|
מסמך זה הוא חומר גלם שנאסף על ידי התחקירנים והעורכים של התוכנית "חיים חדשים". המסמך מיועד לגולשים אשר צפו בתוכנית ומעוניינים להעמיק או לקרוא את חומר הרקע אשר הוביל אותנו בבניית התוכנית. החומר נאסף ממקורות שונים ברחבי האינטרנט, מספרים, מקטעי וידאו ועוד. ייתכן ובמסמך יימצאו שגיאות בהפניות למראה המקום או קישורים לא רלוונטיים, אך כאמור, הם רק נתנו לנו את ההשראה לכתיבת השאלות ושימשו אותנו כבסיס לייצור התוכן. במידה והגעתם לכאן במקרה, מומלץ קודם לצפות בתוכניות "חיים חדשים" בקישור הבא: http://www.kab.co.il/kabbalah/short/102412 |
חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 850 – 851
השתנות הדורות,
פער הדורות
מטרות:
מה מאפיין את הדורות - סקירה היסטורית ברמת הרצונות.
מיקוד בעיקר בדור yz.
מה ההבדלים ביניהם.
איך נכון לחנך, לכוון, להתייחס אליהם? - בבית, בצבא, בעבודה. איך להפיק מהם את המירב? מה הפוטנציאל שלהם? במה טובים?
איך לגשר על פערי הדורות? - ברמה המשפחתית והמערכתית (חינוך, ממשל וכו..) ההורים והילדים עם מערכת הפעלה שונות לגמרי. כך גם ברמה המערכתית.
ראיון ערוץ 10 על מאפייני דור z ה : http://10tv.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1188320
זרימה:
השתנות הדורות-כללי
ההבדלים בין דורות בייבי בומרס, X ו-Y
הדורות החדשים: Z ואלפא
פער הדורות
פתיח:
אנחנו חיים בתקופה שבה חלים שינויים רבים בכל ההיבטים - חברתיים, כלכליים, טכנולוגיים. מה שבנו הדורות הקודמים כבר לא בהכרח מתאים לבני הדור החדש. ברור לכולנו שבקצב כזה של שינויים עולה הצורך בעדכון מערכות החיים שלנו כך שיתאימו לרוח הזמן, ולרוח הדור.
השינויים הם לא רק חיצוניים - שינויים בגבולות של מדינות, מלחמות, סוגי משטרים, חקיקה, פריחה/שפל כלכלי, צריכה, מסחר, טכנולוגיה ועוד.
מורגשים שינויים פנימיים באדם, שמשפיעים על תפיסת עולמו, על האופן שבו הוא בוחר לחיות, לעבוד, לנהל משפחה, היחס שלו לעצמו, לחברה, לכסף, לשלטון ווכדומה.
אם נסתכל על ה60 שנה האחרונות - נראה שכל דור יש מערכת הפעלה שונה ייחודית לו. כלומר אנחנו חיים במיקס אנושי שקיימים בו אנשים שונים עם מערכות הפעלה שונות.
אם אני אסתכל על סבא וסבתא שלי, הורי, אני ובעלי ודור הילדים שלנו - 5 עולמות שונים.
בתכנית היום נרצה לבחון את השינויים הבין דוריים האלה, להבין את התופעה הכלל עולמית הזאת של התפתחות דורות שונים באנושות, להבין את מהות ההבדלים ביניהם, עם הפנים לדורות הצעירים - להבין מה קורה פה, ולאן פנינו.
השתנות הדורות- כללי
דור:
בחקר הספרות והחברה נִלווֹת למוּשׂג "דור" גם משמעויות סוציולוגיות והיסטוריות. הדור נתפס בעת ובעונה אחת הן כתוצר והן כיוצר של תקופה בעלת ייחוד תרבותי. הגרמנים מכנים את הייחוד הזה "רוח הזמן" (zeitgeist). .באופן כללי אפשר אולי להגדיר זאת כתנאֵי המִחיָה הבסיסיים המשפיעים על דפוסי חשיבה, תודעה והתנהגות, ולהפך. לשם המחשה: המַחשֵב הדיגיטאלי יצר עולם של גירויים שהוליד "צייטגייסט" חדש – השונה בתכלית מזה של עידן המכונה המכאנית.
החוקרים העוסקים בחקר הדורות תמימי דעים כי קשה לקבוע מסמרות לחלוקת ההיסטוריה הרציפה לדורות, ועוד יותר מכך, להגדרת המאפיינים המדויקים המבחינים בין דור אחד למשנהו. עם זאת, נראה כי החלוקה הזו – גם אם היא שרירותית במידת מה – תורמת מאוד להבנת ההתפתחות ההיסטורית של תפיסות עולם וסגנונות תרבותיים ואמנותיים.
מוסכם גם על רוב החוקרים שהתודעה הדורית מעוּצבת לעיתים בפרץ געשי – על ידי אירועים חברתיים פתאומיים וטראומתיים, כגון מלחמות או משברים כלכליים. כך נוצרת תחושה של שותפות-גורל ונצרב הזיכרון הקולקטיבי.
במחצית המאה השמונה-עשרה, עם התפתחות המהפכה התעשייתית ועידן הנאורות באירופה, הופיעו לראשונה ההבחנה וההכרה בתבניות תודעתיות וחברתיות שונות על בסיס שכבות גיל.
ההתפתחויות הטכנולוגיות המהירות גרמו לכך שיותר צעירים בחברה המודרנית גדלו בסביבות טכנולוגיות ורוחניות שונות מאלה של הוריהם, ונוצרו לראשונה פערים ומתחים בין-דוריים משמעותיים. פער הדורות הפך עם הזמן לאחד מסימני העידן החדש.
במהלך המאה התשעה-עשרה והמאה העשרים החלו הוגי דעות וחוקרי חברה אירופאים ואמריקאים להשתמש במונח "דור"
האם יש הבדלים מהותיים בין הדורות? מהם?
מה משתנה מדור לדור באנשים?
איזה דורות מציינים נקודות מפנה משמעותיות בהתפתחות האנושית? איזה הם כאבני דרך בהתפתחות האנושית?
מכאן - לאן פנינו?
מדוע קיימים שינויים בין-דוריים? - מה המטרה?
דור" הוא מושג חברתי שהופיע כבר בעולם העתיק. בספר בראשית מתוארים עשרה דורות - מהאדם הראשון ועד נוח - תקופה שלפי המסופר במקרא נמשכת לאורך כאלף ושש מאות שנה. בתקופות מאוחרות יותר מופיע במקרא הביטוי "שנות דור" .
http://www.peopleil.org/details.aspx?itemID=30362
חשבון פשוט מראה שאם 10 דורות מאדם ראשון עד נח ארכו 1600 שנה -בממוצע דור הוא 160 שנה.
מה משמעות המושג "דור" בתורה? במה הוא שונה מהגישה המקובלת כיום?
אנו חיים היום בתקופת מעבר – עידן דמדומים, שבו מוסכמות ומבנים ארוכי שנים כבר אינם מתאימים כבעבר, וגדל הצורך בבניית מערכות מעודכנות המותאמות לרוח הזמן. גופים וארגונים ציבוריים ופרטיים מגששים דרכם לעתיד, בודקים אפשרויות, מתנסים, טועים ומתקנים "תוך כדי תנועה". רבים ממקבלי ההחלטות ברמה האסטרטגית מעצבים מדיניות המושתתת על אקסיומות חברתיות שאחיזתן רופפת. הם אינם מודעים מספיק לעובדה שבשנים האחרונות צמח דור צעיר שיש לו שפה תרבותית אחרת, קודים אחרים של התנהגות ושאיפות חדשות, המושפעות מסביבת הגידול שלו.
מחאת האוהלים בקיץ 2011, שהונהגה על ידי צעירים מרירים, המחישה את פער הדורות ההולך וגדל ואת הבעיות ההולכות ומעמיקות, כתוצאה ממבנה חברתי מיושן שאינו עונה על הצרכים המשתנים. זו תקופה שבה נדרש "בדק בית" אמיץ ומעמיק, שהתשתית שלו היא היכרות עם מאפייני הדור הצעיר וצרכיו.
ההשערה המרכזית של המחקר היתה שמאפייני היסוד ב-"דנ"א התרבותי" של מודל הצבר הקלאסי עברו שינוי מהותי בדור הצעירים הנוכחי, תופעה שיוצרת קשיים ורעשים תפקודיים בכל מערכות החיים, החל מבתי הספר, דרך השירות בצה"ל ומערכות ההשכלה הגבוהה, וכלה במערכות התעסוקה והכלכלה.
השערה נוספת ומשלימה היתה שדור הצעירים הנוכחי הוא הדור הגלובלי ביותר בתולדות מדינת ישראל, ולכן הוא משנה את צביונה של התרבות הישראלית הדומיננטית בהיבטים רבים, כגון בתחום מערכת הקשרים הבינאישית, היחסים בתוך המשפחה, השאיפות ומטרות היסוד בחיים, תרבות הפנאי, תרבות העבודה והחיסכון ועוד.
הרציונל התיאורטי של המחקר הוא, שעתידה של כל חברה תלוי בדיוקן התרבותי של צעיריה ובעיקר בגרעין הדורי, המשמש מודל למחנה כולו. כמו כן, מדינת ישראל נמצאת היום בתקופת-מעבר הרת גורל. התרבות הלאומית-ציונית הטוטאלית והתמימה נדחקת בהדרגה מקדמת הבמה (בעיקר בקרב השכבה החילונית המשכילה). עמוד האש הקולקטיבי שהוביל את המדינה במשך שנים רבות נחלש ומפנה דרך לאידיאלים ולמודלים ערכיים חדשים הקשורים לעולמו של היחיד (אהבה רומנטית, קריירה אישית וכו') ולאתוסים גלובליים: שמירה על הסביבה, זכויות אדם, יזמות כלכלית וטכנולוגית ועוד. יתרה מזאת, המהפכה הדיגיטלית משנה את המין האנושי בעוצמה גדולה ובמהירות רבה, ובמובן זה היא מזכירה את המהפכה התעשייתית, ששינתה את העולם האגרארי והפיאודלי והצמיחה את מדינת האזרחים המודרנית.
http://www.peopleil.org/details.aspx?itemID=30362
ההבדלים בין דורות בייבי בומרס, X ו-Y
"הדור השקט" (Silent Generation) - אנשים שנולדו לפני סיום מלחמת העולם השניה.
