חיים חדשים

שיחה 934

העתיד מהו

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 19.12.17– אחרי עריכה

אורן: היום אנחנו רוצים לשוחח עם הרב לייטמן על העתיד. העתיד זה משהו שנמצא לפנינו. נרצה להבין מה זה בדיוק הדבר הזה שקוראים לו "עתיד"? האם אפשר למשש אותו קצת ולדעת משהו ממנו כבר עכשיו?

יעל: כיום אנחנו מכירים ומתייחסים לשלושה זמנים. יש לנו את מה שהיה, יש לנו את מה שנמצא כרגע, ויש לנו על ציר הזמן את מה שעדיין לא קרה, שזה מבחינתנו נחשב "העתיד".

אם אנחנו מסתכלים על ההיסטוריה העתיקה של היחס לזמן, אז בימי הביניים התחילו להתעניין מאד בכל מה שקשור לזמן, וחלק גדול מהאנשים חשבו שיש רק שני זמנים, מה שהיה ומה שעומד להיות. כל העניין הזה של לחקור את מה שהעסיק את האדם כבר בעת העתיקה, בזמנו זה היה משהו יותר מיסטי. היו נביאים, היו אנשים שחוזים את העתיד, מכשפים, קוסמים, כל מיני אנשים שניסו לנבא מה הולך לקרות לנו. היום אנחנו עדיין נמצאים ברצון מאד גדול לחזות את העתיד, אבל הכלים הם כלים יותר מדעיים, כלים סטטיסטיים. לוקחים הרבה מאד מידע ומנתחים אותו, ועל בסיס אלגוריתם מסוים, אנחנו מנסים לצפות מה יהיה מבחינה פוליטית, מבחינת מזג האוויר ומבחינת התנהגות אנושית בהרבה מאד היבטים.

בתכנית שלנו היום נרצה לבדוק מה זה בכלל אותו זמן שנקרא "עתיד" ואם אפשר באמת לחזות אותו. ואני רוצה לפתוח בשאלה, מה זה בכלל העתיד בעיניך כמקובל, מה זה העתיד?

העתיד זה מה שאנחנו בונים בהווה.

יעל: כלומר?

העניין של עבר, הווה ועתיד קיים רק כלפי התפיסה שלנו. עניין הזמן הוא בכלל דבר מאד קשה לתפיסה של האדם הרגיל, ולכן, אני לא הולך להתחיל עכשיו להסביר אותו, כי אי אפשר להסביר. צריכים להתעלות למעלה מהזמן, שזו בעיה, "זמן", "תנועה", "מקום", אלה דברים שמעט מאד אנשים בעולם יכולים בכלל לתפוס את זה. ולכן, לא כדאי לדבר על זה, אלא רק להגיד דבר אחד, אנחנו צריכים לחקור הכל כלפי בני האדם. לא מה שקורה בעולם, אלא מה שקורה בהרגשה שלנו של העולם. וודאי שאני מדבר מצד חכמת הקבלה.

יעל: ברור.

כי אז אנחנו יכולים להגיד שמה שהאדם מרגיש, הוא מרגיש מפני שהוא משתנה, ולא בגלל שמשהו מסביבו משתנה. זה שיש סופות הוריקן, ופתאום תקופות של גשם, יובש, חורף, קיץ, לא חשוב מה ומי, את הכל אני תופס, אני מרגיש, כי אני קולט את זה בתוכי. כולל את כל הדומם, הצומח, החי ובני האדם שנמצאים בעולם הזה, גם כן לפני, והווה, ואחרי, הכול בתפיסה שלי בלבד.

ולכן, אני צריך לחקור את התפיסה שלי. למה ההרגשה שלי, ההרגשה בלבד, מה שאני מרגיש, מתחלקת לכאלה הבחנות, "עבר", "הווה", "עתיד", אני, ומחוצה לי "דומם", "צומח", "חי", "מדבר". אם אני אדע למה יש לי כזאת תפיסה, שאני מחלק את המציאות דווקא להבחנות האלה, לפלגים האלה, לחלקים, לרמות האלו ולא לחלקים אחרים.

יעל: זה יכול להיות אחרת, כן?

זה יכול להיות אחרת, מי יודע?

יעל: נכון.

