מכירים את עצמנו? מודעים למה שמפעיל אותנו? מבינים איך אנחנו בנויים? אז זהו, שיש מקום לחידודים.
החומר היסודי שממנו אנחנו עשויים הוא רצון ליהנות, רצון לקבל הנאה ותענוג. ממה בדיוק ליהנות? את ההגדרות הללו אנחנו מעדכנים לאורך החיים. המשפחה, החינוך והסביבה שבה אנחנו גדלים נותנים לנו סטנדרטים, סולם ערכים, איכויות ועדיפויות. כל אלה, בשילוב עם הנטיות המולדות, מביאים אותנו להציב לעצמנו מטרות שמהשגתן אנחנו מקווים ליהנות.
מהו ההבדל העיקרי בין אדם לבעלי חיים? הם יודעים אינסטינקטיבית מה טוב להם, אנחנו כל הזמן מחפשים. חתול מלפני אלף שונה וחתול מהיום די דומים, האנשים לגמרי שונים. האדם מתפתח, בונה לעצמו חברה, החברה מתפתחת, משנה את תנאי הקיום ומציבה יעדים חדשים.
במערכת הטבע רואים איזון בין קור וחום, השוואת לחצים, וגם בחברה האנושית מתרחשים תהליכים דומים. כאשר מישהו מקושר נכון עם הסביבה שלו, נותן ומקבל, מקבל ונותן, החיים שלו יותר מאוזנים, פחות מאיימים.
מצד הטבע, כל אחד שונה ויכול לתרום לסביבה שלו משהו ייחודי. עובדה זו מאפשרת לנו להשלים זה את זה. עד כמה שאנחנו טובים במשהו מסוים, הזולת מצטיין במשהו אחר. כל החכמה לדעת להתחבר, ולכן קשר נכון בין אנשים ובין חלקים שונים בחברה הוא תנאי לשגשוג ולפריחה.
בכל החיים שלנו אין יותר מקבלה ונתינה, ולמעשה זאת פעולה אחת: אני מקבל ממך ואתה מקבל ממני. בכל אינטראקציה שלנו זה נמצא, בכל תחום ובכל רמה. אפילו כשאנשים משוחחים זה עם זה, הם נותנים זה לזה יחס. האושר הוא פועל יוצא מקשר הדדי, שבו אנחנו ממלאים ביחס טוב האחד את השני.
אם נתאר לעצמנו חברה מושלמת, כנראה שהיא תפעל כמו גוף בריא: כל חלק יעשה את תפקידו, ויקבל מהגוף את מה שהוא זקוק לקיומו. החיבור בין ניגודים נמצא ביסוד התפתחות החיים.
מה שמונע מאיתנו לתפקד כך הוא האגו של כל אחד, שכל הזמן מתפתח וגדל. האגו כמו עוטף את אותו רצון ליהנות בסיסי שהזכרנו, מפריד לו את המציאות ל"אני" ו"הזולת" שנמצאים בתחרות הרסנית בלתי פוסקת. בכך האגו שם לנו פילטרים, מסננים, שדרכם אנחנו קולטים את המציאות בצורה מסוימת.
כל מחשבה שמתעוררת בנו, כל הרגשה, כל תמונת מציאות שנראית לעינינו, הכול עובר דרך הפילטר האגואיסטי. מי עלול להזיק לנו? ממי נוכל ליהנות? מי מאיים עלינו, ועד כמה? איפה יש הזדמנות להרוויח מהאחרים עוד ועוד?
כך אנחנו בנויים מצד הטבע, אבל כיום הכוחות האבולוציוניים דוחפים אותנו לשדרוג בתפיסת המציאות. למה? כי העולם שבו אנחנו חיים נעשה מקושר יותר ויותר, התלות ההדדית סוגרת אותנו בסירה אחת. במצב כזה משחקי האגו כבר לא מתאימים, ואם הם יימשכו כולנו נטבע. כדי לשרוד את המאה ה-21, אנחנו חייבים לשנות את נקודת המבט.
כמו שהטבע הוא מערכת אינטגרלית אחת שכל חלקיה מרכיבים מארג חיים הנפלא, כך צריכים לתפקד גם אנחנו. מתוך מודעות, הכרה ובחירה. האמצעי שיוכל לסייע לנו להתקדם לרמת התקשרות כזו היא השיטה האינטגרלית.
בגדול, השיטה הזו מלמדת איך לבנות "התכללות" בין בני אדם. התכללות זה שכל אחד נכלל מכולם, בונה בתוכו תבנית שלהם, מתחבר לרצונות שלהם ופועל כדי למלא אותם. חיבור כזה קושר בין הניגודים לגוף אחד. במצב המחובר, החשבון הוא לא אגואיסטי צר, מה טוב לי ומה רע לי, בלבד, אלא מה טוב ומה רע לחברה שבה אני חי. כמובן, זהו פועל יוצא מתהליך עומק של שינוי תפיסה, מהבנה ברורה שהחיים שלי לגמרי תלויים בחברה.
בדרגה האבולוציונית הבאה כל אדם יהיה חלק אינטגרלי מהאנושות כולה. הוא יוכל לספוג את מה שיש בכולם, את כל הידע והחכמה, את כל התענוג וההנאה. ירגיש שהכול שלו, לא יהיה מוגבל בשום דבר, ייהנה מכל העולם.
שווה להזדרז.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתוכניתנו
חיים חדשים 248 – bit.ly/3bXuhy0