בין המינים - אופי או יופי?

בין המינים - אופי או יופי?

פרק 710|5 apr 2016

חיים חדשים

שיחה 710

בין המינים - אופי או יופי

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן .1605.04 – אחרי עריכה

אורן: אנחנו רוצים להבין יותר לעומק את הנושא של משיכה בין גברים לנשים, והיום ננסה להתמקד בהבדל בין משיכה ליופי או משיכה לאופי, משיכה למשהו פנימי יותר או משיכה למשהו חיצוני.

יעל: אנחנו יודעים שגברים בדרך כלל נמשכים לנשים, לפחות במשיכה המיידית, באופן חיצוני, ונשים נמשכות לגברים לאו דווקא באופן חיצוני אלא יותר מה שנקרא לאופי, מחפשות יותר את הפנימיות של הגבר. ואנחנו נרצה להבין בתוכנית הזאת קצת יותר לעומק מה ההבדל בין גברים ונשים בהקשר הזה. ובזה אני רוצה לפתוח, למה גבר נמשך יותר למראה חיצוני של האישה, בעוד אישה נמשכת יותר לתכונות הפנימיות של הגבר? מה הסיבה להבדל הזה בין גברים לבין נשים, פנימיות מול חיצוניות?

כי לפי חכמת הקבלה אמנם "כל כבודה בת מלך פנימה", אבל בוחרים את האישה לפי האופי ולפי החיצוניות מפני שבכלים שלנו, שהם הרצונות שלנו, הרצון שלנו נקרא "רצון לקבל הנאה ותענוג", רצון ליהנות, ורצון ליהנות בחכמת הקבלה הוא שלילי.

יעל: לא טוב.

הוא לא טוב, כי הוא רק רוצה ליהנות. ורצון שנותן ולא רוצה ליהנות, לא לקבל אלא לתת נקרא חיובי, שהוא נותן. אז לכן יופי נקרא רצון לתת, ומכוער נקרא רצון לקבל.

יעל: אז זה לא לפי בעניין החיצוני בכלל?

זה לפי העניין החיצוני, למה? חיצוניות יפה נקרא ברוחניות שיש כיסוי על רצונות גסים דלקבל, שרוצים לקבל, ויש הצגה יפה של הרצונות להשפיע, לתת, וזה נקרא יופי. אז לכן לפי זה אומרים אישה יפה או לא יפה לפי חכמת הקבלה.

לכן לפי האמת גברים מסתכלים נכון על נשים, הם מסתכלים על נשים ומחפשים אישה יפה, רק הם לא מבינים מה זה נקרא יפה. יפה זה לא עד כמה שיש עליה ליפסטיק, בושם וכול מיני דברים, ואם מורידים את זה אז זה כבר משהו אחר לגמרי, איך זה ברור לנו. אלא שעד כמה שלא הפנים חשובות, כי פנים משתנות משך החיים, אלא העיקר זו מידת הנתינה שיש בה, ואז לפי זה היא נקראת יפה. זה כך בתורה, וזה כך בחכמת הקבלה.

לפי זה גם גבר נקרא "גבר" מהמילה "התגברות" שהוא חזק, שהוא יכול להתגבר על האגו שלו ולעבוד למען הזולת. אז אם אישה מסתכלת על גבר שהוא גבר, והוא ממש גבר עד כמה שהוא חזק בלעבוד לא לעצמו אלא לזולת, וגבר מסתכל על אישה עד כמה שיש לה נטייה להיות משפיעה, נותנת ולא מקבלת, אז לפי זה בוחרים נכון גברים ונשים לפי חכמת הקבלה.

מה זה שייך אלינו? אנחנו נמצאים בעולמנו במצב מקולקל ולכן במקום לחפש את פנימיות הדברים, מה זה נקרא אישה יפה, אז אני מחפש אישה יפה לפי הפנים שלה, לפי הגוף שלה. וכאן הייתי אומר שוב מה שדיברנו כבר פעם בתוכנית, שזה מאוד תלוי בהסכמה חברתית, בחינוך, בתרבות, בכול מיני נורמות שאני מקבל מכלי התקשורת וכן הלאה. לכן מה שקורה בעולם שלנו זה באמת לא לפי הטבע ולא לפי האמת אלא לפי מה שמאכילים אותנו דרך כלי תקשורת וכך אנחנו חיים מקולקלים ואף אחד לכן לא מרוצה ולא מגיע למצב המושלם.

יעל: באמת מחקרים מראים שגברים מחפשים נשים שנראות סקסיות ורזות.