"בייבי-בומרס" (Baby Boomers) - אנשים שנולדו בשלהי שנות ה40 (אחרי מלחה"ע השניה) ובשנות החמישים.
דור ה-Generation X) X) - אנשים שנולדו בשנות ה60,70
דור ה-Generation Y) Y) - אנשים שנולדו בשנות ה80 עד אמצע שנות ה90.
דור ה-Generation Z) Z) - אנשים שנולדו מאמצע שנות ה-90 ועד שנת 2009.
דור האלפא (Generation Alpha) - אנשים שנולדנו משנת 2010 ואילך.
http://www.peopleil.org/details.aspx?itemID=30362
הגדרה סוציולוגית של הדורות:
1925-1942 "הדור השקט" - אנשים שנולדו לפני סיום מלחמת העולם השניה.
1946-1964 בייבי בומרס/ ילדי הפרחים (גילאי 70-50/55)
1965-1980 x (גילאי 40-50/55)
1980-1995 y (גילאי 20-40)
1995-2010 z (גילאי 10-20)
2010 בינתיים עד היום - דור אלפא (בני 10 ומטה)
בייבי בומרס / ילדי הפרחים : 1945 – 1964. בני 70-50. הדור שקבע איך יראה העולם.
דור זה נולד בראשית המדינה, וגדלו בתקופה של שינויים רבים. השינוי העיקרי הינו מתקופת צנע לכלכלת שפע וצריכה בשנות החמישים והשישים .
בייבי בומרס גדלו ונכנסו לשוק התעסוקה המאופיין בהעדפה של המדינה בארגונים הסתדרותיים אשר קיבלו תקציבים גבוהים מהמדינה . ארגונים אלו הינם מוסדיים ובעלי ועדים המגנים על הזכויות הסוציאליות וביטחון התעסוקה,
דור זה מאופיין בערכים של אופטימיות, צוות, סיפוק, יחס אישי, בריאות ,עבודה וצמיחה אישית.
דור זה מאמין שבאמצעות עבודה קשה אפשר להגיע לתוצאות ומעמד ראוי .
https://ourgeneration1234.wordpress.com/2014/11/20/%D7%9E%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%
דור ה-X: ילידי 1966-1976 כיום בני 40-50 - הם מנהלי העולם היום:
יעל: דור ציני, פאסיבי (סיינפלד וחברים), התחילו לפקפק באנשים הגדולים והחשובים. כן מאמינים לאנשים שקרובים אליהם - משפחה, מורה, מפקד...עבודה - הדור שהתחיל לעבוד קשה. שעתיים יותר מהדור שלפניו.
משפחה/הורות - שעתיים פחות עם הילדים ביום. הורים עברו מחינוך לפיקוח. חוזרים מאוחר, אין כח לילדים ולדברים אחרים. עליה בגירושין (בשנת 2015 הושווה אחוז הגירושין במגזר הדתי/חרדי למגזר חילוני).
זהו הדור שמיסד את מהפכות הסקס והפמיניזם (הדור הראשון שחי מנערותו על פי מודל מגדרי הרבה יותר שוויוני בהשוואה לדורות קודמים)
דור שתו ההיכר הבולט ביותר שלו הוא הקרייריזם והסגידה לכסף. אבל יש מאפיין אחד שמופיע בספר ותואם מאד את דור ה-X. זה דור הנאמן פחות מהוריו למקום עבודה אחד, ואף נאמן פחות למקצוע בו הוא עוסק
http://www.peopleil.org/details.aspx?itemID=30362
מאופיינים בצורך להיות בקשר עם בני גילם, צורך בשייכות, זקוקים לאיזון וליציבות כלכלית. כניסתם לשוק העבודה לוותה במשברים רבים בכלכלה ובתקופות מיתון שחייבו שעות עבודה רבות כדי לשמור על רמת שכר סבירה. סיפוק והנאה מהעבודה נתפסו משניים לתגמול הכספי.
http://www.odem4u.co.il/index.php?dir=site&page=content&cs=3079
דור ה-Y: גילאי 20-40 - תרבות פנאי, השינוי הטכנולוגי קרה אצלם (מחשבים, אינטרנט, סלולר).
מוכשרים, טכנולוגיים, חלוקת קשב - עבודה במקביל, מחפשים את הדבר הבא
מבולבלים (הדור האבוד), ריבוי אפשרויות, התבגרות מאוחרת - מתחילים מאוחר יחסית- עבודה, משפחה.
מפונקים, ילדותיים, לא לוקחים אחריות, אין תכנון לטווח ארוך
רמת חוסן אישי נמוכה יחסית
עבודה - מחליפים הרבה מקומות עבודה (בהייטק - בממוצע כל שנה ורבע). גם כשיש עבודה מחפשים עבודה. מחפשים שביעות רצון. מצפים לגמישות.
מחפשים מנהל מנטור ולא מנהל קלאסי.
קריירה - לא בהכרח ניהולית. עובדים בכמה מקצועות בו זמנית. רמת ציפיות גבוהה מעצמם - אך לא מוכנים להתאמץ כדי להשיג. לא מוכנים להתקדם בעבודה בכל מחיר,
מחפשים איזון עבודה - חיים פרטיים. יש גם חיים ולא רק עבודה. לוקחים יותר חופשות
מרוכזים בעצמם - חושבים מה מקבלים ולא מה נותנים.
משפחה - דחיית נישואין וילדים. ( בגיל 27.5 ילד ראשון )
ניהול כלכלי - שני שליש עם מינוס בבנק, לא חוסכים - חיים את הרגע. גרים אצל ההורים/ חוזרים להורים.
אין אמון במערכת, מסתפקים בנחמות קטנות
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94-Y
גדל לתוך ההאצה בפיתוחים הטכנולוגיים בתחום המחשבים, האינטרנט והסלולר והוא בעל נגישות לכלים ואמצעי תקשורת מתקדמים.
מאפיינים תעסוקתיים:
יכולת ונכונות לעבודת צוות ועבודה בקבוצות
יכולת לפזר קשב ולטפל במקביל בשני נושאים לפחות
רובם בעלי מיומנות טכנולוגית ויכולת לימוד מהירה של מכשירים חדשים
שימוש רב ברשתות חברתיות מקוונות.
מאופיין כחסר יוזמה יחסית לדורות הקודמים
עם מוכנות גבוהה ללמוד נושאים חדשים.
אינם מוכנים לוותר על חיי משפחה לטובת קידום בעבודה
הביטחון התעסוקתי לא מדורג אצלם במקום גבוה
אינם רוצים לקחת אחריות בעבודה אם הדבר ידרוש מהם להשקיע בכך מאמץ רב.
עוזבים בגיל מאוחר את בית הוריהם
שליש מהם עוברים דירה בכל שנה ו־40% מהם חוזרים לבית ההורים לפחות פעם אחת.
עוברים בממוצע 7 עבודות עד גיל 30
כשני שלישים חיים עם בן זוג בלי להתחתן, ואלו שבוחרים להתחתן עושים זאת מאוחר מאי פעם.
הוא עיסוק עצמי מוגבר, הגובל לעתים בנרקיסיזם.
כ-40% פחות אמפאתיים (הכרה בסבלו של האחר, והזדהות איתו. המחקר התבסס על Davis Interpersonal Reactivity Index), בהשוואה לסטודנטים בשנות ה-80 וה-90. סטודנטים כיום יפגינו פחות רגישות למצבו של אחר, וייטו פחות לסייע לאדם במצוקה, גם כשהוא קרוב אליהם.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4258808,00.html
מדברים על כך שהגורמים לשינויים הבין-דוריים הם טכנולוגיה, חינוך, אירועים דרמטיים שהתרחשו בעולם, וגם על התפתחות טבעית של האנושות - אבולוציה אנושית.
מה יוצר את הפער והשוני בין הדורות?
מה גורם לשינוי תפיסתי בין הדורות? לשינוי סדרי עדיפויות, לשינוי תפיסות חברתיות וכלכליות?
אחת הגישות המרכזיות בחלוקה "לדורות" מדברת על זה שבכל דור יש אירוע מכונן שמשפיע על בני אותו דור - מלחמות, משברים, טכנולוגיה וכדומה.
האם השינויים והאירועים בעולם משנים את האנשים?
איזה השפעה יש למתרחש בעולם על הרצון של האדם? ואיך זה גורם לדור חדש להתפתח?
טכנולוגיה:
בשנים האחרונות שינו פיתוחים טכנולוגיים כמו טוויטר, פייסבוק ווטסאפ, סדרי עולם במהירות אדירה. שינויים חברתיים ותרבותיים אלה, כמו גם שינוי התקשורת הבין-אישית בדור האחרון - כולם נזקפים בעיקר לשינויי הטכנולוגיה המואצים.
אולם מכנה משותף ותודעה דורית מתפתחים גם, ואולי בעיקר, באופן הדרגתי-אבולוציוני. המהפכה הדורית "השקטה" מתהווה בעיקר על ידי זרימה מתמדת של חידושים טכנולוגיים (בתחומי הכלכלה, הרפואה, הבידור וכו') ואינטלקטואליים (תיאוריות ורעיונות חדשים), הגוררים בעקבותיהם שינויים בהרגלי הצריכה, בטעם האמנותי ובתפיסות חברתיות.
http://www.peopleil.org/details.aspx?itemID=30362
רבים טוענים שהגורם העיקרי לשינויים בין הדורות הוא הטכנולוגיה. האם כך הדבר?