אם כך, אז אני אדע איך נכון להתייחס למציאות. והמציאות יכולה להיות לא מחוצה לי, אלא תלויה בתפיסה שלי. זה מה שאני רוצה להגיד כסיכום. כי אם אני תופס את המציאות, אז יכול להיות שאני מגבה את התפיסה שלי ואומר, "מה שקורה, קורה מחוצה לי". וחכמת הקבלה אומרת, "לא, לא. ואם נניח שאנחנו נחשוב שמחוצה לך לא קורה כלום, אלא הכול קורה בך, בתפיסה שלך שהיא משתנה מיום ליום מרגע לרגע. ומחוצה לך יש משהו קבוע. יוכל להיות דבר כזה גם כן".

האם אפשר לעשות איזה ניסוי בזה? האם אנחנו יכולים לחקור ולהגיד שזה כך, כי מה קורה לנו? אם אנחנו אומרים שהכל נמצא מחוצה לנו, אז אנחנו, עד כמה שאנחנו יכולים להשפיע על משהו, זה מאד מוגבל. וודאי שאם אני יכול לחזות תקופת יובש, תקופת גשמים, קיץ, חורף, רעידות אדמה, כל מיני דברים, אז אני בעצם מגן על עצמי ממשהו חיצון.

עד היום, ואני לא יודע אם יהיה פעם דבר כזה, אני חושב שלא, שאנחנו נוכל אם כך להתגבר על משהו שקורה מחוצה לנו, כשקורה איזו רעידת אדמה, ומגיע צונאמי לשטוף את כל היבשה, אז אני לא יכול לעשות כלום. אני יכול לבנות איזה קירות, יכול לברוח מאיזה מקום, אבל זה לא פותר אותי מהמכה.

השאלה שלי היא אחרת. אם אני מקבל את הדברים האלה שזה לא קורה מבחוץ, אלא שזאת התפיסה שלי הפנימית? זה מאד לא פשוט. יש כאן בכלל מהפכה בתפיסת המציאות, יכול להיות שאני יכול לארגן את עצמי מבפנים בצורה כזאת שהצונאמי הזה לא יבוא. שאני בכלל אארגן לעצמי את העולם בצורה אחרת, שמש, ירח, כדור הארץ, ואולי בכלל לא הם. אולי אני ארגיש את עצמי כנמצא במימד אחר, בעולם אחר? כי אם הכול תלוי בתפיסה שלי, אז אני צריך לדעת במה אני שולט על התפיסה שלי. הכוונה ל"תפיסה" היא מה שאני מרגיש. מה שאני מרגיש קודם כל, וממה אני מתפעל, איך אני בונה לעצמי את העולם החיצון? זאת אומרת שאני מחלק את העולם לחיצון ופנימי, אני רק אומר שהעולם הפנימי שלי, שאני מרגיש אותו, הוא נמצא בידיים שלי. אותו אני יכול לשנות. מה שאין כן, את מה שמחוצה לי, לא.

זאת אומרת, תלוי מה אנחנו מקבלים כקבוע, ומה אנחנו עומדים לשנות, או את עצמנו כלא משתנים ואת העולם חיצון כמשתנה, ואנחנו אז צריכים להתגונן כלפיו, או שאני אומר, "לא. העולם החיצון הוא יציב, קבוע, לא משתנה, אין בו שום דבר, כמו שאומרת חכמת הקבלה, "האור העליון נמצא במנוחה מוחלטת", אלא שכל התיקונים, כל השינויים הם בי, ואז אני יכול לשנות את עצמי, ולקבל איזו מציאות שאני רוצה".

יעל: אני רוצה לראות אם הבנתי את מה שאמרת. יש לנו בעצם חלוקה ראשונה שהיא דברים שמחוצה לי, ודברים שהם פנימיים שלי.

כן. כך נראית לי המציאות מלכתחילה.

יעל: מה שחיצוני לי, למשל, כמו מכות טבע, או דברים שבעצם הם לא תלויים בי, אז אתה אומר שבהם העולם מתמקד עד היום. איך אני מונע את המכה הבאה, איך אני מתגונן בפני הדבר הזה?

אתה אומר, "את זה אני לוקח כמשהו מהנה. תמשיכו, תעבדו, תראו איך אפשר למנוע את הדברים האלה, או להקל על הדברים האלה, אבל המכה כרגע מגיעה. יש מכה. השאלה היא איך אני בתוכי מתמודד עם המכה שמגיעה? ואני יכול להתמודד איתה בצורה כזאת שאני אפילו לא ארגיש שקבלתי מכה. או שיש צונאמי, או שיש איזה משהו חיצוני שקורה. כי אם אני אצליח לשלוט על העולם הפנימי שלי, אני אראה מציאות אחרת לחלוטין ממה שקיימת כביכול מחוצה לי".

