מחקרים מראים שקשרים חברתיים חשובים מאוד לאושר שלנו. למה זה כך? מהי צורתו של הקשר המתקדם ביותר שנוכל לבנות עם הזולת? לאיזו רמת אושר הוא יביא אותנו בעולם של מחר?
חוק הטבע אומר שהתקשרות בין חלקים יוצרת את החיים ומפתחת אותם. הדומם, הצומח והחי, כל המערכת האקולוגית מתקדמת לחיבורים יותר ויותר משוכללים. איפה שלא נסתכל, מידת הקשר האינטגרלי שבין הפרטים היא שקובעת את רמת החיים, את ההרגשה, את היכולת לשרוד, את היכולת להגן על עצמך, ועוד.
ניקח לדוגמה את הגוף שלנו. יכולת האיזון העצמית שלו וההתגברות על חולשות או מזיקים, אפשרית רק בזכות הקשרים הרבים שיש בין התאים השונים. הם תומכים זה בזה, משלימים זה את זה, ויחד יוצרים את זרימת החיים.
אילו יכולנו להעתיק את צורת הקשר האינטגרלי הזו לחברה האנושית, ודאי שהיינו מצויים במצב מאוזן מבחינה פסיכולוגית, משפחתית, חברתית, תרבותית וכלכלית. אבל בינתיים אנחנו לא יודעים לבנות בינינו כזה קשר.
במבט כולל, היקום כולו התחיל מכוח אחד, מאנרגיה אחת. בהתאם לזאת, עד כמה שנימשך גם אנחנו להיות מקושרים במערכת אחת, במחשבה אחת, בכוונה אחת להיות מאוחדים בחיבור ובערבות הדדית, כך נהיה יותר עמידים, חזקים ובריאים בכל ההיבטים.
בימי קדם אנשים היו מחוברים זה לזה בחברות פרימיטיביות. אחר כך האגו גדל והרחיק בין בני האדם. מאז המאה ה-16, בעיקר, רואים התעוררות של דחף להתקשרות. המהפכה המדעית, התעשייתית והטכנולוגית, התפתחות אמצעי קשר כמו דפוס, טלגרף, טלפון ורדיו, סלילת פסי הרכבת ששימשה להעברת סחורות ובהמשך לתחבורה וניוד ממקום למקום – כל אלה קישרו בין בני האדם עוד ועוד. במקביל, התפתח גם הצורך בשמירה על הפרטיות. כך נוצרה מין דואליות שכזו: יש בנו רצון לקשר, אבל גם רצון להיבדלות. שני הרצונות הללו נמצאים בהתנגשות, שהיום דורשת בירור.
האושר האמיתי, אומרים החכמים, טמון בחיבורים נכונים בין אנשים, בקשרים חברתיים משלימים. למה? כי רק בקשר בינינו אפשר למצוא את אותו כוח אחד שמנהל לנו את כל החיים. ככל שאנחנו מפצלים את הכוח הזה, מפזרים אותו להרבה מאוד כיוונים, אנחנו יותר סובלים. במידה שאנחנו מאחדים אותו, על ידי חיבור והשלמה בין אנשים, כך הכוח האחד מתחיל לבלוט. והגילוי שלו ככוח שמקשר בין כולם לכולם, דווקא הוא שמביא עימו אושר, שמחה, שגשוג והצלחה.
יוצא לנו כך: כוח אחד יצר את החומר בחלקיקים מנוגדים שהתפזרו במפץ הגדול, אחר כך הם התחילו להתחבר ביניהם ולחזור כביכול לאותה צורה אחת. בהמשך נוצרו תנאים להתפתחות הדומם, הצומח, החי והאדם. וכאשר אנחנו בני האדם ממשיכים את מגמת החיבור הכוללת הזו, מתוך השתתפות עצמית, מתוך הבנה, שכל, בירור, מודעות ורצון להימשך לאותו כוח אחד, בכך אנחנו חוזרים לאותו מקור ויכולים ליהנות ממנו.
הבנת התמונה הרחבה מבהירה שטיב הקשרים בין אנשים עומד בבסיס כל תופעה. כך למשל "צרת רבים חצי נחמה". נניח שצרה כלשהי נופלת על כלל האוכלוסייה. במקרה כזה ההרגשה הרעה מתחלקת בין כולם, ולכל פרט נעשה יותר קל. הוא לא לבד תחת אותה מכה. לעומת זאת, אם מגיע משהו טוב לכלל החברה, אז התחושה הטובה לא מתחלקת אלא מכפילה את עצמה. התחושה הטובה של הפרט יכולה להיות מועצמת עוד ועוד, לפי מידת החיבור שלו לכלל החברה. אם כן, בכוח החיבור הצרה מתחלקת בין כולם, ואילו האושר והשמחה מכפילים את עצמם.
דוגמה נוספת היא ביקור חולים. מצד הטבע כולנו קשורים במערכת אחת כאמור, ולכן כשמבקרים חולה יש ביכולתנו להקל על המחלה עצמה. החיבור הפנימי שלנו אליו, ההתקשרות הרגשית באהבה ובדאגה, הרצון להעביר לו כוח מרפא, מביאים לכך שאנחנו כאילו נמצאים עם החולה בגוף אחד, לוקחים חלק ממחלתו אלינו ומאזנים אותה בגופנו הבריא, כביכול. על ידי זה אפשר ממש לסייע לו להירפא.
במידה שנלמד להיות פתוחים איש לרעהו, נוכל להעביר אושר זה לזה. על זה מדבר הכלל הגדול של "ואהבת לרעך כמוך". כשאימא מחזיקה את התינוק האהוב שלה על הידיים, הוא פתוח אליה, מכוון כל כולה לספוג ממנה כל מה שרק אפשר, ולכן מתפתח וגדל. ככל שנרגיש שאנחנו לא זרים אלא קרובים, כאיש אחד בלב אחד, כך נוכל להרים זה את זה מכל מצב ומצב. וכמו אותה אימא שהטבע ממלא אותה בכוחות עבור התינוק שלה, כך נתמלא גם אנחנו בשפע להעברה.
כמה שנרצה לתת מתוך אהבה, כך האושר יזרום דרכנו בהכפלה. וכמה שנעשה את האחרים מאושרים, כך נרגיש שאנחנו עצמנו מתעשרים. אין בזה הגבלה: ככל שנכוון את עצמנו להשפיע כל טוב לזולת, כך נרגיש שיש לנו יותר רצון ויותר יכולת, מפני שזה יחבר אותנו לאותו מקור אנרגיה עליון. לכוח האחד, שמחזיק בתוכו את כל היקום.
במבט אבולוציוני רואים שהעולם שבו אנחנו חיים נעשה יותר ויותר מקושר, אבל האנשים נעשים יותר ויותר מפורדים. האגו מגיע לרמה כל כך גבוהה ואף אחד לא מסוגל להתחשב באחרים. דווקא בתקופה נפיצה כזו, אנחנו מוכרחים ללמוד לתפקד כמו איברים שונים בגוף אחד. אחרת, לא נשרוד את המאה ה-21. השיטה האינטגרלית מלמדת איך לבנות קשר נכון בין האדם לחברה, ויש בזה חכמה שלמה שלומדים ומתרגלים במסגרת קבוצתית קטנה.
תכל'ס, העתיד הוא בהתעלות מעל הטבע האגואיסטי אל טבע חדש של אהבה ונתינה. שם נמצאים כל הטוב וכל האושר, סוד האחדות שבבריאה.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתוכניתנו
חיים חדשים 242 – bit.ly/3w2PduC