מדוע הטכנולוגיה היא זרז עיקרי לשינוי?
איך כניסת הטכנולוגיה לעולם שינתה את האופי של הדורות?
חינוך:
הורי דור ה-Y הרגילו את ילדיהם מגיל צעיר בעיקר לקבל. אפילו כוס או צלחת להוריד מהשולחן אחרי ארוחה לא ביקשו מהם. בכל פעם שהילדים פלטו "בא לי" ההורים מיהרו למלא את משאלתם כעבדים נרצעים. מי שהתרגל אפוא בילדותו רק לקבל עוד ועוד, ולא לתת דבר בתמורה, ממשיך באותו דפוס גם בגיל מבוגר.
תפיסת הילד במרכז מדרבנת הורים להקל ככל האפשר על חיי הצעירים ולרצות אותם בכל דרך אפשרית, כולל חומרית, גם בבגרותם. רבים גם תופסים את צאצאיהם הבוגרים כילדים שעדיין לא התבגרו, ונוצרת כאן מעין ציפייה שמגשימה את עצמה.
במקרים רבים ההורים גם חשים אשמים על הזנחת הצאצאים בתקופת ילדותם, בשל שעות עבודה ארוכות או גירושים, ולכן מנסים לפצות או "לקנות" את אהבתם באמצעות סיוע כלכלי מתמשך כשהם מבוגרים.
http://www.peopleil.org/details.aspx?itemID=30362
האם הפקטור העיקרי בפער הדורות הוא החינוך?
מה בעצם קרה בין הדור של ה"בייבי בומרס" לדורות החדשים יותר, X ו-Y שכבר לא מעוניינים להישאר במקום עבודה יציב?
מדוע נושא החתונה מתאחר כל כך, במיוחד אצל דור ה-Y?
הדורות החדשים: דור Z ואלפא
דור Z (גילאי 10-20) 1995-2010 - דור המסכים, גדלו על רשתות, שעטנז בין בייבי בומרס לדור y
הדור הדיגיטלי- נולדו כשטלפונים סלולריים והחיבור התמידי לאינטרנט, מהווים חלק מרכזי מחייהם והתבגרותם ואף חלק מזהותם העצמית. יש המכנים אותם בשל כך "דור המסכים" או "דור הפלזמה".
הפרמטר העיקרי שמייחד את דור Z שהם צרכנים כבדים של מדיה חברתית. אבל זו לא נחלתם הבלעדית, גם רוב בני דור Y משתמשים באותן פלטפורמות.
דור יותר אידיאליסטי מדור ה-Y שהתבלט בריכוז עצמי והצלחה אישית. 60% מדור ה-Z רוצים להשאיר חותם על העולם - בניגוד ל-39% בדור ה-Y ו-1 מכל 4 מתנדב (הנתונים נכונים לשנת 2014 בארה"ב)
עקרון נוסף הוא המעבר ממונולוג לדיאלוג. עברו הימים שאנשים ישבו והקשיבו בשקט. כיום כולם מנהלים שיח דו כיווני, ובעיקר הצעירים רוצים להיות חלק בשיח מאחר וזה גורם להם להרגיש שהם מעורבים, משפיעים עם הדעות שלהם על העולם,
משתפים – מייצרים תוכן שאחרים יכולים להפיק תועלת. קולבורציה היא פעולה בסיסית והיא המפתח להפקת תוכן הרלוונטי למגוון רחב של אנשים.
נדיבים – שמחים לחלוק רעיונות, קשרים, זמן, מומחיות ועוד. רואים את טובת הקהילה ופועלים להביא תועלת לזולת. הכול עניין של רעיונות ומשימות. המעמד לא חשוב. שיתוף פעולה וקולבורציה גוברים על רווח אישי
חברותיים – לא מוותרים על מפגשים פנים אל פנים. האינטראקציות הבינאישיות הם חלק מסגנון החיים שלהם. משתמשים ברשתות החברתיות לאפשר התכנסויות וליצור קשרים אנושיים (לדוגמא, הצטרפות לקבוצות בפייסבוק).
רוחשי אמון – כמו שהם מודעים ומבינים מה מניע את עצמם, הם בוטחים אחד בשני מתוך האמונה שלכל אחד יש את הדרך שלו להיות יעיל ופורה.
סקרנים – מחפשים כל הזמן דרכים חדשות וטובות יותר להתנהל ולהתייעל (למשל הוספת תוספים לדפדפן שמשפר את חווית הגלישה שלהם). החיפוש מתבצע ע"י חקירה, הקשבה, ניסוי, ובחינה ביקורתית.
מונחי פעולה – קולטים תכף ומייד. אין להם סבלנות להסברים על הפעולות הנדרשות לביצוע המשימה. הם אנשי מעש בעלי שיקול דעת שמבינים במהירות, פורטים לפעולות ופועלים מתוך הבנתם. ככלל מעדיפים לא לשאול "איך צריך לעשות" (זה פשוט לא רלוונטי לגביהם). לעיתים זה בא על חשבון דיוק.
זהו דור אשר מגלה תושייה, יזמות, ורצון לעבוד קשה כדי להצליח. ואכן, סקר שנערך בקרב תלמידי תיכונים בארה"ב, הראה כי 75% מהם רוצים לפתוח עסק משלהם ביום מן הימים. בניגוד לדורות הקודמים אשר היו בעלי נטייה להאמין ב״חלום האמריקאי״, דור ה-Z יהיה בעל נטייה להימשך לשיווק מציאותי ולא אידאליסטי
והפתעה: הם שואפים לביטחון תעסוקתי.
רוצים להתחתן בגיל צעיר
עצמאות בקריירה חשובה יותר לבני דור ה-Z מאשר לדור ה-Y. בעוד ש-32% מבני דור ה-Z השיבו בסקר שנערך לאחרונה על ידי סוכנות המחקר יוניברסם,כי עצמאות, או עבודה אוטונומית היא אחת המטרות החשובות ביותר בקריירה שלהם, בקרב דור ה-Y רק 22% מעוניינים בעצמאות בעבודה.
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3676229,00.html
על פי סקר שנערך בישראל, הדור הצעיר של ילידי 2005-1995 שמרני, בוגר לגילו ומיושב יותר מדור ה-Y
http://www.themarker.com/career/1.2934445
אומרים על דור Z, שהוא שמרני יותר מקודמיו, מוכן לעבוד קשה ולהתחתן מוקדם. מדוע זה כך?
נראה שיהיה בהם יותר רצון להצליח מאשר לדור Y שנחשב לדור שלא מצא את עצמו ודור עצלן. האם זה נכון?
במה הם טובים? מהו פוטנציאל ההתפתחות שלהם?
איפה נקודות החולשה שלהם?
מה יהיו מדדי ההצלחה שלהם?
איך נכון לחנך, לכוון, להתייחס אליהם? - בבית, בצבא, בעבודה? איך להפיק מהם את המרב?
נראה שיש פה דור מוכשר, חברתי - האם הם ייצרו את השינוי המיוחל?
אם אתה יש שינוי מגמה בהתפתחות שלהם ביחס לדורות הקודמים?
מעברים בין סביבה פיזית לוירטואלית:
לפי המחקרים דור הz במיוחד חי בצורה שהיא כמעט "נוזלית" בין כל הסביבות הפיזיות והוירטואליות. מבחינתו האפליקציות שבהם הוא משתמש הן אמיתיות לגביו לפחות או אפילו יותר מאינטראקציות פיזיות
איך זה ישנה את המציאות שלנו?
אלכוהול:
בתקופה האחרונה יש זעזוע ציבורי משימוש רחב באלכוהול בגילאים הצעירים - למה הם שותים כל כך הרבה?
האם צריך לדאוג בשל כך ?
איך זה משתלב עם הכיוון השמרני יותר שמצטייר בסקרים?
דור אלפא: מ2010 - דור אלפא (גיל 7 ומטה) - הדור הדיגיטאלי הראשון
ילדים שנולדו עם אייפד ביד, שמעולם לא חיו בעולם נטול סמארטפונים או רשתות חברתיות, הדור שמכונה "דור אלפא" וכולל את כל מי שנולד אחרי שנת 2010.
ולפי מקרינדל הם יהיו הדור המשכיל ביותר עד כה, עם הנגישות הגבוהה ביותר לטכנולוגיה ובאופן יחסי הדור העשיר ביותר עד היום.
לפי מחקר שפורסם ב-CNNMoney יותר ממחצית (55%) מבני דור ה-Z מעוניינים להקים עסק משלהם, אך בדור הבא יהיה שיעורם גדול אף יותר. "כל דור מעתה והלאה יהיה יותר 'יזמי' מקודמו מכיוון שתהיה לבני הדור גישה ליותר מידע, אנשים ומשאבים בשלב מוקדם יותר בחייהם", כותב דן שוובל מומחה לדור ה-Y, שוק העבודה וקריירה בבלוג שלו. הוא צופה שרבים מבני דור האלפא יקימו מיזמים עסקיים כבר בתור ילדים לפני יום הולדתם ה-10
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3676229,00.html
http://www.mako.co.il/culture-weekend/Article-82b20d9692a9751006.htm
יש מעט מאד מידע על הדור הזה:
מה מאפיין את הדור הזה?
האם הם מרוצים מהחיים שלהם?
האם הם עדיין צריכים את ההורים שלהם לתמיכה רגשית כמו כל האנשים?
האם הם צריכים משמעת וגבולות? באיזה מידה? (חווית החיים במרחב הוירטואלי היא ללא גבולות).
מה היתרונות שיש בדור החדש להרגשתך?
במה הם טובים? מהו פוטנציאל ההתפתחות שלהם?
מה החסרונות שלהם, נקודות החולשה?
איך הם ישפיעו על האבולוציה האנושית?