כן. ואז אני רואה שמחוצה לי לא משתנה כלום. שכל סערות הצונאמי והמכות האלה הן מתרחשות בי, בתפיסה שלי בלבד.

יעל: אתה אפילו מרחיק לכת ואומר, "אם אני אצליח לשנות בתוכי את המציאות הפנימית שלי, אני אראה שגם המציאות החיצונית, שחשבתי שהיא חיצונית, היא בכלל לא קיימת".

נכון.

יעל: זה כבר למתקדמים.

בסדר.

אורן: עכשיו אני רוצה לעצור על השאלה שאיתה פתחנו את התכנית. מהו בכלל העתיד בעיניך?

אורן: כן.

העתיד בעיני זה אותו חוק הטבע שקיים בנו, בתוך בני האדם, שהוא מתקיים על ידי הכוח הכללי שאנחנו נמצאים בו, שהוא קבוע, ואין בו שום שינויים, ואנחנו בתוך הכוח הזה הקבוע כל הזמן משתנים. ולכן, נראה לנו שהעולם משתנה, אבל זה ממש לא נכון, אלא אנחנו בפנים כל הזמן משתנים.

ובתפיסה הזאת שאנחנו משתנים, אנחנו יכולים לגשת לשינויים שבנו ולראות האם אנחנו יכולים לשלוט עליהם, האם אנחנו יכולים באמת לקבוע את העתיד, לקבוע את העתיד, לא שיהיה צונאמי או לא יהיה צונאמי בלבד, אלא בכלל, חיים ומוות. לא רק בתוך החיים שלנו להרגיש את עצמנו שאנחנו חיים בצורה אובייקטיבית, יפה, טובה, הכול זורח ונוח, וטוב. אנחנו לא צריכים מזגנים, אנחנו לא צריכים חימום. אנחנו מרגישים מה שאנחנו רוצים להרגיש. ועוד יותר מזה, זאת אומרת, אפילו אם אנחנו לא מרגישים שום דבר לא נעים, אנחנו יכולים לעשות את החיים שלנו "חיי גן עדן" מה שנקרא.

אורן: אני בעד.

אתה בעד, יופי. את זה אפשר לעשות. לארגן לך?

אורן: כנראה שאני אצטרך ללמוד איך, אבל קודם כל זה שזה אפשר, זה כבר מעודד.

כן.

אורן: דיברנו עד כה, ניסינו להבין, ככה קצת טיפה לגשש איך אתה מגדיר עתיד. עכשיו אני רוצה לשאול לא על העתיד, אלא בכלל על מושג הזמן. איך אתה מגדיר זמן?

הזמן זה [מושג] יפה מאד. כדי להביא אותנו לתפיסת המציאות הנכונה שאנחנו נשלוט על מושג הזמן, על השינויים, אנחנו נמצאים תחת שתי מערכות. מערכת השפעה ומערכת קבלה. ואנחנו נמצאים פעם במערכת השפעה, פעם במערכת קבלה.

אורן: מהן מערכת השפעה ומערכת קבלה?

מערכת אחת שהיא בנתינה ובקבלה, מערכת טובה ומערכת רעה, מערכת אלטרואיסטית, השפעה ואהבה, ומערכת שנייה שהיא אגואיסטית, של קבלה ושנאה והאדם נמצא לסירוגין, פעם במערכת הזאת ופעם במערכת הזאת. ובזה שאנחנו נמצאים לסירוגין תחת מערכת זאת ותחת מערכת הזאת, אנחנו מרגישים את זה כשינויי הזמן. זה מציאות הזמן בעולם הזה. זה מוליד את הזמן.

אורן: תסביר את עצמך. שתי מערכות הבנתי. פעם פה, פעם פה.

כן.

אורן: איך זה קשור לזמן?

כי זו הרגשה. זמן זה ההרגשה שלנו. לא שמסתובבים השמש, הירח, כדור הארץ, אלא הכול בתוכנו.

יעל: גם המערכות האלה הן בתוכי?

אלא מה, שום דבר לא קיים חוץ מהאדם שכך הוא מתאר לעצמו את זה.