כי זה מקובל כך בחברה. לפני מאה שנה זה היה בדיוק הפוך. מה זאת אומרת? לכי לאיזה כפר שרחוק מהציוויליזציה ותגידי לאיזה בחור שמחפש לעצמו בחורה, לאן תלך להתחתן? הוא יגיד "יש לנו בכפר הזה מספיק נשים", למה? כי הוא רואה מה יש כאן לפניו. כך לפחות היה תמיד, אולי מאיזה כפר סמוך שהם נפגשים זה עם זה, אבל מה שנמצא כאן בכפר, כולם נמצאים באותה רמה, כולם נמצאים באותה דרגה, כולם יודעים מה שצריך לעשות, גברים יודעים איך נשים מטפלות בהם, נשים כבר יודעות איך הגברים צריכים לספק להם את הכול.

ודאי שזה הכי נוח וטוב כך, ולא יהיו שום בעיות בזה. היו נפגשים עושים חתונה, כול הכפר היה עושה חתונה, היו בונים להם בית, עוזרים להם ו וכך הם מתרבים והולכים. הוא יודע את האופי שלה, את ההורים שלה, מסתכל על אימא שלה, ודאי שהיא תהיה דומה לאמא שלה. היא מסתכלת על האבא שלו, ודאי שהוא יהיה דומה במשהו לאבא שלו. הכול נמצא מול העיניים, וכך הקלקולים הם הכי מזעריים.

מה שאין כן אצלנו, ואז בטוח שהוא לא לוקח לפי זה שהיא רזה, הוא ייקח אישה שיש לה יכולת להוליד בקלות והיא בריאה, שהיא לא שוקלת 40 קילו אלא 80 קילו, זה הכול. כי מה שקורה היום זה שמתחתנים, אחר כך היא כבר משמינה, הוא זורק אותה אחרי 10 שנים או פחות מזה כי זה כבר לא מתאים לפי הסטנדרטים, הוא לא משתנה, היא משתנה, וכולי וכולי. צריכים לקחת בחשבון שכול זה עובד אך ורק כדי לתת להרוויח למעצבים ומייצרי האופנה וכול הדברים, שכמה שיותר תהיה תחלופה ובלבול בחברה האנושית יותר יקנו, יותר ישתמשו ובזה יתנו יותר כסף למי שמייצר.

יעל: ומה עושה היום אישה שלא עומדת בסטנדרטים האלה, לא כולן יפות ולא כולן רזות, איך יכולה אישה כזאת למשוך גבר היום בעולם שלנו?

רק על ידי זה שהיא תהיה אולי מלומדת מאוד ואז במקום העבודה שלה או איפה שהיא תהיה היא גם תפגוש גבר כזה, שנמשך רק ללימוד וכזה צנוע, כזה פחדן, כזה נמצא בנישה הזאת ואז שם הם יכולים להיפגש בכל מיני חוגים מיוחדים, לא רחבים אלא נישות.

יעל: אנחנו רואים שגברים בעצם נמשכים היום ליופי חיצוני שהוא סוג של עיוות מהכוונה המקורית שהייתה סוג של יופי פנימי, של משהו שבאמת מסתכל פנימה. עד כמה היום לגבר כן משמעותית הפנימיות של האישה?

יותר ויותר. הכול לפי החברה שבה הוא גדל. אם את אומרת לי דברים כאלה, אני העברתי עשרים שנה בבני ברק בחברה חרדית ממש, לא היה שם עניין של יפה או לא יפה. אלא פחות או יותר מדברים עם ההורים של הכלה והחתן, הורי הכלה והחתן נפגשים, מדברים על זה ומתוך זה כבר מגיעים לאיזו הסכמה וכמעט ולא שואלים אותם. שם זה משהו אחר, שם אפילו מלמדים אותם איך לעשות את הזיווג הראשון כי הם לא יודעים ממש אפילו את זה. היום אני לא חושב שזה עד כדי כך, אבל בעצם כן.

יעל: אני רוצה לחזור לחברה החילונית.

זאת אומרת, זה תלוי בחברה, זה מה שאני נתתי כדוגמה.

יעל: מחקרים מראים שהיום, בחברה שלנו באמת גברים מבחינה חיצונית הקריטריונים שלהם די אחידים, יש איזו אישה אידיאלית שאחוז מאוד גדול מהגברים נמשכים לאותה דמות של אישה. אצל נשים זה אחרת, אצל נשים אין איזו דמות גברית אידיאלית אלא יש שונות ולכול אישה יש את הדמות האידיאלית שלה.