איך יראו החיים שלהם?
מה יהיו מדדי ההצלחה שלהם?
האם הם יצליחו להשתלב בעולם ה"אמיתי"?
איך הם יסתדרו עם סמכות? אחריות?
הם ישנו את העולם או שהחיים יקצצו להם את הכנפיים כמו הדורות הקודמים?
איך נכון לחנך, לכוון, להתייחס אליהם?
יש הרבה דאגה לגבי יכולת האמפתיה של הדורות החדשים- האם זה נכון?
לפי המחקרים מדובר בדורות עם פוטנציאל לעשות דברים גדולים – יש בכך אמת?
איזה תפקיד יש לדורות אלה בהתפתחות פוליטית? מצד אחד הם מעורבים פוליטית/ציבורית בעיקר דרך האינטרנט ומקסימום חרם צרכנים, מצד שני האליטות מתנתקות מהעם יותר ויותר. איך הם ישנו את העולם במצב הזה?
האם הם יסתפקו בלחיות חיים מקוונים מבלי לשנות את העולם סביבם או שהם יגיבו אחרת?
מה תפקידם בהתפתחות החברה האנושית?
מה
הצפי
לגבי
דורות
העתיד?
הדור
הבא
נקרא
דור
אלפא.
נגמרו
האותיות
הלטיניות
ומתחילים
מחדש.
האם
הם
"הדור
האחרון"?
כיצד היחס שלהם למדינות הלאום שלהם ישתנה - האם תהיה שייכות גלובאלית?
הם אמורים להיות פחות לאומניים בתור דור גלובלי אבל באירופה צעירים מתאסלמים בהמוניהם ובורחים לדעאש לדוגמא… מה הסיבה?
באופן תאורטי בעתיד הקרוב דור הy כבר יתחיל לתפוס עמדות השפעה בעולם - איך עולם בשליטתם יראה ? מה הם ישנו אם בכלל ?
נראה שהדורות הקודמים מסרבים לשחרר שליטה (האליטות/הטייקונים/פוליטיקאים) - מי ינצח? איך מעבר הכוח יתרחש?
לפי המחקרים הם דווקא נשמעים אנשים מרתקים, למה זה לא נראה כך במציאות?
האם הדורות החדשים ירצו לשמוע על רוחניות ?
מה ברוחניות יכול לעניין אותם ?
מה החיסרון/ הרצון הגדול ביותר שלהם?
איך הקבלה יכולה לענות על הרצון שלהם? למלא אותם?
אמצעי התקשורת – מקצת הדורות מעדיפים שיחה פנים אל פנים ומקצתם מתקשרים בעיקר במיילים או במסרונים.
אופן התקשורת – מקצת הדורות מעדיפים להבין את הרקע והרציונל ורק אז לצאת לפעולה, דורות אחרים מעדיפים לפעול ולהבין "תוך כדי ריצה".
אופן הדיבור – השפה ואפילו המִילִים עצמן שונות בין דור לדור. אין הכוונה רק לסלנג, הכוונה לנקודת המבט. ביטויים כמו " לא מתאים" יכולים להתפרש בעיני דור אחד כדיבור מזלזל, בה בשעה שדור אחר רק התכוון לשים תמרור עצור כדי לחשוב על חלופה איכותית יותר.
אלו הם פערים בתפיסה המבוססים על מנטליות, ניסיון וחוויות חיים שונות מאוד.
הגדרת התפוקות, התשומות הראויות והערך המוסף לארגון - יש אנשים מדור מסוים, המקדשים עבודה קשה, שעות עבודה רבות ומסירות אינסופית הבאה על חשבון שעות משפחה או זמן אישי. לעומתם אנשים מדור אחר מקדשים יעילות, הגעה לרווח מרבי על ידי בקרה ומידע, מיקוד בתוצאות ולא בתשומות.
עבודה משנית התומכת בהשגת היעדים - יש פער בציפיות בנוגע לצורך בתיעוד מידע, כתיבת דוחות, מילוי טפסים, העברת מידע בתוך הארגון, כתיבת פרוטוקולים של ישיבות, כתיבה, קריאה ולמידה של נהלים. יש בני דור שתפיסת עולמם גורסת שכל אלו הם צורך הכרחי ויש המחפשים קיצורי דרך או משאירים לאחרים לבצע את המטלות שאינם אוהבים.
תגמולים - יש בני דור המקדשים תגמול כספי מיד, ויש אחרים המעריכים תגמול בהכשרה מקצועית, ימי גיבוש, חוויית צוות, יצירת משמעות, הזדמנויות להשתתפות בצוותי פיתוח.
סדר ושיטה – יש הזקוקים לעבודה "בחלונות זמן", עבודה המוגדרת לפי תכנון וביצוע ושולחן עבודה מסודר ויש הזקוקים לתזזיתיות ועבודה בכמה ערוצים בו זמנית.
שעות עבודה – יש הרואים בהתחלת יום העבודה בשעה מאוחרת אות לחוסר השתלבות בכללי מקום העבודה, ויש הרואים באותה ההתנהגות ניהול נכון יותר של שעות העֵרוּת ומיקוד בשעות העבודה היעילות ביותר בעבורם.
שימוש במדיות – יש הרואים בגלישה באתרי אינטרנט וברשתות החברתיות בזבוז זמן, התחמקות מן העבודה וחוסר אחריות. יש הרואים באותם הדפוסים חלק אינטגרלי מן הכלים להשגת היעדים, ועוד כלי להגברת היעילות ולניהול מצוין.
לבני דור מסוים יש נטייה טבעית להתכנס עם הדומים להם. מפגשים בין הדורות והעברת מידע ביניהם אינה "טבעית" בעבודה בארגון. רוב הארגונים מבינים את הצורך ללמוד על דור ה-,Y כיצד לנהל אותו וכיצד לשמר אותו. ארגונים מעטים מבינים את הפוטנציאל של עבודה נכונה בסינרגיה של כלל הדורות. יש מעט מסורות בארגון שנותנות ביטוי לשונות של כל דור. (למשל מסורת המעודדת קליטת עובד חדש לתפקיד ע"י חניכת עובד ותיק). הבסיס לתקשורת טובה בין הדורות הוא הכרה בשונות ביניהם ובתרומה של כל דור, והבנה שלכולם יש מקום. בסיס זה יכול להביא לסובלנות, העלאת המוטיבציה והבנה הדדית.
איזון והדדיות – יש לשמור על איזון בהבנת הערך האמיתי של כל דור ותרומתו לארגון. יש להימנע מהעצמת דור אחד על פני האחרים וליצור תגמול נכון ומותאם למאפייני הדור. יש לתת ביטוי פומבי להערכה זו.
חיזוק ערכים – יש לטפח תרבות ארגונית המדברת בערכי יסוד גבוהים שהם מעל לדורות – כבוד, שונות כעוצמה, הוקרה, אנושיות.
טיפוח ה"ביחד" – מומלץ לבנות צוותים, פורומים וקהילות המשלבים כמה דורות, ולתת מענה מתאים לכל אחד מן המאפיינים הדרושים לבני הדור. למשל צוותים של הפקת לקחים, הטמעה, פיתוח, העברה ושימור ידע.
השמה חכמה בין הדורות – כבר בשלב ההשמה יש להתחשב בהיבט הבין דורי. לבחון מה הטוב ביותר לצוות ולתפקיד, ולשאול את עצמנו מהו "הדור" המתאים ביותר לדרישות התפקיד.
דיון בסוגיית פערי הדורות בתוכניות פיתוח צוותים ומנהלים – מומלץ להקצות יחידות הדרכה הכוללות היכרות עם הנושא, פתרונות אפשריים והקניית כלים להתמודדות. נוסף על כך, מומלץ לקיים הדרכה ייעודית בנושא זה ליחידות משאבי אנוש להפצת הנושא בארגון.
לסיכום, כדי לא להגיע למצב ש"דור אחד יפריח בועות סבון באוויר ודור אחר ינפצן" (ויליאם קופר), כדאי להשתמש בשונות כדי להעצים את הארגון ולייצר תהליכים נכונים ויציבים.
השונות כבר קיימת אם נרצה או לא. אז מדוע שלא נדע להשתמש בה, ובהנאה?
http://www.odem4u.co.il/index.php?dir=site&page=content&cs=3079
כל כמה שנים מתפתח דור חדש, ופער הדורות הולך ומתעצם. וזה לא רק עניין טכנולוגי, אלא תפיסת חיים שמורגשת בכל שטחי החיים - ביחס לעצמי, לחברה, למשפחה, עבודה, כלכלה....
עד כמה פער הדורות עמוק?
כולנו מחוברים - איך הפער הדורות משפיע על רשת הקשר ביננו? איך הוא מורגש ברשת?
האם זה מפריע בכלל או מעשיר את המערכת?
האם זוהי תופעה שתתעצם או תחלש?
אינטראקציה בין-דורית:
מה הדור הצעיר צריך מהדור הקודם / דורות קודמים?
מה תפקידנו ביחס אליהם?
מה תפקידם מולנו?
מה יכול לקשר בינינו לבינם?
מה יכולה להיות נקודת המגע?
האם אנחנו, הדורות הקודמים, צריכים להשתנות בשבילם?
איך להשתנות? מה בצורת החשיבה שלנו צריך להשתנות?
מה במערכות צריך להשתנות כדי להתאים אותם אליהם?
איך אדם מדור קודם צריך להתנהל מולם? עד כמה ללכת לקראתם, ועד כמה להישאר נאמן לסממני הדור שלך?
הפתרון - האם פער הדורות ניתן לגישור? איך?
על מי האחריות לתת פתרון - על הדור הותיק או על הדור הצעיר?
פער הדורות - הורים ילדים
כהורה -איך עלי לחנך את ילדי כש"מערכת ההפעלה" שלהם שונה משלי?