יעל: אז פעם אחת אני באמת פועלת למשל מתוך אהבה ונתינה, ופעם אחת אני פועלת מתוך קבלה, אגו, שנאה שזו המערכת השנייה שדיברת עליה, ואז במעברים בין המערכות האלה אני מרגישה בעצם את ממד הזמן?

כן. זה לא בדיוק שאת פועלת. זה שהמערכות האלה פועלות עליך.

אורן: אבל איך זה קשור לזמן?

שינויים, מלהיות תחת שליטת מערכת ההשפעה, ותחת מערכת הקבלה, שינויים בין שתי המערכות האלה, כמו בתקתוק של שעון, זה עניין הזמן.

אורן: עד כה דיברנו על שני מושגים. מושג ראשון היה העתיד. מושג שני היה הזמן. מה הקשר בין כל הזמנים שאנחנו מכירים? אנחנו מכירים, אמרת קודם, בתפיסה שלנו שהאדם מחלק את התחושה שלו לשלושה סוגי זמנים. עבר, הווה ועתיד. תסביר לי קצת את השלישייה הזאת. עבר, הווה עתיד. אין לנו זמן אחד, או רק עתיד. מה זה עבר, הווה עתיד?

הווה זה הרגשה תחת השפעת האור הפנימי. אני אסביר ואתם תגידו לי אם להיכנס יותר או לא.

אורן: תיכנס, רק במילים שנבין אותך, פשוט.

זה יותר מאיינשטיין.

אורן: כנס כמה שאתה רוצה, רק בטרמינולוגיה שאני אבין אותך.

הבעיה של איינשטיין היא תפיסה מסוימת של העולם החיצון וכאן הבעיה היא בתפיסה מסוימת של עולם הפנימי של האדם, וזה הרבה יותר קשה, כי לשם כך אתה צריך לסובב את עצמך כדי להבין, ובאיינשטיין אתה צריך לסובב רק את המוח. ולכן אני אומר לך, הרגשת עבר הווה עתיד זה האור שהיה בתוך הכלי.

אורן: מה זה אור וכלי?

המילוי שהיה בתוך הנשמה ויצא ממנו, זה עבר. המילוי שבתוך הנשמה, זה הווה. והמילוי שעומד לפני הנשמה כדי למלא אותה בעוד רגע, אם אפשר להגיד "רגע", זה נקרא "עתיד".

אורן: ומה זו "נשמה" והמילוי שממלא אותה?

"נשמה" זו אותה מערכת, שעל ידה אנחנו מרגישים את הקיום שלנו.

אורן: והמילוי שממלא אותה או יצא ממנה?

זה האור העליון.

יעל: ואנחנו מרגישים את תחושת המילוי, כן מילוי או לא מילוי?

אם אנחנו מפתחים את עצמנו נכון, אנחנו מתחילים להרגיש את זה.

יעל: ובהתאם למילוי שאני מקבלת, אני מרגישה בעצם את הזמנים שהיו לי בחיים?

עבר הווה עתיד. רשימות, יש כאן הרבה מאוד הבחנות.

יעל: זאת אומרת שיש זמנים שהם בכלל לא בתפיסה שלי ולא בתודעה שלי כי אני תופסת רק את מה שממלא אותי או הולך למלא אותי?

את מרגישה, אם את רוצה להיכנס לתוך המערכת שאת מרגישה, זה נקרא "נשמה" ואז אנחנו נצטרך להשקיע כאן כמה שנים טובות כדי להתחיל להבין.

אורן: דיברת איתי עכשיו כמה מילים על עבר, הווה ועתיד.

זה השפעת האור עליי, שהיה, שנמצא ושיהיה.

אורן: שאת האור הזה שמשפיע עליי הגדרת כְּמַה שממלא לי את הנשמה ואת הנשמה הגדרת כמערכת שמתוכה אני חווה את המציאות.

הרצון ליהנות שלי, הרצון לקבל שלי מתמלא עם האור העליון, שנקרא "בורא".

אורן: ה"אני", משל אורן או כל אחד אחר שישאל את עצמו, באיזה מהזמנים אני קיים? אני קיים בעבר, אני קיים רק בהווה כמו שאני מרגיש את עצמי או שאני קיים בעתיד? איפה אני?

תלוי עד כמה שהיצור הזה מפותח, כך הוא מרגיש עבר, הווה ועתיד. ישנם אנשים שהעתיד בכלל לא אכפת להם והוא נמצא מחוצה לאינטרסים שלהם. ישנם כאלה ששוכחים מיד את העבר, ישנם שמההווה תופסים סקטור מאוד מוגבל מהתפיסה שיש בכל אדם ואדם. כך גם אצל חיות ואצל כולם.

