תקציר מורחב של הפרשה: משה ממשיך לדבר אל עם ישראל, מפרט את הברכות להן יזכו אם ישמרו את מצוות התורה, קורא להם לא לפחד מהעמים שיושבים בארץ ישראל ומצווה עליהם להשמיד אותם ואת עבודת האלילים שלהם. הוא ממשיך ומצווה על בני ישראל לזכור את הדרך שעשו במדבר, מבאר את משמעות הניסיונות שעברו בדרך, מצווה עליהם לזכור את הבורא, לא לסמוך על "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי" ולא להשתחוות לאלהים אחרים, ומבטיח שהבורא יעזור להם לנצח את העמים היושבים בארץ ישראל. יחד עם זאת, הוא מבהיר להם שירושת הארץ העתידה להם אינה בגלל צדקתם ויושר לבבם, אלא בגלל זכות אבות ורִשְׁעַת הגוים. הוא גם מזכיר להם את החטאים שחטאו במדבר – חטא העגל, חטא המתאוננים ועוד. נוסף על כך, משה מפרט ברכות נוספות להם יזכו בני ישראל אם ישמרו את המצוות, מפרט את השפע בו התברכה ארץ ישראל כגון שבעת המינים ועוד, וגם מפרט את הקללות במקרה של אי שמירת המצוות. הוא ממשיך ומגולל באזני העם כיצד פסל את לוחות הברית הַשְּׁנִיִּים ועשה את ארון עצי שיטים בציווי ה'. בסיום הפרשה, מדבר משה על ייחודיותו של שבט לוי ומצווה את בני ישראל על המצוות הבאות: מצוות יראת ואהבת ה', ברכת מזון, הנחת תפילין, קביעת מזוזות ולימוד תורה לבנים