מה בניסיון חיי כהורה עדין רלוונטי, כשתפיסת החיים הבסיסית כל כך שונה?
בעבר הבן של החקלאי היה חקלאי, הבן של הנגר- נגר. לא היו שינויים גדולים והורה הכין את ילדיו לחיים:
איך להכין את הילד לעולם משתנה, שאני לא יודעת מה יהיו בו חוקי המשחק?
האם ישנם דברים אוניברסליים שלא תלויים בזמן או בדור כזה או אחר שהורה צריך להעביר לילד?
איך לא ליפול לפער בין הדורות ולשמר את הקשר?
מה יכול ליצור תקשורת טובה בין הדורות?
מה צריך לתת לדור החדש כדי שיהיה מותאם לעולם אינטגרלי?
איך הדור של ההורים הנוכחי (x), יכול לצמצם את הפער שיש בינו לבין דור הילדים (z)?
מדוע יש הדרדרות של הדורות? מה שנקרא "ירידת הדורות", איזו מטרה הירידה הזו משרתת?
פער דורות בארגונים ומקומות עבודה:
ניתן לראות כי ארגונים משקיעים הרבה כדי להבין את הפערים שבין הדורות בכדי לוודא שהשוני לא יפגום בתפוקה.
למה כדאי לארגונים להתייחס במיוחד ובמה להשקיע בכדי לגשר על פער הדורות בארגון?
מה ארגונים (עבודה, צבא), יכולים לספק לצעירים כדי להצליח לשלב אותם?
איך ניתן ליישב קונפליקטים בין-דוריים? - למשל הדור שלי חוסם אפשרויות קידום לדור הצעיר שרוצה להתקדם מהר. איך להסתכל על הדברים בצורה הנכונה מבלי שכל אחד ימשוך לכוון שלו?
מה היחס הנכון שדור הX שלנו צריך לתת לדור הY והZ כדי להבטיח התפתחות טובה ונכונה?
דור ה-Y
דור ה-Y (באנגלית: Generation Y), הידוע אף בשם דור המילניום (באנגלית: Millennials), הוא דור אשר נולד בעולם המערבי לאחר דור ה-X. אף שאין הסכמה מלאה לגבי שנת ההתחלה והסיום של הדור, לרוב הכוונה לגל דמוגרפי של אלו שנולדו במהלך שנות ה-80 ושנות ה-90.
דור ה-Y הם בעיקר ילדיהם של דור הבייבי בומרס, ילידי שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60, אף על פי שחלק מדור זה הוא גם צאצאיהם של האוכלוסייה המבוגרת יותר מקרב דור ה-X.
דור ה-X הפך למונח מקובל, הן בקרב דמוגרפים ומדעני החברה והן בקרב משווקים אך בעיקר בתרבות הפופולרית. המונח "דור ה-X" הפך לשגור בזכות ספרו שלדאגלס קופלנד Generation X: Tales for an Accelerated Culture, אשר עסק בעיקר בדור ה-X.
דור ה-Y, במיוחד במערב, גדל לתוך ההאצה בפיתוחים הטכנולוגיים בתחום המחשבים, האינטרנט והסלולר והוא בעל נגישות לכלים ואמצעי תקשורת מתקדמים.
מאפיינים תעסוקתיים של דור ה-Y הם יכולת ונכונות לעבודת צוות ועבודה בקבוצות, יכולת לפזר קשב ולטפל במקביל בשני נושאים לפחות. רובם בעלי מיומנות טכנולוגית ויכולת לימוד מהירה של מכשירים חדשים. שליטה מלאה במחשב ויישומיו המקובלים, כמו גם ברשת האינטרנט ושימוש רב ברשתות חברתיות מקוונות. דור זה מאופין כחסר יוזמה יחסית לדורות הקודמים, אך עם מוכנות גבוהה ללמוד נושאים חדשים.
להבדיל מהדורות התעסוקתיים הקודמים, בני הדור הזה אינם מוכנים לוותר על חיי משפחה לטובת קידום בעבודה,[1] הביטחון התעסוקתי לא מדורג אצלם במקום גבוה, ואינם רוצים לקחת אחריות בעבודה אם הדבר ידרוש מהם להשקיע בכך מאמץ רב.
על פי מחקר שפורסם בניו יורק טיימס, אמריקאים שנולדו בשנות ה-80 עוזבים בגיל מאוחר את בית הוריהם, שליש מהם עוברים דירה בכל שנה ו־40% מהם חוזרים לבית ההורים לפחות פעם אחת. כמו כן הם עוברים בממוצע שבע עבודות עד גיל 30, כשני שלישים חיים עם בן זוג בלי להתחתן, ואלו שבוחרים להתחתן עושים זאת מאוחר מאי פעם. על פי מחקרים אחרים, אחד המאפינים העיקריים של הדור הוא עיסוק עצמי מוגבר, הגובל לעתים בנרקיסיזם. https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94-Y
כינויים
נוספים
לדור
ה
:y
הדור
הלא
מרדני
(Echo
Boomers):
דור
שגדל
על
ערש
החינוך
הפיידוצנטרי
(הילד
במרכז),
ולכן
חי
בהרמוניה
עם
הוריו
(דור
ה-X),
ללא
מתחים
בין
דוריים
שאפיינו
בעבר
את
המערכת
היחסים
של
הוריו
עם
הוריהם.
התנהגותו
היא
הד
(Echo)
חיובי
להוריו,
התומכים
בילדיהם
ללא
סייג.
דור ה"יהיה בסדר" (Why-Worry Generation): דור שאינו מודאג, מתעלם מקשיי החיים, לא מתמודד איתם ומאמין שהדברים יסתדרו מעצמם. אלה צעירים שחיים את ההווה מבלי לחשוב כלל על עתידם.
הדור הסתום (Dumbest Generation): דור שאינו קורא, אינו צורך תרבות גבוהה, אינו מתעניין בפוליטיקה וצורך ג'אנק-פוד רוחני.
דור
הלייק
(Like
Generation):
דור
עם
כישורי
שפה
נחותים
(מדברים
בקיצורים),
אבל
עם
כישורי
ויזו'אל
מפותחים.
עם
זאת,
היו
גם
כאלה
שהעניקו
למושג
הסברים
אטימולוגיים
נוספים,
מקצתם
מבודחים.
הגדרת דור ה-Y באופן הומוריסטי על ידי כותב אנונימי באחד הפורומים באינטרנט:17
Why do we call the last group Generation Y?
Y should I get a job?
Y should I leave home and find my own place?
Y should I get a car when I can borrow yours?
Y should I clean my room?
Y should I wash and iron my own clothes?
Y should I buy any food?
מחוץ לארה"ב הומצאו שמות ייחודיים נוספים לדור ה-Y, שרובם מתייחסים למשבר הכלכלי הגלובלי שאיתו נאלצים הצעירים להתמודד בעידן הנוכחי.
בספרד ה-Yניקים מכונים "הזועמים" (Los indignados) על שם גל המחאה שפרץ בעקבות משבר האבטלה.
בפורטוגל הם נקראים "הדור המיואש" (geração à rasca).
בתוניסיה מכונים בני הדור "היטיסטס", מונח סלנג צרפתי-ערבי שפירושו "עומדים עם הגב לקיר".
ביוון הם נקראים "דור ה-700 יורו" - דור שמרוויח שכר מינימום (700 יורו לחודש) בעבודות מזדמנות, ללא קשר להשכלתו והכשרתו.
בסין הם מכונים "קיסרים קטנים" - שליטים מפונקים של המשפחה, בשל מדיניות ההולדה של ילד אחד למשפחה, וגם "שבט נמלים" - כינוי לבוגרי אוניברסיטאות שלא מצליחים למצוא עבודה ומתגוררים בלהקות בדירות זולות בשולי הערים.
בטייוואן הם מכונים "דור התות" (cǎoméi Shidai), על שם צמח התות שנחשב פגיע במיוחד. הצעירים שם נתפסים כמי אינם מסוגלים לעמוד בלחץ או לעבוד קשה כמו הוריהם. הם אינם ממושמעים, מפונקים, אנוכיים, יהירים ואיטיים בעבודה.
בישראל כינה אסף ענברי את הדור הזה "דור הקריסה", לאמור: צעירים שחיים בתקופה של קריסה של הסדרים חברתיים ותרבותיים.
דור ה-Y, שגדל והתחנך בבתיהם של היאפים או חקייני היאפים, הוא בעצם דור עם מאפיינים חנוניים מובהקים: העילגות הרגשית, ההסתגרות מהעולם, המיקוד העצמי, טשטוש ההבדלים המגדריים, הבשלות המעוכבת, התלותיות וההתמכרות למשחקים, לתקשורת ולטכנולוגיה ממוחשבת – כל אלה כבר אינם מאפייני שוליים, אלא מאפיינים דוריים.
למעשה, כשמתבוננים לעומק במכלול המאפיינים של דור ה-Y (שיתוארו בהרחבה בפרקים הבאים) עולה תמונה מורכבת: בהיבטים מסוימים דור ה-Y הקצין את מאפייני היאפיות של הוריו והפך אותם לתופעה חברתית נרחבת. אבל בהיבטים אחרים הוא מרד ביאפיות, מרד פאסיבי, מרד של נסגנות. כך למשל, הוא מסרב להיות חרוץ ושאפתן כהוריו ובוודאי לשעבד את עצמו לפרנסה. הוא שואף פחות להוביל וליזום ומעדיף ללכת בתלם הרגוע והמוכר. ובעיקר זה דור שמעביר את משקל הכובד מתרבות העבודה לתרבות הבידור והפנאי. את המימון למהפכה הפאסיבית הזאת מעניקים לו הוריו היאפים.