היא גם כן מתרגלת. לאישה יש נטייה טבעית להיות שייכת למשפחה ולבנות את זה ובכול זאת להיות עם המשפחה הזאת במשך כל החיים. זה מושרש בטבע ואי אפשר לסלק את זה. יכול להיות שכמה שנים מתוך החיים שלה מבולגנים, ובשנים הצעירות האלו הם עדיין לא חושבות כך, אבל זו רק השפעה של החברה ואחר כך זה עובר, ובכול זאת כול אישה רוצה משפחה, משפחה עד סוף החיים.

אורן: איך אתה מסביר את מה שהמחקר מראה, שאם אתה בודק את הגברים שחיים היום עם הנורמות, התרבות והאופנה של היום, אז אפשר למצוא מכנה משותף שיכלול בתוכו את רוב הגברים שיגדירו "זו אישה שאליה אני נמשך".

כי כך מראים להם בטלוויזיה, מה אתה רוצה?

אורן: ברור, אבל אצל נשים זה לא בדיוק כך. אצל נשים שחיות היום, שגם הן רואות טלוויזיה וגם הן מוזנות מהתקשורת, אתה מוצא מנעד רחב, מגוון של צורות של הגבר האולטימטיבי שאליו נמשכים. למה אצל הגברים יש מכנה משותף אחד ואצל הנשים יש מגוון?

אישה לא בודקת גבר לפי החיצוניות. כמעט ולא לפי החיצוניות.

יעל: לפי מה?

לפי עד כמה שהוא יכול לספק לה ולילדים שלה את הקן המשפחתי. רק לפי זה. עד כמה שיהיה לה נוח איתו, טוב עימו, עם כמה שהוא אוהב אותה, יחשוב עליה. זה בעצם מה שאישה קודם כול רואה בגבר, כך היא בודקת אותו. גבר שלא יודע לספק דברים אלמנטאריים למשפחה לא נחשב בעיני האישה לגבר שבכלל כדאי לחשוב עליו.

יעל: שזה ברמה ההישרדותית אפילו

כן, זה לא בא בחשבון מה שנקרא.

יעל: אבל אם כך אתה אומר שאישה היא יותר פנימית, וגבר הוא יותר חיצוני. זאת אומרת גבר מסתכל במבט יותר חיצוני כשהוא נמשך לבת זוג, ואישה מחפשת משהו יותר פנימי כשהיא בוחרת גבר.

זה נכון, כי גבר מסתכל על אישה ויכול לבדוק אותה בצורה חיצונית. האם יהיה טוב לו אתה במיטה, האם היא יכולה לספק לו את הצרכים החיצוניים. ואישה מסתכלת על הגבר בצורה יותר פנימית, כי היא בודקת אותו, עד כמה שהוא ידאג לה ולילדים.

יעל: מה זה אומר, שגברים יותר שטחיים מנשים?

לא, כך אנחנו משלימים זה את זה. ואישה לא שטחית בזה? היא גם חושבת על המשפחה, על הילדים. היא דואגת, האם הוא אותו גבר שאני אעשה אתו עכשיו ילדים, האם הוא ידאג לי ולילדים במשך כל החיים. זה מה שהיא צריכה לדעת וזה מה שמדאיג אותה.

יעל: הצורה שבה הם נמשכים כל צד למין השני, הגברים לחלק החיצוני יותר והנשים מחפשות משהו יותר פנימי, יש בזה משהו שמעיד על גבר כעל ייצור שהוא אולי יותר חיצוני, ומה זה אומר יותר חיצוני מאישה?

מה פתאום? לא.

לא, כך הם בודקים מי שמתאים להם. אין לו מה לבדוק בפנימיות האישה, אין לו מה לדאוג. אין לו מה לבדוק גם כי כל יתר הדברים זה יגדל בה. מקסימום כשהם מתחילים לחיות וחיים יחד טוב ונכון, אז מה שהאישה צריכה לחינוך הילדים, היא תקבל, היא תלמד, היא תתקדם עם זה. העיקר שהיא תוכל להוליד ילדים, ולגבר יהיה נעים לבוא הביתה, והיא תמיד תהיה לידו, כמו שהוא חושב, יפה ומושכת וזהו.

יעל: וזה מספיק לו?

בואי נגיד, מה מספיק לה, האם היא מחפשת ממנו שהוא ייתן לה בבית הרצאות על פוליטיקה, ותרבות וההיסטוריה האנושית? שעל זה ידבר, וודאי שלא.

