים? מותמרים למשהו אחר? מה קורה לכל ה"אנרגיה השלילית" שמתגלה?

• מה קורה לאדם הפרטי? מה קורה לכל הקבוצה?

שימוש מחוץ לקבוצה

• מה מכל אשר דברנו שמיש בחברה בכלל? האם ההתנהלות בקבוצת קבלה, כללי ההתנהגות בה, יכולים להביא לתוצאות טובות במערכות יחסים גם מחוץ לקבוצה?

• האם אפשר להשתמש באותם עקרונות במשפחה, בעבודה וכו'?

• האם הכוח המתקן בטבע יכול להיות שותף גם שם?

• האם הכוח המתקן, יכול לתקן את היחסים בין אנשים גם מחוץ לקבוצה?