כיוון שהמציאות החברתית היום היא דינמית ומהירה מאוד – חלק ממאפייני החנוניות הפוסט-יאפית עברו מטמורפוזה בדור ה-Y. כך לדוגמא, זה דור שאיבד מהסקרנות האינטלקטואלית מצד אחד, אבל בניגוד לחנון הפרוטוטיפי נעשה חברותי יותר.
http://www.peopleil.org/details.aspx?itemID=30362
המאה ה-21: דור ה-Y מחליף עבודה כל 3.5 שנים:
אם נולדתם בשנות ה-80, סביר להניח שהחלפתם בחייכם יותר מעבודה אחת. דור ה-Y מחליף עבודות כמו שאדם היגייני מחליף גרביים. האם זה מועיל או מזיק לאנושות, ולמה בכלל זה קורה?
נהוג לומר על דור ה-Y שהוא לא אוהב להתמסר, לא חש נאמנות גבוהה למקומות עבודה, וממקם את מטרותיו במקום הראשון בסולם העדיפויות. כשלעובד מדור ה-Y רע במקום העבודה, הוא יחפש מקום חדש בלי לחוש יותר מדי בליבו על מקום העבודה שהוא עוזב. בניגוד למקובל לחשוב, זה לא הכסף, בהכרח, שמניע אותם לעבור ממקום עבודה אחד לאחר, כמו ה"הגשמה העצמית".
החוקרים מצאו שמשנה לשנה, מדד הנרקיסיזם עלה – כל זה לא מפתיע, כי גם מחקרים בעבר מצאו שסטודנטים הופכים נרקיסיסטים יותר משנה לשנה, אבל להפתעתם של החוקרים, כשהם השוו את תוצאות המחקר שלהם, למחקר אחר שנערך על סטודנטים, בין השנים 2006-1982, הם גילו שקצב העלייה במדד הנרקיסיזם במחקר שלהם, היה פי שניים יותר מהיר, מאשר במחקר האחר.
כלומר, החל משנת 2002 לערך, קצב הפיכתם של סטודנטים לנרקיסיסטים יותר, הוא פי 2 יותר מהיר מבעבר. תוצאות שני המחקרים מאששות את הטענה שהדור הצעיר אוהב את עצמו יותר ממה שהדור הקודם אהב את עצמו, ושזו מגמה שרק הולכת ומחריפה.
מחקר נוסף שפורסם בשנת 2010, ובדק כ-13,700 סטודנטים, לאורך 30 שנה, מצא כי סטודנטים החל משנות ה-2000היו ב-40% פחות אמפאתיים (הכרה בסבלו של האחר, והזדהות איתו. המחקר התבסס על Davis Interpersonal Reactivity Index), בהשוואה לסטודנטים בשנות ה-80 וה-90. סטודנטים כיום יפגינו פחות רגישות למצבו של אחר, וייטו פחות לסייע לאדם במצוקה, גם כשהוא קרוב אליהם.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4258808,00.html
דור הZ
בארצות הברית, דור ה-Z (באנגלית: Generation Z; ידוע גם בשם דור ה-M או Generation M וכן כ-iGeneration) הוא דור שנולד לאחר אמצע וסוף שנות ה-90 או שנות ה-2000 המוקדמות ועד 2010.[1][2][3][4][5]
על פי המגזין פורבס, דור ה-Z מונה כ-25% מאוכלוסיית ארצות הברית.
מקורות מסוימים מייחסים לדור זה את אלו שנולדו לכל המוקדם בשנת 1996 ואחרים נוקבים בשנים 1994 או 1995. יש המציינים מועד מאוחר יותר, כאשר השנה 2001 היא המאוחרת ביותר. מספר דמוגרפים וחוקרים חברתיים מסכימים ביניהם כי הפיכתו של ה-World Wide Web לזמין לשוק המסחרי בשנת 19944 היא המסמנת את תחילתו של הדור החדש.
שלא כמו בני דור ה-Y, אשר נולדו בשנות ה-80 וה-90 המוקדמות, בני דור ה-Z נולדו לאחר עידן המלחמה הקרה ונפילת ברית המועצות, וחותם פיגועי 11 בספטמבר (20011) ניכר בהם, לכן הם רגילים לבדיקות אבטחה. הם נולדו כשטלפונים סלולריים והחיבור התמידי לאינטרנט, מהווים חלק מרכזי מחייהם והתבגרותם ואף חלק מזהותם העצמית. יש המכנים אותם בשל כך "דור המסכים" או "דור הפלזמה". כתוצאה מכך, מאפיין שיתוף המידע ההמוני נעשה מרכזי בחייהם של מתבגרים אלו והוא מתבצע לרוב ברשתות החברתיות כגון פייסבוק, טוויטר, YouTube, Whatsapp, וכו' . אירוע שנחשב לאירוע משפיע ומעצב על דור זה הוא המשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008, שהשפיע על ילדותם של בני הדור.
בני דור ה-Z הם בדרך כלל בניהם של בני דור ה-X. הוריהם עשויים לכלול גם את הצעירים מבני דור הבייבי בומר וגם את הוותיקים מבני דור ה-Y.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94-Z
עוד לא יבשה הדיו ממיליוני הפרסומים על השתלבות דור Y במקום העבודה, והנה עומדים בפתח בני דור Z. הארגונים עוד לא למדו איך "לאכול" את שינויי הדפוסים וסדרי העדיפויות של דור Y והנה מגיע דור משופר, הדור הדיגיטלי. התקרבותו של דור Z אל שוק העבודה מעצימה את הבעייתיות והכאוס הניהולי שהארגונים נמצאים בהם. שכבת העובדים המבוגרת (דור הבייבי בומרס) הולך ופורש, הדור הבא, דור X ממורמרים, דור Y "הבעייתי" הולך לכבוש את מקום העבודה ודור Z נכנס לקלחת הרותחת הזאת. קיימות דעות שונות מתי נגמר דור Y ומתחיל דור Z. יש כאלה שאומרים שבתחילת שנות ה – 90 ויש כאלה שגורסים שדווקא בסופם. זה לא סתם שאין ההסכמה – אין מאפיין בלעדי לדור Z. הפרמטר העיקרי שמייחד את דור Z שהם צרכנים כבדים של מדיה חברתית. אבל זו לא נחלתם הבלעדית, גם רוב בני דור Y משתמשים באותן פלטפורמות. זה לא מובהק כמו שדור X הגיעו לעבודה עם ידע וניסיון בשימוש במחשב אישי כשהמנהלים שלהם לא ידעו איך להתמודד עם "הטכנולוגיה החדשה ההיא". היום לדוגמא, לכולם יש חשבון בפייסבוק, וכולם צופים ביוטיוב וכיוצא בזה
http://enterprise20.co.il/bye-bye-gen-y-please-welcome-gen-z/
הנה כמה מאפיינים פסיכולוגיים וטכנולוגיים בולטים שיעזרו לנו לקבל תמונה ברורה יותר:
בעיית קשב מובנית:
כבר לא מדובר על כמה דקות ספורות של קשב אלא כמה שניות של קשב. כמות הגירויים והערוצים השונים שאליה נחשפים המילניומים היא אינסופית אך זמנם מוגבל, ולכן המסר צריך להיות קצר מושך וברור. טוויטר מציע 140 תווים, אינסטגרם ו-vine מציעים קטעי וידאו של שש עד חמש-עשרה שניות.
בעיית הקשב לא מגיעה רק מריבוי הערוצים, אלא גם מריבוי המסכים - כמה מאיתנו צופים בטלוויזיה ובודקים את הפייסבוק במקביל? בדור ה-Z מדובר פשוט בדרך בה הם צורכים מדיה, לא ניתן לרכז את הקשב במסך אחד.
מסרים מורכבים לצערנו קשה עוד יותר להעביר, אך מחקרים הראו כי על אף בעיית הקשב, הפוסט מילניומים סקרנים ואוהבים לחקור, כך שבמידה והצלחנו לתפוס את תשומת הלב שלהם, הם יהיו מוכנים להקדיש זמן נוסף לנושא.
מידע ויזואלי ומעט טקסט
לא רק משך הקשב התקצר, גם סוג הקשב השתנה. הזכרנו כבר את טוויטר, אבל לפעמים גם זה יותר מדי לפעמים. רוב המידע שאותו צורכים הפוסט-מילניומים מגיע בצורה של ויזואלית - מימים (memes), סטיקרים, קליפים של מספר שניות, גיפים מונפשים (animated gifs) הפכו לתחליף של ממש לשפה טקסטואלית, והם למעשה דרך ההבעה הנפוצה ברשתות חברתיות ואפליקציות צ'ט. הדוגמא הקלאסית לכך היא כמובן סנאפצ'ט, אך גם פייסבוק הוסיפה לאחרונה תמיכה בגיפים מונפשים וסטיקרים.
שיתוף הוא ברירת המחדל
כמו חידת הזן המפורסמת על העץ שנופל ביער, מבחינת הפוסט-מילניומים אם הטיול מסיבה טקס סיום (מחק את המיותר) לא צולם ושותף בפייסבוק, אינסטוש, וואטסאפ וסנאפצ'ט, כנראה שזה אף פעם לא קרה. למעשה, הרבה פעמים מספיק לצלם ולשתף. לא חייבים לצאת לטיול עצמו.
אך לא מדובר רק בשיתוף, אלא גם בתקשורת דו צדדית. העובדה שלא ניתן לדבר עם מישהו ולקבל תשובה מיידית היא בלתי נתפסת - ומבחינת הפוסט-מילניומים חברה או שירות זה גם מישהו. אם אין תשובה, יגיע מייד פוסט זועם.