יעל: תיכף אני אשאל אותו דבר על הנשים. אבל אני שואלת כרגע על הגברים, זה מספיק לו?

לגבר מספיק החיצוניות של האישה, וכמה שהיא דואגת לו.

יעל: על ידי זה אפשר בעצם לקנות גבר?

אפילו לא חיצוניות, אלא דאגה. אם אישה תלמד את האימא של הגבר ותתנהג כמוה ותתייחס אליו כך, בטח שהוא ירצה להיות אתה.

יעל: אז זה מה שגבר רוצה מאישה?

כן.

יעל: ומה אישה רוצה מגבר? כי אתה אומר, שאם הוא דואג לילדים שלה ומביא לה פרנסה, זה מספיק לה.

כן, זה מספיק לה, היא לא צריכה יותר. היא רוצה לדעת שיש לה גבר, והוא שמספק את המשפחה.

יעל: אני חושבת, שהיום זה לא מספיק הדברים האלה.

בסדר. אני לא מדבר על הקלקולים שיש היום. אנחנו מדברים על הטבע. על הטבע שיש לאישה ולגבר.

יעל: אבל בתור אשה אני רואה שכבר התפתחו בנו כל כך הרבה רצונות אחרים מגבר.

הם כולם מלאכותיים. אבל לפי הטבע זה מה שאנחנו דורשים. לכן מה אנחנו רוצים, אנחנו רוצים כאן לברר מה חסר לנו, כדי להיות מאושרים במשפחה.

יעל: נכון.

אז כל הדברים שאת רוצה לדבר עליהם, זה מה שמפריע לנו להיות מאושרים. אבל הנשים היום רוצות את זה וזה וזה. הן רוצות שחקן קולנוע, הן רוצות שיהיה לו שם, שיהיה שחקן כדורגל ושיהיה משהו עוד ועוד, וגם שיהיה נאמן ושיהיה אבא טוב, ושיהיה ככה ויהיה ככה, אלף ואחד דרישות מגבר.

והגבר גם כן רוצה מהאישה, שהיא תהיה כמו מלכת יופי, ושאחרי שהיא מולידה לו שלושה ארבעה ילדים, שהיא כל פעם תהיה במיטה חדשה ממש, כמו שאף פעם לא פגש אותה, כי לגבר יש בעיה, כשהוא מתרגל, אין לו משיכה. כי לפי חכמת הקבלה כל פעם נוקבה הופכת לבתולה. יש מושג כזה בחכמת הקבלה, ולכן לגבר באמת ישנה בעיה של התחדשות.

יעל: ואיך יוצרים התחדשות?

לא צריכים שום התחדשות. אם האישה כל פעם מגלה יחס וממש רואים עליה שכתוב, שהיא דואגת לו, שהיא מקשיבה לו, שהיא מוכנה בשבילו. אם אישה כך מציגה את עצמה, גבר ברוב המקרים אם הוא לא מקולקל מדי, הוא מעריך את זה, ולפי הטבע, אם זה היה גבר לפי הטבע, לא לפי הקלקולים של היום, אז הוא היה באמת מעריך את זה ומסתפק.

יעל: אני רוצה ללכת למשהו אחר. גבר באופן מידי נדלק על אישה, היא ישר מושכת אותו. יש לו איזה מין משהו פנימי כזה.

לא. לגבר יש צורך במין ללא שום קשר לאיזו אישה. אצלו המערכת עובדת לפי ההורמונים בלבד. אישה כדי להיכנס למגע מיני, היא חייבת גם איזה מגע אנושי עם הגבר. זה הבדל.

יעל: וזה הבדל בקצב שבין התאהבות שלה, ההידלקות של אישה בגבר לעומת גבר שישר נדלק?

כן, האישה בודקת, היא מסתכלת, היא שוקלת אותו, איך הוא ככה או ככה, האם הוא יהיה בסדר. היום הכול מבולבל ולא שוקלים שום דבר, אבל בעצם זה אותו בירור כמו שדיברנו.

יעל: לגבי המשיכה. אותה משיכה שיש לגבר לאישה, אתה אומר, שבהתחלה זו משיכה מינית גרידא?

קשה לראות אישה אפילו היום, שהיא הולכת לאיזה גבר סתם להזדווג עמו. וגבר כן.

יעל: נכון.