אורן: הבנתי פחות או יותר את מה שאמרת לגבי העבר ולגבי ההווה. לא הבנתי, כי עוד טרם התייחסת גם, וזה מעניין אותי יותר מהכול, האם אני קיים גם בעתיד?

אתה קיים בכל הזמנים.

אורן: תסביר לי מה שאמרת.

בעבר ובהווה ובעתיד כי הזמן לא קיים. הוא קיים רק כלפי ההרגשה שלך.

אורן: הכול פה נורא מורכב, ומכל מילה שאתה אומר אני תופס 1%. תסביר לי, האם אני קיים בעתיד?

אתה קיים בעתיד בכל המצבים שלך עד המצב האחרון, כשאתה והבורא נמצאים בהשתוות הצורה, כשאתה מגלה את הכוח העליון, אותו האור שנמצא מחוצה לך, שהוא ממלא אותך.

אורן: הבנתי שאני קיים בעתיד, ובכל המצבים העתידיים שלי אני קיים כבר עכשיו.

כן, וכשאתה מגיע למצב האחרון שנקרא "גמר התיקון", אתה מתמלא בכל האור שנמצא בינתיים מחוצה לך.

אורן: אז יש סדרה של מצבים עתידיים, שכולם קיימים כבר עכשיו, כולל המצב שלי, שהוא המושלם, האחרון, ב"טופּ" ההתפתחות שלי?

ודאי, ואין זמן. אתה יכול רק לקבוע עכשיו שאתה רוצה להיות בזה, או לא רוצה להיות בזה. אתה יכול לנוע בציר של המצבים ואז הזמן שלך יכול ללכת אחורה וקדימה, איך שאתה רוצה

אורן: מה מבדיל בין מה שאני חווה עכשיו כ"אני", בזמן הווה, לבין כל ה"אניים" האלה שלי, שנמצאים כבר כמו שאתה אומר, בעתיד?

המבדיל הוא, שאם אתה מתקדם בציר הזמן, בציר המצבים, אז אתה יותר ויותר מתחיל לאתר שיש לך עסק עם האור העליון, עם הבורא.

אורן: כל פעם שאתה זורק למגרש מושג כמו "בורא", הכוונה לבורא עולם?

כן, בורא עולם.

אורן: ואם אני לא מאמין בבורא עולם, או נגיד פעם האמנתי ועכשיו אני לא מאמין, וזה הולך, וחוזר.

זה לא שייך לאמונה.

אורן: אז תסביר.

זה שייך להרגשה שלך.

אורן: איזו הרגשה?

הרגשה [זה] אם אתה מרגיש אותו או לא מרגיש אותו. אתה מתקדם כל הזמן במציאות שלך, עד שבאחד מהמצבים שאתה נע על ציר המצבים האלו, ציר הזמן, אתה תתחיל להרגיש אותו.

אורן: מי זה "אותו"?

"אותו", את אותו הכוח שמנהל אותך, היינו המציאות שלך.

אורן: איזה מין כוח זה?

זה כוח השפעה ואהבה, שרוצה לפתח אותך למצב שאתה תתחיל להשיג אותו. להיות במעמד כמוהו.

אורן: איך זה קשור לעתיד שלי?

זה העתיד שלך. אתה רוצה או לא רוצה, זה בעצם מה שאתה הולך להשיג.

אורן: תסביר קצת.

אני לא יודע איך עוד להסביר.

אורן: איך זה קשור, הכוח הזה של האהבה והנתינה, הכוח הזה הטוב, שאתה מדבר עליו וקורא לו "בורא", איך הוא קשור לעתיד שלי?

הוא ברא אותך.

אורן: אמרת שאני קיים בסדרת מצבים מתקדמת יותר ויותר ויותר עד למצב המושלם שלי, זה אני שקיים בעתיד.

כן.

אורן: איך זה קשור לכוח הזה, שאתה קורא לו כוח של אהבה ונתינה, שקוראים לו "בורא"? איך הוא קשור למצבים האלה שלי?