רוצים לשנות את העולם
למרות כל מה שהזכרנו, עדיין מדובר בדור יותר אידיאליסטי מדור ה-Y שהתבלט בריכוז עצמי והצלחה אישית. 60% מדור ה-Z רוצים להשאיר חותם על העולם - בניגוד ל-39% בדור ה-Y ו-1 מכל 4 מתנדב (הנתונים נכונים לשנת 2014 בארה"ב). הנושא הבולט ביותר שנוגע לפוסט-מילניומים הוא איכות הסביבה, והם מגלים סובלנות נמוכה לארגונים מזהמים או נצלניים וידאגו להשמיע את קולם בנושא.
http://www.ice.co.il/opinions/news/article/417029
בעוד פחות מחמש שנים, חלק לא קטן מהנוער של היום, כבר ישתתף בתהליכי הבחירות הדמוקרטיות, ייכנס לשוק העבודה וישפיע יותר על הטרנדים העולמיים. ולכן חשוב להכיר טוב יותר את הדורות הצעירים, כדי להישאר רלוונטיים ומעודכנים בעידן של טכנולוגיה מתפתחת ושינוי סדרי עולם.
האם ידעתם שעל פי פילוח של תוצאות הבחירות לנשיאות ארה״ב, אם רק דור ה-Y היה מצביע, קלינטון הייתה מנצחת ניצחון מוחץ וגורף כמעט בכל המדינות והיא הייתה נשיאת ארה״ב ב-20 לינואר, ולא טראמפ? בבחירות האלו, הילארי הפסידה מפני שלא הצליחה לגרום לדור הצעיר לצאת ולבחור. אם מועמד/ת דמוקרטי אחר כן יצליח איפה שהילארי נכשלה, מה לדעתכם זה אומר על סיכויו של טראמפ להיבחר שוב בבחירות ב-2020, כאשר חלק לא קטן של הבוחרים יהיו גם מדור ה-Z?
גופי החדשות החלו להבין שצעירים צורכים חדשות בדרכים שונות – הם מעוניינים מאד להיות מעודכנים, אך אין בכוונתם להשקיע יותר מכמה דקות בצריכת ועיבוד המידע. כתוצאה, כיום יש מגוון ערוצי חדשות שמתאימים את התכנים לצעירים, כגון Vox, שהסלוגן שלהם הנו "כל מה שרציתם לדעת על החדשות, בפחות מ-2 דקות". או Attn, שכלל לא מגדיר עצמו כגוף חדשות אלא כ"חברת מדיה המבוססת על נושאים שאכפת לדור הסמארטפונים מהם". גוף מדיה זה הגיע תוך כשנה, וללא השקעה בקידום ממומן, לקהילה של מעל ל-5 מיליון עוקבים חודשיים! "צעירים אינם רוצים שיגידו להם מה חשוב, אלא שישאלו אותם מה חשוב",
עקרון נוסף הוא המעבר ממונולוג לדיאלוג. עברו הימים שאנשים ישבו והקשיבו בשקט. כיום כולם מנהלים שיח דו כיווני, ובעיקר הצעירים רוצים להיות חלק בשיח מאחר וזה גורם להם להרגיש שהם מעורבים, משפיעים עם הדעות שלהם על העולם, גם אם מדובר בלסמן "לייק" בפייסבוק או באינסטגרם. לראיה, מובילי הדעה המשפיעים על הדור הצעיר דואגים לנהל עמם שיח אישי, מיידי ובלתי-אמצעי.
לבסוף, ואולי העיקרון החשוב ביותר, אנו עדים למעבר מ'עובדות' ל'חוויות'. הצעירים מחפשים לספר סיפור, או להיות חלק מסיפור, וסיפור מתפתח על בסיס חוויה בלתי אמצעית. לכן, אם ברצונכם להשפיע על צעירים, תנו להם להיות חלק מסיפור שאכפת להם ממנו, לחוות את הסיפור הזה בעצמם או דרך אנשים שהם סומכים עליהם ותופסים כאמינים, והם כבר יסיקו את המסקנות הרצויות בעצמם.
http://reshet.tv/item/parenthood/articles/who-are-you-generation-z-78152/
מערכת החינוך מתקשה להבין את קהל היעד שלה. שילה בן ה-11 הכי אוהב לשחק ב"מיינקרפט". יש שיאמרו שהוא מכור. אבל בזמן שאמא שלו מכינה ארוחת ערב, הוא כבר בונה אתר ב-WIX , פותח ערוץ יוטיוב משלו, יוצר סרטוני הדרכה למהלכי המשחק, והופך בעצמו ל"מורה" ומומחה ל"מיינקרפט" עבור מאות אלפי "תלמידים" ברחבי העולם. רוב הסיכויים שהוריו, והמורה שיפגוש מחר בבי"ס, לא קרובים אפילו לתפוש את עולם המושגים שלו.
במאה ה-21, הילדים שלנו נולדו לתוך מהפכה חדשה - מהפכת התפישה המחשבתית. יש להם ראייה ומיומנויות הפעלה שונות של העולם. הם בנויים ומרושתים אחרת. באופן טבעי, גם דרכי הלמידה וקליטת המידע של הצעירים היום שונה מהותית מהשיטה המסורתית המוכרת לנו וכוללת כיתה, לוח, מבחנים וציונים.
"היום קשה להיות תלמיד, בעיקר כי אין חופש במובן הרחב של המילה. אין יכולת בחירה, לבחור מה מעניין אותי ללמוד, איך אני רוצה ללמוד את זה, כמה אני רוצה להעמיק ולהשתמש בכלים שאני אוהב ומדברים אלי. ניקח לדוגמה את המהפכה הצרפתית. אני לא צריך מורה כדי לדעת עליה כי יש את גוגל וויקיפדיה. אני לא צריך שישפכו עליי כמויות חומר ונתונים ויצפו ממני לשנן בעל-פה. כן הייתי רוצה מורה שילמד אותי, למשל, על תודעה מעמדית ודמוקרטיה, ויחבר את זה למהפכות של ימינו שהחלו ברשתות החברתיות. שנגלוש בפייסבוק ובטוויטר כדי לזהות ולנתח מגמות. שיביא רעיונות מהוגי דעות של אותה תקופה ויעזור לי להיכנס לראש של אותם אנשים".
לא
מדובר
רק
בתלמידי
בית
הספר,
אלא
בשיטת
הלימוד
הקונבנציונלית
בכללותה.
בשיעור
אקדמאי
סטנדרטי,
המרצה
מסביר
בהתלהבות
תיאוריות
מגמות,
מציג
את
הסימוכין
הרלבנטיים,
מבאר
סוגיות
וממחיש
בעזרת
דוגמאות.
במקביל,
סטודנטים
נמרצים
כבר
מקליקים
במרץ
על
שלל
לינקים,
עוצרים
את
מהלך
השיעור
בהתלהבות
וחולקים
בקול
עם
המרצה
וחבריהם
לכיתה
את
המחקר
או
המאמר
שמצאו.
לרוב
הדברים
מחדשים
או
לחלופין
סותרים
לגמרי
את
דברי
המרצה.
נראה
שהפערים
מתחילים
בדברים
הבסיסיים
ביותר
כמו
למשל
בהגדרת
המרחב.
הצעירים
חווים
את
העולם
כרב-ממדי
ואין-סופי,
הנמצא
בזרימה
ללא
גבולות.
הוא
נע
בין
הוירטואלי
למציאותי,
ואף
מיטשטש
לפעמים.
"גם המזבלה היא מרחב לימוד לגיטימי", מסבירים ד"ר אושי שוהם-קראוס ונועם מנדלה, חוקרים ומרצים בתחום העתידנות והרשת שמוציאים בני נוער לשטחי לימוד חדשים כחלק מפרוייקט שיתופי בין תיכונים עם אוניברסיטת תל אביב. כמו, למשל, עבודה במשאיות זבל, במהלכה לומדים כימיה, ביולוגיה ומיחזור תוך איסוף נתונים בשטח. לחלופין מתלווים התלמידים לאנשי תרבות, בעלי מוסכים ובעלי מקצוע רבים ממגוון תחומים במטרה להוציאם ממסגרת הלימוד השגרתית.
"הכיתה ושטח בית הספר לא חייבים להיות תחומים", הם מסבירים. "הלמידה של העתיד היא קהילתית, רבת פנים ואינה חייבת להיות במבנה צורני קבוע של שיעור אחר שיעור כמו בסרט נע. המורים עושים כמיטב יכולתם, ורובם נהדרים, אולם השיטה צריכה להשתכלל. בתי הספר של ימינו מזכירים קצת מבנה של בית חרושת. מסדרונות ארוכים, תאים בהם תחומים 30 ילדים וצלצול שמגדיר זמנים".
איש חינוך וותיק, שעוד עובד עם מערכת החינוך ומשפיע בתחומו ועל כן מסרב להיחשף בשמו, טוען שהמנגנון הקיים מנוגד לפיסיולוגיה של בני הנוער. "מתי ראיתם לאחרונה ילד ממוקד במשימה אחת? הם מתפקדים הכי טוב בכמה אתגרים בו זמנית, אז למה לא לאפשר להם?", הוא תוהה. "בגיל כזה צריכים להוציא אנרגיה. במשחק מחשב הכי פשוט הילדים שלנו מתקשרים, פותרים בעיות, מתמודדים עם הלא נודע, חוקרים ומגלים בעצמם. הם אפילו בונים עולם חברתי חדש בכל זמן נתון, שהם הסמכות בו, היוצרים וההוגים שלו. אז כיצד אנו מצפים מהם לשבת במשך 45 דקות בחדר סגור, שעה אחר שעה, ולהתמקד בהקשבה בלבד? זה נשמע הכי לא טבעי".
במרחב אחד, הדומה להאנגר מאשר לכיתות שלמדנו להכיר, יושב תלמיד כיתה ט' ממגמת רובוטיקה, יחד עם תלמידת כיתה ח' ממגמת אומנות. שניהם מפתחים יחד פרויקט בתחום עניין לבחירתם, ללא קשר לידע מוקדם, ציונים, גיל או מגדר. כל זאת בליווי מורה, שהופך למנטור המכווין את תהליך הלמידה, יותר מאשר מחזיק הידע והסמכות היחידה להפצתו. בדרך זו מפתחים התלמידים זווית ראייה רחבה ושפה מקצועית המקשרת בין תחומי המדע, ההנדסה והעיצוב.
http://news.walla.co.il/item/2989459
קווים לדמותם של ילידי דור Z
משתפים – מייצרים תוכן שאחרים יכולים להפיק תועלת. קולבורציה היא פעולה בסיסית והיא המפתח להפקת תוכן הרלוונטי למגוון רחב של אנשים.