גבר כן. כי אצלו זו בעיה, הוא חייב אישה. אפילו בכל מיני חברות, איפה שנמצאים גברים בלבד, אז יש עניין, שחייבים להחזיק איזה נשים ולתת לגברים שם התפרקות מינית. כי זה לא שייך לאהבה, זה לא שייך לקשר, זה שייך לדחף הפנימי של המין בלבד, בצורה נקייה בלבד, רק מין. ולאישה זה כרוך בכל מני דברים אחרים, מפני שהיא בעצם מרכז המשפחה. אישה נקראת "בית" לפי חכמת הקבלה.

יעל: לעניין קצת אחר. גבר מסוגל להיות עם אישה רק אם היא מושכת אותו מבחינה חיצונית. אישה לא. אישה יכולה להתגבר על המראה החיצוני.

הכוונה "להיות" זה נשוי, או בכלל?

יעל: להיות באיזה קשר ראשוני אפילו.

ישנם כל מיני סוגי קשרים. אם זה רק לצורך מין, אז הוא יכול לא להסתכל כל כך על החיצוניות גם כן.

יעל: ואיך הוא עושה את ההפרדה הזאת?

הוא לא עושה שום הפרדה. אכפת לו רק לעשות מין, האקט עצמו.

יעל: וברגע שהוא רוצה, בכל זאת, הרי עניין של משיכה בסוף אמור להוביל אותנו לאיזו זוגיות?

את מדברת על דברים כאלה? אז לא. אם כן, זה כבר משהו אחר. אצל גבר הדברים האלה בכלל לא שייכים אחד לשני.

יעל: זאת אומרת, יש הפרדה מוחלטת בין סתם קיום יחסים מין, כי אתה אומר, שגבר צריך את זה כל הזמן, שזה מילוי גופני.

כן. זה יכול להיות אישה בצד, ששם הוא כך מרגיע את היצר המיני שלו.

יעל: וכשהוא עושה איזו בחירה, זה שיש לו משיכה לאישה, מבחינתו זה כבר כן חלק מאיזה תהליך שאמור להוביל לאיזו זוגיות, בסופו של דבר?

זוגיות יכולה להיות לא שייכת למין.

יעל: כלומר, יש אצלו הפרדה ברורה?

כן.

יעל: אתה יכול לפרט קצת ולהסביר?

להסביר את זה זו בעיה, כי יש לי את כל הדברים האלה מוכנים במילים של חכמת הקבלה. זה נובע מהפנימיות שלנו, שלגבר יכולות להיות גם אלף נשים ולאישה יכול להיות רק גבר אחד. זה הטבע שלנו.

אני יכול רק להגיד דבר אחד, מי שרוצה באמת להיכנס לעמקי הטבע שלנו, של גברים ונשים בחברה האנושית, שזה הדבר הכי מרכזי בכל המציאות שאנחנו חיים, וזה מרכז של כל העולמות, עוד עליונים מאתנו, מעולמנו, ומרכז של המציאות האדירה הגדולה, אז אין נושא יותר מרכזי, מאשר טבע של גבר ואישה. אותו פלוס ומינוס, שהם התחילו מתחילת היקום וצריכים כך להיגמר בזה, שכולנו כולנו מתחברים יחד. כל הגברים וכל הנשים בחברה העתידה משלימים זה את זה ובאים כמשפחה אחת וכולנו חיים "כאיש אחד בלב אחד".

זה קשה מאוד לתאר לעצמנו, אבל התכנית הכללית של ההתפתחות שלנו, התכנית הזאת היא תחייב אותנו כך לחיות. ולכן אני יכול עוד ועוד לנסות פה משהו להגיד, אבל אני לא חושב שאוכל להסביר את זה ללא חכמת הקבלה.

אורן: שאלה אחרונה. דיברנו היום על משיכה לדברים יותר חיצוניים מול משיכה לדברים יותר פנימיים. אם אדם רוצה לקחת לעצמו את הדבר המועיל ביותר, כדי למצוא את הזוגיות הטובה ביותר בשבילו, במה הוא צריך להתמקד כשהוא נמשך ומחפש, בדברים יותר חיצוניים או בדברים יותר פנימיים? מה הקריטריונים, אם הייתי מבקש קריטריון אחד?

בדרך כלל שימצא באותה אישה שהוא רוצה איתה לחיות, מה שדומה לאימא שלו.

אורן: ולצד השני, קריטריון אחד לאישה?

כמו לאבא אני לא יכול להגיד. כי היום כבר אבא ואימא גם כן מקולקלים. זה גם קשה. היום זו בעיה. היום אנחנו הולכים לחינוך מחדש.

(סוף השיחה)