יש סך הכול שני כוחות. כוח אחד זה כוח ההשפעה ואהבה, שנקרא בורא, מפני שהוא בורא אותך, הוא עשה אותך מִאֶפֶס, ונותן לך להרגיש את כל המצבים, עד שאתה מתחיל להרגיש אותו ועד שאתה בעצמך עושה פעולות כדי להיות כמוהו, כמו הכוח הזה, כמו הבורא. והוא עוזר לך להיות כמוהו, להתפתח עד הדרגה הזאת. זה העתיד שלך.

אורן: העתיד שלי זה להיות כמו א-לוהים?

כן.

אורן: מה זה אומר במילים פשוטות?

"ותהיו כא-לוהים יודע טוב ורע".

אורן: תגיד לי את זה במילים פשוטות, שאני אבין.

שאתה תהיה כמוהו בתכונות. זאת אומרת, שאתה תהיה רק בתכונת ההשפעה ואהבה.

יעל: ואיך עוברים בין הזמנים?

על ידי זה שמשתדלים להיות כמוהו, כמו הכוח העליון, אנחנו מקדמים, מקדשים את הזמנים. זאת אומרת, שאנחנו רוצים בעצמנו להתקדם באותו ציר המצבים, ציר הזמן.

אורן: דיברת על ציר הזמן והוספת התניה, אם אני מתקדם על ציר הזמן. זה נשמע כמו שאתה עולה על מכונית אוטונומית שמפתחים היום, שהיא עצמה נוסעת ואתה אומר לה לאן.

עד עכשיו, אתמול היה אתמול, היום זה היום ומחר יהיה מחר. עכשיו פתאום הכנסת אופציה שאני לוקח שליטה, ואני מתקדם או לא מתקדם ובטח גם תגיד לי שיש בזה גם קצב, אל עֶבֶר העתיד. [קודם] העתיד [היה] אמור לבוא אליי ופה כאילו אני שומע שאתה אומר, שאתה צריך לבוא אליו. זה נכון?

כן.

אורן: מה זה אומר לבוא לעתיד, איך אני בא אל העתיד?

כשאתה מאתר את המצבים הבאים שנמצאים באותו ציר הזמן ומשנה את עצמך להיות בדיוק באותם המצבים ואז אתה נע קדימה.

יעל: המצבים העתידיים שלי, הם נקודות קבועות, או שיש לי לכל מצב כמה אפשרויות?

אין אפשרויות.

יעל: זאת אומרת, מראש ידוע בדיוק ציר הזמן שלי, זה ציר ההתפתחות שלי?

כן, ודאי. את צריכה לעבור ממצב למצב, ממצב למצב. אבל לעבור ממצב למצב, או ברצון, או על ידי המכות, הייסורים.

יעל: יש תאוריות האומרות, שבכל מצב יש סוג של צומת, ואז יש לאדם כמה אפשרויות בחירה.

לא, יש רק שתיים.

אורן: מהן?

או להתקדם למצב הבא בצורה נכונה, טובה, שאני יודע [מה] המצב הבא ואני יודע מה לעשות עם עצמי כדי להיות בזה, להגיע אליו, לקפוץ אליו. או שאני לא רוצה לעשות את זה, כי זה נגד האגו שלי ואני צריך לעשות מאמצים ואני מתעצל. ואז אותה מערכת שמקדמת אותי, היא מקדמת אותי בכל זאת, אבל אני מרגיש בזה מכות.

יעל: ניתן לחיות בלי תחושת זמן?

אם אנחנו לוקחים בידיים שלנו את ההתפתחות שלנו, אז אנחנו הולכים אפילו למעלה מהזמן ורק מתחשבים במצבים שאנחנו עוברים.

ומתי זה? אין זמן, אני יכול עכשיו בקצב שאני רוצה, לקדם את עצמי למצב השלם.

אורן: במצב השלם הזה, מה מחכה לי שם?

מה מחכה לך בסוף?

אורן: כן. בשלם שלם שלם?

מחכה כל טוב. משהו שאתה לא מסוגל לתאר לעצמך.

אורן: למה אני לא מסוגל?

אבל עד שתגיע לשם, או שאתה תשקיע הרבה כוחות, או שיחייבו אותך במכות.

אורן: למה אני לא מסוגל לתאר את המצב הזה המושלם?

כי אין לך כלים, אתה צריך בפנים להשתנות. האם הילד יכול לתאר לעצמו מצב שהוא יהיה גדול, בעוד ארבעים שנה? הוא לא מסוגל. הכול הוא מתאר בכלים של ילד.

(סוף השיחה)