מלאי השראה – נחשפים לתוכן רב ומוצאים השראה בכל מקום. מלאים ברעיונות שהם רוצים לשתף, לשכלל ולקדם ושמחים לעזור לאחרים לעשות את אותו הדבר
נדיבים – שמחים לחלוק רעיונות, קשרים, זמן, מומחיות ועוד. רואים את טובת הקהילה ופועלים להביא תועלת לזולת.
דינמיים – הזריזות והגמישות מאפשרים להם להוציא לפועל את הרעיונות שלהם. תודות לכלים שברשותם, הקשרים שיצרו והתהליכים שאימצו, הם יכולים לעבור במהירות מסחררת מעיבוד הרעיון דרך מציאת שיתופי פעולה ועד הוצאתו לפועל
חברותיים – לא מוותרים על מפגשים פנים אל פנים. האינטראקציות הבינאישיות הם חלק מסגנון החיים שלהם. משתמשים ברשתות החברתיות לאפשר התכנסויות וליצור קשרים אנושיים (לדוגמא, הצטרפות לקבוצות בפייסבוק)
רוחשי אמון – כמו שהם מודעים ומבינים מה מניע את עצמם, הם בוטחים אחד בשני מתוך האמונה שלכל אחד יש את הדרך שלו להיות יעיל ופורה
סקרנים – מחפשים כל הזמן דרכים חדשות וטובות יותר להתנהל ולהתייעל (למשל הוספת תוספים לדפדפן שמשפר את חווית הגלישה שלהם). החיפוש מתבצע ע"י חקירה, הקשבה, ניסוי, ובחינה ביקורתית.
מונחי פעולה – קולטים תכף ומייד. אין להם סבלנות להסברים על הפעולות הנדרשות לביצוע המשימה. הם אנשי מעש בעלי שיקול דעת שמבינים במהירות, פורטים לפעולות ופועלים מתוך הבנתם. ככלל מעדיפים לא לשאול "איך צריך לעשות" (זה פשוט לא רלוונטי לגביהם). לעיתים זה בא על חשבון דיוק.
ממוקדים- הכול עניין של רעיונות ומשימות. המעמד לא חשוב. שיתוף פעולה וקולבורציה גוברים על רווח אישי (ע"ע נדיבים)
מחוברים – בזכות המובייל הם נגישים בכל זמן, גם לשיחות אישיות וגם לשיחות ברשת. כאשר יש להם גישה תמידית לשיחה, הם באופן קבוע חלק ממנה.
מאוזנים - כושר הסתגלות, גמישות ומהירות תגובה עוזרים להם לחלק את המיקוד בין ההתחייבויות השונות שלהם. עבודה, חברים או עיסוקים אישיים, אין תחום שבא על חשבון התחום השני. קיימת ההבנה שאפשר גם וגם.
וירטואליים – מתוך הנחה שהם מונחי פעולה (ע"ע) המיקום הפיזי לא משנה. השאלה איפה לעבוד תלויה במקום בו יש להם הכי הרבה תפוקה (זה לא חייב להיות במקום העבודה). למעשה, כשמטשטש הקו המפריד בין זמן העבודה והזמן האישי, בסופו של דבר הפריון גבוה יותר (הרי רובנו קוראים מיילים גם מחוץ לשעות העבודה). בנוסף, שימוש תדיר במגוון יישומי תקשורת מאפשר להם להיות מעודכנים בכל רגע.
מצוידים – יש להם את הסמרטפון, המחשב הנישא, האייפד, כל הציוד איתו הם מרגישים הכי נוח. אין להם בעיה להגיע איתו לעבודה (ולרוב הציוד שלהם מתקדם יותר ממה שמסופק בארגון). הם מחוברים לדסקטופ שלהם, מכירים ומשתמשים בתוכנות וביישומים שהם התקינו לעצמם (ע"ע מקוסטמים). בשורה התחתונה, שימוש בציוד האישי מאפשר להם להשתלב בצורה מהירה יותר בעבודה ולתת אותה תפוקה (ואף טובה יותר) כמו בשימוש בציוד שנותן הארגון.
מקוסטמים – קסטומיזציה היא המפתח. מצוידים ומשתמשים בעשרות אפליקציות ופלטפורמות המותאמות אליהם אישית. מאפשרות להם לעבוד איך, איפה, ומתי שהם רוצים (ע"ע סקרניים)
נותנים תפוקה - הפרודוקטיביות החדשה – התפוקה היא לא ערך עליון. הם מבינים שצריך להתמקד בתוצאות ובהישגים ולא איך מביאים אותם. נמצאים בחיפוש מתמיד אחר שיטות, כלים ודרכים לשיפור תהליכים (או מוצרים) שזה בעצם מה שעושה אותם פרודוקטיביים מבסיסם.
חברים במגוון רשתות חברתיות – רשתות חברתיות כמו טוויטר , לינקדאין או פייסבוק זה לא רק לשיתוף מידע אישי. אלה גם רשתות שיוצרות קשרים מקצועיים משמעותיים העוסקים לעיתים קרובות בפתרון בעיות או קבלת עצות.
http://enterprise20.co.il/bye-bye-gen-y-please-welcome-gen-z/
למרות שבעסקים רבים עדיין מתמקדים בדרכים לגיוס דור ה-Y (או במילים אחרות - דור המילניום, אשר זכה למחקרים רבים יותר מכל דור אשר קדם לו) - שנת 2015 היא זמן טוב להסתכל קדימה, אל עבר עובדי העתיד – דור ה-Z.
המושג "דור ה-Z" מתייחס לרוב למי שנולד אחרי 1990 (על אף שיש שיגידו ששנת 1993 מהווה את תחילת הדור). הדור הזה הופך לחלק הארי באוכלוסיה (לצורך המחשה - הוא מהווה כרבע מאוכלוסיית ארה"ב בימינו, והמספר הזה רק הולך וצומח). מה שבטוח - מדובר בדור שונה לחלוטין מהדורות שקדמו לו: ״אם משווקים חשבו שהם למדו כבר את כל המהלכים של דור המילניום, עליהם לדעת שדור ה-Z אפילו לא משחקים באותו המגרש״, מספרת רות ברנשטיין מסוכנות הפרסום Ad Age
הייתה להם ילדות דיגיטלית. בראש ובראשונה, הדור נחשב לשונה מהדור הקודם כיוון שמדובר בילדים אשר גדלו והתבגרו בעידן דיגיטלי לחלוטין. זהו דור שלא מכיר תקופה בה מחשבים, טלפונים סלולאריים ואינטרנט לא היוו חלק מרכזי מחיי היום יום. בהתאם לכך, כדי למשוך את תשומת ליבם, בעלי עסקים צריכים ללמוד לחשוב כמו ילידי העידן הדיגיטלי, על ידי מתן חוויות דיגיטליות על גבי מסכים מסוגים שונים, ותקשורת דו-כיוונית עם הלקוחות, במקום שיווק חד צדדי.
יש בהם רצון להטבעת חותם. בניגוד לדור ה-Y אשר נחשב לחסר יוזמה בהשוואה לדורות הקודמים, דור ה-Z נחשב לדור אשר מעוניין להשפיע ולשנות דברים בעולם - ובהתאם לכך יעריך עסקים שישאפו לכך.
על פי מחקר שערכה סוכנות Sparks & Honey, בהשוואה ל-39% מדור המילניום, 60% מבני דור ה-Z מעידים כי הם רוצים להשפיע, ורבע מהם אף מעידים כי הם מתנדבים בקביעות, וכי יזמות חברתית היא בחירת קריירה מועדפת. הנה דוגמה לאחת כזו - אדורה סוויטק בת ה-16, שהרצאתה ב-Ted בכותר "What Adults Can Learn From Kids" זכתה נכון לרגע זה ללמעלה מ-3 מיליון צפיות
הם עצמאיים - וחדשנים. זהו דור אשר מגלה תושייה, יזמות, ורצון לעבוד קשה כדי להצליח. ואכן, סקר שנערך בקרב תלמידי תיכונים בארה"ב, הראה כי 75% מהם רוצים לפתוח עסק משלהם ביום מן הימים. בניגוד לדורות הקודמים אשר היו בעלי נטייה להאמין ב״חלום האמריקאי״, דור ה-Z יהיה בעל נטייה להימשך לשיווק מציאותי ולא אידאליסטי, ויגיבו בצורה שונה למודלים מסורתיים של יופי. זהו דור אשר מוכן לקחת סיכונים, ומכבד עצמאות וחדשנות.
והפתעה: הם שואפים לביטחון תעסוקתי. אחד המאפיינים הבולטים של דור ה-Y הוא הנטייה לחפש כל הזמן אחר אפשרויות טובות יותר. אך מחקרים רבים מעידים כי ביטחון תעסוקתי מהווה שיקול מרכזי של דור ה-Z עם כניסתם לשוק העבודה, מאחר ומדובר בדור אשר נולד אל תוך משבר כלכלי. בעולם אליו נולדו ילדי דור ה-Z, חינוך טוב כבר לא יכול להבטיח עתיד כלכלי בטוח והצלחה מקצועית, כך ששיקולי בחירת המקצוע ותחום הלימודים שלהם עשויים להשתנות בהתאם.
https://www.alljobs.co.il/ArticlePage.aspx?LinkWord=z_gen_recruit
על פי סקר שנערך בישראל, הדור הצעיר של ילידי 2005-1995 שמרני, בוגר לגילו ומיושב יותר מדור ה-Y